גיליון 'אשת השנה' מעורר בכל פעם מחדש דיון על ערכים, על מצוינות, על שימוש מושכל בעמדת כוח, על יצירתיות, חדשנות, יכולת להוביל שינוי פרדיגמלי ועל מנהיגות.
הבחירה שלנו באשת השנה היא בחירה בכל הערכים הללו. האישה שהובילה, בעינינו, את המהלך המשמעותי ביותר בישראל השנה, היא מדענית מבריקה. לפריצת הדרך שלה משמעויות מרחיקות לכת בשדה הרפואה. ההישג שלה, יחד עם שורה של פיתוחים וגילויים משמעותיים שרשמה בעשור האחרון בשדה המחקר המדעי, עומד מעל כל הישג אחר שנרשם השנה. פרופ' רונית סצ'י פאינרו מאוניברסיטת תל אביב הצליחה לפצח מנגנון להכחדת סרטן באמצעות חיסון (בשלב זה מדובר בניסוי ראשוני, שעשוי להיות רלוונטי לסוגים שונים של המחלה).
בניית הרשימה
רשימת '50 המשפיעות' היא המוסד הוותיק והמשמעותי שהביא מגזין 'ליידי גלובס' לעולם התקשורת. הפרויקט הנוכחי כולל רשימה של 50 מנהלות בלבד, ומשקף רק את הקצה העליון של המערכות הגדולות ביותר בתחומי הכלכלה השונים, בפוליטיקה ובממשל, ברגולציה, במשפט, וכאמור, במדע.
הרשימה מבוססת על מעקב שוטף, יומיומי ומקיף שמקיים מגזין 'ליידי גלובס' אחר המנהיגות הנשית בתחומי הפעילות השונים לאורך שנים. ב-12 השנים האחרונות אנחנו עוקבים בעניין רב אחר פועלן של המדעניות שמצליחות להעמיד פיתוחים מהפכניים ולהציב את ישראל על המפה הבינלאומית. תרומתן ארוכת טווח ומשנה חיים, ואינה נמדדת במונחים של כסף, רווח והיקפי פעילות, כפי שהדבר מתקיים בהתייחס למנהלות החזקות במדינה. הדומיננטיות של חוקרות הסרטן וחוקרות המוח הישראליות בגילויים שמנסחים מחדש את מה שהמדע נשען עליו, מעוררת התפעלות עצומה. לצד אשת השנה נכללות ברשימה חמש מדעניות שבלטו מאוד בתחומי פעילותן.
אחרי שבשנים האחרונות התרגלנו לעובדת הימצאותן של נשים בעמדות המפתח הבכירות ביותר בישראל, בעיקר בפיננסים וברגולציה, תופעה נדירה בעולם, השנה היינו עדים לשינויים דרמטיים בשדרה המוכרת של המנהיגות הנשית. מצד אחד הידלדלות בייצוג נשי בראשות המפלגות הגדולות, ומצד שני גל פרישות מפתיע של המנהלות הבכירות ביותר במשק.
בין ניהול בכיר למנהיגות
מה זו, בעצם, מנהיגות? זו היכולת לעצב חזון, להוביל שינויים, להפגין אומץ, לקבל החלטות קשות עם מקדם סיכון, להבין באנשים ולממש את ההחלטות באמצעות כושר ארגון. זו היכולת והרצון להשפיע ולהניע אחרים מתוך מחויבות גבוהה לחזון, דרך דוגמה אישית.
האם כל המנהלות שהצליחו להעפיל לעמדות הבכירות ביותר בישראל פועלות מתוך מחויבות לחזון? לא פעם מסתבר שלא מתקיימת הלימה בין גובה המעמד הציבורי והתפקיד לבין עוצמת המנהיגות, והאומץ לחולל שינוי. אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם.
למה נטשו מנכ"ליות הבנקים
שימו לב, שמתוך 50 המשפיעות השנה, 23 הינן חדשות בדירוג ולא נכללו בו אשתקד.
היחלשות דרמטית בייצוג נשי מסתמנת בצמרת המשק, לאחר ששמונה מנהלות בכירות מאוד פרשו מתפקידן, ולא התמנתה אישה תחתן. נגידת בנק ישראל, פרופ' קרנית פלוג, סיימה קדנציה, והמשנה שלה, ד"ר נדין טרכטנברג, לא נבחרה במקומה. רקפת רוסק עמינח הודיעה על פרישה ממנכ"לות בנק לאומי. עוד קודם פרשה תמר יסעור, מייסדת הבנק הדיגיטלי של לאומי ויו"ר לאומי קארד. בנוסף פרשה מנכ"לית בנק דיסקונט לילך אשר טופילסקי, שהודיעה על הצטרפות כשותפה בקרן ההשקעות פימי.
מיכל עבאדי בויאנג'ו, שהייתה קודם החשבת הכללית באוצר, פרשה מראשות פסגות, אסתר אלדן פרשה מתפקידה כמנכ"לית דלק ישראל, סגי איתן פרשה אחרי שנים ארוכות מתפקידה כמנכ"לית נכסים ובנין, ושלי לנצמן פרשה מתפקידה כמנכ"לית מיקרוסופט ישראל.
במשך שנים בלטו ברשימת הבכירות במשק שתי המנהלות בראש החברה האם של בנק הפועלים, אריסון השקעות: שרי אריסון ואפרת פלד. אבל הקבוצה מכרה אחזקותיה או ויתרה על השליטה בתאגידים המרכזיים שלה, ובנוסף, השנה נחקרו השתיים במשטרה בעקבות ההסתבכות של קבוצת שיכון ובינוי שבבעלות אריסון השקעות. לראשונה זה שנים ארוכות, נותרו שתיהן מחוץ לרשימה.
אם יש שדה פעילות בארץ שבו למנהיגות הנשית בשנים האחרונות יש ייצוג מרשים, הרי זה תחום הפיננסים. ב-2018 הגיעה התופעה יוצאת הדופן הזו לשיא. שמונה נשים חלשו על תחום הרגולציה וצמרת הבנקים. אז מה הביא את רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי, ששמרה במשך שנים על מעמדה כמנהלת החזקה והמשפיעה ביותר במערכת, להודיע על פרישה אחרי שבע שנים בתפקיד? מה גרם לפרישתה של תמר יסעור ומה הפריע ללילך אשר טופילסקי להמשיך לגרוף את הפירות על המהפך שחוללה בבנק דיסקונט? למה העדיפה להיכנס כשותפה לקרן ההשקעות פימי של ישי דוידי? מה באמת עומד מאחורי גל הפרישות הסוער בבנקאות?
גם אם לתוצאה יש השלכות מגדריות של ייצוג נשי בראש הפירמידה, הסיבה היא, כמובן, לא מגדרית. גם אריק פינטו פרש לאחרונה מניהול בנק הפועלים אחרי שלוש שנים בלבד. מדובר בשלושת הבנקים הגדולים, שהמנכ"לים כמעט 'נמלטו' מהם בו זמנית. המנכ"לית היחידה שנשארה היום לעמוד בראש בנק גדול היא סמדר ברבר צדיק, שבראש הדירקטוריון שלה עומדת בנקאית ותיקה - אירית איזקסון.
קברניטי הבנקים נקלעו לסביבה טכנולוגית, רגולטורית, כלכלית ותקשורתית, שהפכה פחות ופחות נוחה לפעולה. בשיחות שערכנו עם ראשי המערכת הבנקאית, בלט מאוד הקושי להתמודד עם הסנטימנט השלילי הציבורי. אז מצד אחד רגולציה קשה וכלכלה תנודתית, ומצד שני חוסר אהדה בולט מצד הצרכנים. "פעם היית אומרת שאת מנהלת בנק בגאווה גדולה, היום את אומרת את זה בשקט ובאי נוחות", מספרת בנקאית ידועה. "תמיד שנאו את הבנקים, אבל היום זה הגיע לשיאים חדשים של תיעוב. לא זוכרת דבר אחד טוב שאמרו עלינו מאז שאני בתפקיד. זה להיות כל הזמן במגננה מול הציבור שמתקיף כל דבר בבנקים. זה גרם לי מתח נפשי בלתי פוסק, לחץ עצום גם בלילות. אז יש עלייך אחריות על הביצועים והתוצאות, על שביעות רצון הלקוחות ועמידה בכל הכללים הרגולטוריים - יחד עם מעטפת של אי אהדת הציבור. זה הוריד לי את החשק להיות במערכת הבנקאית".
ואיך כל זה קשור להגבלת שכר הבכירים? פעם, כשהשכר היה גבוה מאוד, היה להן הרבה יותר קשה לוותר. בשורה התחתונה, לעמוד בראש בנק היום כבר לא נחשב עוד כפסגה מקצועית אולטימטיבית. מנהלים מבוקשים במשק מתרחקים מהענף.
רוסק עמינח בונה על ניהול חברה גדולה בחו"ל, אולי אפילו הקמת חברה בתחום הפינטק מאפס. כשנכנסה לתפקיד הצהירה שהיא מתכננת קדנציה של חמש שנים בלבד, אבל אחרי שהסתיימו החמש, נשארה עוד שנתיים. כשבכל הבנקים חיפשו מנכ"לים שיחליפו את הפורשים, התגלה החור הניהולי: אין יורשים. גם מנכ"לית לאומי וגם מנכ"לית דיסקונט דחפו מועמדים גברים שיחליפו אותן. שתיהן הצליחו להביא לבחירת מועמדיהן, מה שמעיד על החוזק שלהן, ועל אמון הדירקטוריון בהן. מצד שני, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שהתמודדה על תפקיד מנכ"לית לאומי במקום רוסק עמינח, לא הצליחה לקבל את התפקיד, למרות הרקע הניהולי העשיר, אולי מפאת ניסיונות הטרפוד האינטנסיביים.
לפרוש לפני הזעזוע הגדול
יש סיבות שעשויות להיות אפילו לא מודעות בהחלטה של הבנקאיות בקצה העליון של הפירמידה לקום ולעזוב בסמיכות זמנים מפתיעה. מדובר בזעזועים שמתרחשים בשוק מתחת לפני השטח, בלי קשר לתגמול או לסנטימנט הציבורי השלילי. השבר הטקטוני שעובר ענף הבנקאות, בעקבות הטכנולוגיות החדשות שחודרות לתחום, מטלטל את הענף.
לא בטוח שבעוד כמה שנים הבנקים יחזיקו בעמדה המרכזית שבה הם מחזיקים היום בשדה הפיננסי. עולם הבנקאות עובר שיבוש רציני מצד שחקנים חדשים מהזירה הטכנולוגית שמאתגרים אותו. השיבוש ייאלץ את ראשי הבנקים לאמץ צורת חשיבה ופעולה לגמרי אחרת, לצד פיטורים המוניים, סגירת סניפים ושינוי מתודולוגיות העבודה והמחשוב. הדור הצעיר נוהה אחר פלטפורמות אלטרנטיביות לבנקים.
פייסבוק הכריזה לאחרונה על השקה עתידית של מטבע דיגיטלי גלובלי, ליברה. אם ימומשו התוכניות, תהפוך הפלטפורמה החברתית למעין שילוב בין בנק מרכזי לבנק מסחרי, ותחזיק בבעלות על הנפקת כסף. התפתחויות השוק יחייבו את הבנקים המרכזיים לחשב מסלול מחדש. ולכך נוספות מורכבויות של הלבנת הון ופיקוח על מטבעות - כללי המשחק משתנים. המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, תצטרך לפעול בתוך זירה חדשה לגמרי. ובינתיים, מנכ"ליות הבנקים ממלטות עצמן מהזירה שהקרקע נשמטת תחתיה, כמו מה שקרה לחברות הסלולר, שהפכו לצינור, וראו בעיניים כלות איך כל המספרים הגדולים התאדו.
כוח נשי גדול בחוץ
הידלדלות הכוח הנשי בצמרת תאגידי הענק מתרחשת לאחר שבשנתיים החולפות נרשם דווקא עיבוי נוסף בשדרת המנהיגות הכלכלית הנשית של ישראל. נראה היה שהמגמה השלטת היא של צמיחה ליניארית. מיכל הלפרין כממונה על ההגבלים הצטרפה לכוח ההולך וגדל, נגידת בנק ישראל בחרה לפני כשנתיים כמפקחת על הבנקים את חדוה בר, אשתקד הצטרפה לרשימת הרגולטוריות הבכירות ביותר גם ענת גואטה, שהתמנתה ליו"ר רשות ניירות ערך, ובנוסף, סיגל יעקבי מונתה לכונסת הנכסים הראשית. שתי האחרונות הביאו רוח חדשה למוסדות הפורמליסטיים. השנה גם התמנתה דלית זילבר לאחד התפקידים הרגולטוריים המשמעותיים ביותר - ראש מינהל התכנון, הגורם המשפיע ביותר על תוכניות המתאר הארציות.
אולם מה שנראה היה כהתפתחות מעודדת בשדרת המנהיגות הנשית - נבלם. נגידת בנק ישראל לא הוחלפה באישה, למרות שחדוה בר, למשל, התמודדה על התפקיד. מיכל עבאדי בויאנג'ו, מאושיות הכלכלה הבולטות בישראל, שפרשה מתפקידה כחשבת הכללית במשרד האוצר, הצטרפה אשתקד לקרן פסגות כיו"ר, אולם פרשה לאחר זמן די קצר, ככל הנראה לאחר שלא הסתדרה עם זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ישראל. סגי איתן פרשה אחרי 15 שנה מניהול תאגיד הנדל"ן 'נכסים ובנין' ואסתר אלדן פרשה מניהול תאגיד דלק. על הפורשות נמנות גם ענת לוין (כלל), יעל אנדורן (מנכ"לית משרד האוצר), דורית סלינגר (הממונה על הביטוח ושוק ההון) רוחה לוין (גזית גלוב), נגה קנז (רוסאריו קפיטל) ואחרות.
נראה כי כוח ניהולי נשי בדרגות הבכירות ביותר נמצא כעת בחוץ ומחפש את דרכו. "זה מפחיד וגם עצוב", אומרת לנו אחת הפורשות, "התחושה היא של רגרסיה מבחינה מגדרית. נשים בתפקידי ניהול הן הרבה יותר רגישות מגברים, וקשה להן עם ביקורת לא ראויה. דווקא בגלל האינטליגנציה הרגשית הגבוהה הן פגיעות יותר. הרבה מנכ"לים בחברות ציבוריות חווים עליהום".
ואילו אחרת אומרת לנו: "האם זה מקרי שהיו כל כך הרבה מנכ"ליות בשנים האחרונות, או שהיה מהלך מכוון לבחור בנשים? בפועל, כאשר מנהלת היא קשוחה ודעתנית מדי, זה מוריד לה נקודות. בסביבה העסקית היום, אם יש לך דעה ברורה - את לא במצב טוב. בעל השליטה לא בהכרח רוצה מישהי נחרצת בדעתה".
רק אישה אחת בראש מפלגה
ובפוליטיקה - גם שם ניכרת היחלשות במנהיגות הנשית בראש המפלגות. תמר זנדברג לא הצליחה לשמור על תפקידה כראש מפלגת מרצ. אורלי לוי אבקסיס לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה בבחירות כראש מפלגת גשר, והצטרפה לעמיר פרץ כמס' 2 במפלגת העבודה-גשר.
בכנסת הקודמת נרשם שיא במספר חברות הכנסת, שהגיע ל-35. יחד עם זאת, מספר השרות היה עדיין נמוך, יחסית: רק ארבע נשים עמדו בראש משרד ממשלתי. איילת שקד, הבכירה שבהן, והאישה היחידה בקבינט המדיני-ביטחוני, פוטרה מתפקידה לאחר הכישלון בבחירות, אולם כיום היא האישה היחידה שעומדת בראש מפלגה. ולא זו בלבד, אלא גם חילונית שנבחרה לעמוד בראש המחנה הדתי.
השנה היא חטפה מכה עם התרסקות הברית שלה עם ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, חבירה ששינתה את מאזן הכוחות מול בית המשפט העליון, בכך שאפשרה לה להפוך את הפוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים - לשחקנים בעלי משקל. עד להתפוצצות פרשת נוה, הצליחו השניים בכוחות משותפים למנות שני שופטי עליון דתיים ועוד שלושה שופטים שמרנים, ובכך זקפו הישג למחנה השמרני. כמו כן הובילו 220 מינויים של שופטים בבית המשפט השלום ובמחוזי, עובדה שיש לה משמעות רבה בהקשר של עיצוב מערכת המשפט.
משתלטות על בתי החולים
אחת התופעות המעניינות בשדה המנהיגות הנשית השנה היא סדרת המינויים החדשים של נשים לתפקיד מנכ"ליות בתי חולים. לא פחות משישה בתי חולים כיום מנוהלים בידי נשים: וולפסון, בילינסון, אסף הרופא, הדסה הר הצופים, קפלן והעמק. מה מביא לשינוי המגדרי בצמרת בתי החולים?
מערכת הבריאות הייתה חסרה עתודה ניהולית ודור ביניים. בשנתיים האחרונות עזבו בבת אחת מנהלים רבים מהדור הוותיק, ופתאום נוצרה תופעה של כניסה מאסיבית של נשים לראש הפירמידה. למרות שבמשך שנים מסלול של ניהול נחשב ברירת מחדל לרופאים שהצליחו פחות בתחומים היוקרתיים, כי רמות התגמול היו נמוכות יותר מהחלופות, התופעה העכשווית היא דווקא נטייה של המוצלחות יותר בתחומן לבחור בניהול בגיל צעיר יחסית, מתוך תפיסת שליחות. אפשר להניח שבהליך בחירת המנכ"ליות הייתה גם הסדרה מתקנת. במקומות שאליהם הגיעו מועמדים גברים ונשים, הנטייה הייתה לבחור נשים.
הסבר אפשרי נוסף לתופעה הוא סביבת הפעילות בבתי חולים, שהיא סביבה שלנשים קל להתפתח בה. שימו לב שכל המינויים של נשים התקיימו בבתי חולים קטנים ובינוניים. אף אחת מהן עדיין לא קיבלה לידיה ניהול אחד מששת בתי החולים הגדולים במדינה. יש מי שיראה בגל המינויים הנוכחי דווקא עדות לשקיעת ההילה של התחום. "אין מועמדים גברים. אף אחד כמעט לא רוצה ללכת לניהול בית חולים, כי התפקיד הפך ללא מספיק אטרקטיבי ומכניס כלכלית", מסביר גורם בכיר בענף, "מעמדם של מנהלי בתי חולים נשחק בשנים האחרונות כי יש פגיעה קשה באוטונומיה שלהם מבחינת סמכויות ושליטה בתקציבים. הכול מדוכא".
סימנים לא מעודדים
השנה הייתה הצטמצמות גם בגזרת נשות ההון, וברשימה נותרו רק שלוש מנהלות בולטות שירשו את הונן: עופרה שטראוס, ליאורה עופר ודנה עזריאלי. שרי אריסון, כאמור, כבר לא ברשימה.
עזריאלי מובילה את קבוצת קניוני עזריאלי ומתחרה ישירות בליאורה עופר, בעלת קבוצת קניוני עופר, שבראשם קניון רמת אביב. הן מחזיקות בבעלות על הקניונים הגדולים בישראל. חוק הריכוזיות חייב את עופר למכור את האחזקות הריאליות שלה (מליסרון) או את האחזקות הפיננסיות שלה (בנק מזרחי טפחות) עד סוף 2019. היא החליטה להשאיר בידיה את מליסרון, ולמכור את חלקה בבנק.
המקום שבו עדיין לא הצליחו עד כה נשים להשתלב הוא בראש רשתות המזון. רמי לוי הודיע אשתקד שבכוונתו למנות את בתו, יפית אטיאס לוי, 36, למנכ"לית רשת המזון בעתיד הקרוב. זה לא קרה עדיין.
הסימנים הלא מעודדים של התקופה האחרונה בהתייחס לאבולוציה של המנהיגות הנשית בארץ, מעוררים אי נחת. אלא שמקור אי נחת זו, לא בכישלון. להיפך, רובן של הנשים בדרגות הניהול הגבוהות הציגו ביצועים טובים במיוחד. הצלחה של האחת משליכה גם על הנכונות לבחור לתפקידי מפתח נשים איכותיות אחרות. בהתחשב בהיקף הכוח הניהולי הנשי המשובח שנפלט מהמערכות וממתין לשעת הכושר, יש לצפות שנבחרת המנהיגות תתעבה שוב.