גיל: 49 | מצב משפחתי: נשואה ואם לשישה | תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית, מסלול ישיר לדוקטורט במכון ויצמן ופוסט דוקטורט ב-MIT
גיל: 49 | מצב משפחתי: נשואה ואם לשישה | תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית, מסלול ישיר לדוקטורט במכון ויצמן ופוסט דוקטורט ב-MIT
נימוקים לבחירה
מהנדסת רקמות המודפסות בתלת ממד לצורך השתלה. הצליחה לפתח רשת כלי דם ברקמות שריר, לב, לבלב ועמוד שדרה, אשר משפרת תפקוד רקמות אחרי השתלות. הפיתוח גם צפוי לאפשר, לראשונה, להשיב לגוף משותק את יכולת ההליכה
כאן הדיו הוא פולימר שמתאים לפירוק בגוף | ציפי צ'אושו
פרופ' שולמית לבנברג מתמקדת בהנדסת רקמות תלת ממדיות לצורך השתלה. "הצלחנו להוכיח שניתן לייצר רשת של כלי דם במעבדה, ברקמות שונות - רקמת שריר, לב, לבלב ועכשיו גם חוט שדרה - אשר משפרת את התפקוד של הרקמה אחרי השתלה", היא אומרת לליידי גלובס. "למעשה, כלי הדם שיצרנו מתחברים לכלי הדם הקיימים, הופכים להיות פעילים, ובכך מזרזים את כניסת הדם פנימה לתוך השתל. זה מה שמאפשר לשתל מהונדס להיקלט כראוי, אחרת הוא לא מחזיק מעמד.
"בתהליך אנחנו מסתייעים במדפסות שמדפיסות פיגומים תלת ממדיים, וגם את התאים שיגדלו עליהם. המדפסת מאפשרת בניית מבנים גדולים ומורכבים יותר, שמתאימים ספציפית לרקמה שצריך להחליף. בשלב ראשון אנחנו מגדירים את האזור החסר, ואז, עם הנתונים הרלוונטיים, המדפסת מדפיסה את הרקמה הנדרשת באיכות שמאפשרת שליטה מדויקת ורב שכבתיות מורכבת יותר.
הצג עוד...