דלית זילבר

היא לא נרתעת ממהלכים שנויים במחלוקת, ואין לה בעיה להציג עמדות שאינן פופולריות, בלשון המעטה, בקרב העוסקים בענף הנדל"ן. כאשר הודיעה בחודש יולי כי מינהל התכנון ימליץ למועצה הארצית לבטל את תמ"א 38 עד מאי 2020, כל הענף רעש - ולא מרעידת אדמה. זילבר מצאה עצמה תחת התקפות יומיומיות מצד גורמים שמתפרנסים מהתחום. "אחריותי המקצועית היא להביע את עמדתי ולקדם שיפור במצב התכנוני הקיים", היא אומרת על כך. "העמדה שלי על תמ"א 38 מבוססת ועקבית לאורך שנים".

רוח דומה הציגה כשהודיעה כי בכוונתה לבטל את ה'הקלות' שהיו נהוגות במשך עשורים ארוכים בענף הנדל"ן. היא נימקה זאת בכך שרגע אחד לאחר שוועדות התכנון מאשרות תוכנית, רצים היזמים לאשר הקלות בוועדות המקומיות. "אני רוצה ללכת ברחוב ולראות מה שאישרתי, ולא תוספות בנייה שלא אישרתי. זה אחד השינויים שאני מתכננת: שתהיה ודאות שהתוכנית שאושרה היא מה שייבנה בפועל. בעולם לא יודעים מה זה הקלות".

היא נכנסה לתפקיד באוגוסט 2017, בתקופה שהממשלה הייתה בטירוף מוחלט לסיים את משבר הדיור. “לפני עשור היו מאשרים בישראל 10,000 יחידות דיור בשנה, ולאף אחד לא היה דחוף שום דבר. ב–2018 אישרנו למעלה מ–150 אלף יחידות דיור", היא מספרת ל'ליידי גלובס', בראיון ראשון לתקשורת מאז תחילת כהונתה. התוצאה: הרבה מאותו לחץ פג, ומאפשר לה לנשום, לקראת המשימה הגדולה והמאתגרת במיוחד שממשלת ישראל העמידה בפניה: לתכנן את מדינת ישראל לקראת 2040.

הממשלה החליטה שעד 2040 צריך שיהיו בישראל 2.6 מיליון דירות. זה יקרה? איך תיראה מדינת ישראל עוד 21 שנה?

"החלטת הממשלה קבעה שעד 2040 צריך לבנות 1.5 מיליון יחידות דיור. כיוון שלא כל מה שמאושר נבנה בפועל, מינהל התכנון צריך לאשר 2.6 מיליון, ואני מאמינה שזה יתממש.

"בכל מקרה, ב–2040 תהיה תחבורה ציבורית מתפקדת, גיוון, ויצירת הזדמנויות להליכה ברגל. גם דירות יותר זולות וגם יותר יקרות, עם שטחים פתוחים. אני בדעה שצריך לחזק את ערי המטרופולין, כמו באר שבע, אבל המדינה העדיפה לחזק את אשקלון".