הכסף הגדול שמאחורי העימות בין החשב הכללי למנהל רשות החברות

מאחורי העימות המילולי החריף בצמרת האוצר מסתתר מאבק בין שני האגפים החזקים במשרד על השליטה בפרויקטים ובמרכזם פרויקט המטרו המתוכנן, שהיקפו 150 מיליארד שקל. לטונים הגבוהים במיוחד שנרשמו בסיבוב הנוכחי אחראית גם אישיותו הדומיננטית של מנהל רשות החברות יעקב (ינקי) קוינט, שסבור כי השליטה בניהול הפרויקטים צריכה לעבור מהחשב הכללי לחברות התשתית הממשלתיות. העימות פרץ לאחר שקוינט הציע למנכ"ל האוצר שי באב"ד לערוך דיון בנושא בהנהלת האוצר וחזקיהו התנגד לכך והאשים את קוינט בחוסר מקצועיות ובחריגה מסמכות.

קוינט שיגר אתמול מכתב תגובה חריף לחשב הכללי באוצררוני חזקיהו ובו יעץ לו להתמקד בתפקידי הליבה של החשב הכללי: שמירת סף ושליטה בהוצאות הממשלה. אף שהבהיר לחזקיהו כי לא ירד לרמה שלו, שלח קוינט עקיצה אישית כואבת לכיוונו של חזקיהו כשכתב כי "טוב היה לו היה עוסק בהידוק הפיקוח על חשבונות המשרדים על מנת שחלילה לא תגרר המדינה לגירעון". קוינט לא חסך את שבט לשונו גם מאנשיו של חזקיהו באגף החשב הכללי כשכתב כי "לבלרי מכרזים ומאשרי התשלומים הפכו למובילי הפרויקטים בבחינת הזנב מכשכש בכלב".

הוויכוח העקרוני באוצר הוא בשאלה בידי מי תופקד השליטה על פרויקטים מתוכננים בהיקף מאות מיליארדי שקלים שיבוצעו בעשורים הקרובים בשיתוף המגזר הפרטי (PPP) כמו קווי הרכבת הקלה העתידיים בירושלים ובגוש דן, כבישים מהירים, מתקני התפלה, תחנות כוח סולריות ועוד שלל פרויקטים שהמדינה מתכוונת לבצע בשנים הקרובות.

מה שהפך את הוויכוח לאקטואלי במיוחד הוא פרויקט המטרו - פרויקט הדגל של האוצר בשנים הקרובות. בסוף החודש שעבר נפגשו הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור ומנהל רשות החברות קוינט עם דירקטוריון חברת נת"ע, המקימה את הרכבת הקלה, מכיוון שהיא זו שתנהל את המטרו תחת מנהלת שתוקם במיוחד עבור הפרויקט.

חזקיהו רתח כששמע את הדברים וראה בהם ניסיון לקבוע עובדות בשטח במחטף: פרויקט המטרו עדיין לא אושר בממשלה וחברת נת"ע עצמה מתפקדת כיום באופן חלקי לאחר גל עזיבות של בכירים. מעבר לכך, בחשב הכללי עדיין מעכלים את החילופים בניהול נת"ע - כשאת מקומו של מנכ"ל החברה יהודה בר און, שעבד בתיאום מלא עם סגן החשב הכללי נחמיה קינד, תפס לאחרונה כאישיות הדומיננטית יו"ר הדירקטוריון רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים.

בעיני החשב הכללי, העברת המושכות לידי בלינקוב היא חלק ממהלך רחב יותר שנועד להוציא את הפרויקט משליטתו תחת מסווה של ניהולו בידי נת"ע, כשבפועל תועבר השליטה לאגף התקציבים. על הרקע הזה נתפסת התוכנית של קוינט כמסייעת לאג'נדה של אגף התקציבים. הממונה על התקציבים שאול מרידור מקפיד להתרחק מכל אמירה בנושא, אך בחשב הכללי משוכנעים כי הוא שותף מלא לתכניותיו של קוינט.

מנהל רשות החברות מציע להעביר את ניהול הפרויקטים לידי החברות הממשלתיות. קוינט סבור כי נכון יותר שחברות אלה יגייסו בעצמן מימון לפרויקטים, במקום שהמימון יבוא מתקציב המדינה. לטענתו, השיטה הנוכחית שבה ההחלטות התקציביות משמעותיות מתקבלות על ידי וועדה בראשות החשב הכללי לא מאפשרת לחברות הממשלתיות להתפתח ולבצע את תפקידן בצורה בריאה.

"בזבוז התקורות בין היתר על כוח אדם הנהלה ודירקטוריון ופיזור האחריות בין משרדי הממשלה (במיוחד אגף החשכ"ל) לבין החברות הממשלתיות גורם לעיכובים ותקלות", כתב אתמול במכתב התגובה. בנוסף, קוינט טוען כי נכון יותר מבחינה מקצועית שההחלטות יתקבלו על ידי גורמי המקצוע בחברות ולא על ידי פקידי החשב הכללי, שרואים את הפרויקטים "דרך החור שבגרוש".

מנגד, חזקיהו טוען כי לריכוז הניהול של הפרויקטים בידי המדינה יש יתרון כפול: גם בהתמחות וסטנדרטיזציה של הסכמי ה-PPP המורכבים, וגם ביכולת של המדינה לגייס מימון בזול יותר מחברה ממשלתית. בהקשר זה מספרים בחשב הכללי כי נציגי נת"ע נסעו בחודש האחרון ללונדון בניסיון לעניין גופי השקעה כמו בלקרוק במימון המטרו, אך לטענתם הניסיון כשל משום שבגופי ההשקעה הבינלאומיים הגדולים מכירים רק כתובת אחת בישראל - זו של החשב הכללי.

חזקיהו בעל האישיות המופנמת מתרחק בדרך כלל ממאבקים מתוקשרים, אך במקרה הזה מדובר מבחינתו בחציית קו אדום. אף שתפקיד הליבה שלו הוא אכן שמירת סף ואחריות על הוצאות ממשלה, חזקיהו אינו מתכוון לוותר על שליטתו בפרויקטי התשתית לאחר שהצהיר לא פעם כי זו אחת משתי הסיבות שבגינן הסכים לחזור לשירות הציבורי לתפקיד חשב כללי ולוותר על משרה מפנקת כיו"ר הבנק הבינלאומי. מאז כניסתו לתפקיד ניסה חזקיהו לחזק את מעמד החשב הכללי כגורם המקצועי שמרכז ומתכלל את כל הפרויקטים האלה, תחת הדגל "2030".