המוסדיים רשמו רווח מהיר מתקיפת אתרי הנפט בסעודיה: מניית ראדא זינקה ב-16% ביומיים

החברה, שהטכנולוגיה שלה מאפשרת הגנה על מתקנים חיוניים כמו שדות נפט, עלתה שוב על רדאר המשקיעים • כפי שנחשף באתר "גלובס", חברת ההשקעות DBSI מכרה שלשום 7% ממניות ראדא תמורת 12.7 מיליון דולר - ומתוכם מניות ב-10 מיליון דולר למיטב דש והפניקס

יוסי בן שלום, DBSI. שגריר בשווי של פחות מ–50 מ' ש' / צילום: תמר מצפי
יוסי בן שלום, DBSI. שגריר בשווי של פחות מ–50 מ' ש' / צילום: תמר מצפי

תקיפת אתרי הנפט בערב הסעודית בשבת האחרונה העלתה שוב את החברה הביטחונית ראדא  על הרדאר של המשקיעים - ומנייתה זינקה ביומיים האחרונים ב-16% בנאסד"ק. לראדא יש טכנולוגיה המזהה רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים, שיכולה להשתלב בהגנה על מתקנים חיוניים כמו שדות נפט.

כתוצאה מהזינוק במניה, שני גופים מוסדיים מישראל - מיטב דש והפניקס - רשמו רווח מהיר "על הנייר" על השקעה שביצעו בראדא רק שלשום. כפי שפורסם אתמול לראשונה באתר "גלובס", חברת ההשקעות הפרטית DBSI, בראשות יוסי בן-שלום וברק דותן, מכרה שלשום כ-7% ממניות ראדא תמורת 12.7 מיליון דולר. חלקם של מיטב דש והפניקס בעסקה עומד על כ-10 מיליון דולר, ואליהם הצטרפו עוד גופים שרכשו מניות בהיקפים קטנים יותר. את המכירה הובילה ברק קפיטל חיתום בניהולו של צביקה מנס.

חלקה של DBSI בראדא ירד מ-25.1% ל-17.9%. ראדא נסחרת בשווי שוק של 212 מיליון דולר (מחיר המניה 5.57 דולרים, לעומת 4.67 דולרים בעת העסקה). בשיחה עם "גלובס" התייחס בן-שלום מ-DBSI לעסקה.

אמרת בעבר שאתה שמח כשמי שקונה ממך מניות מרוויח, אבל פה זה היה רווח מהיר מאוד על הנייר.

בן-שלום: "לחצנו ידיים עם הקונים, והתפרסמה הידיעה על ערב הסעודית. לפני המסחר היה ביקוש גדול במחירים גבוהים, כך שכבר ברגע שסגרנו את העסקה, ידענו שהם הולכים להיות ברווח מיידי. קיבלתי הודעת וואטסאפ מחמיאה מאוד מאחד מהם: 'לא הרבה אנשים היו עומדים במילתם'. לא היה בינינו חוזה חתום, ובתנאים האלה יכולתי להגיד שאני לא מבצע את העסקה, אבל אני מאמין שצריך לקיים לחיצות יד. אני חושב שזה טוב שכל מי שקנה ממני מרוויח, וככה גם כשאבוא עם חברה אחרת, יש לנו מוניטין. הבטחתי לקונים להמשיך להיות יו"ר פעיל בראדא, ועם ההנהלה להביא את החברה לגבהים עוד יותר גבוהים".

לדבריו, הסיבה למימוש החלקי בראדא היא ש-DBSI נמצאת שם ברווח גדול. "החלטנו לקחת חלק מהרווח הביתה, וכמובן להישאר בחברה, כי אנחנו מאמינים מאוד במה שצפוי לה קדימה, ומקווים שאת יתרת המניות נממש בערכים גבוהים יותר", אמר.

בן-שלום ציין כי העובדה שהעסקה בוצעה ברובה מול גופים ישראליים, הקלה על ביצועה והקטינה עלויות, כי ראדא מוכרת להם היטב. ואולם, החברה עובדת גם מול שוק ההון בארה"ב, ושם משקיעים חדשים נכנסו באחרונה להשקעה במניה - ואחד מהם הוא קרן וולינגטון: "ישבתי בארה"ב בכנס משקיעים. התיישב לידינו משקיע מוולינגטון ואמר לי: 'יוסי, הייתי אתך בסימטרון, הייתי איתך בפוינטר, מה הדבר הבא?' אמרתי לו: ראדא. המניה הייתה אז ב-3 דולר, והוא באמת נכנס להשקעה", מספר בן-שלום.

"אנחנו עושים השקעה גדולה בעתיד"

ההשקעה המקורית של DBSI בראדא הייתה בסך 4 מיליון דולר, כשהחברה הייתה במצוקת נזילות. בהמשך, בוצעו עוד השקעות וגם מימושים בהיקף משמעותי, וכיום ההחזקה של DBSI בראדא היא בסך 38 מיליון דולר - תשואה של פי 4.6. עם זאת, בן-שלום מדגיש כי התשואה למעשה גבוהה יותר. לדבריו, בזמן ההשקעה הראשונית היה ברור ש-4 מיליון דולר לא יספיקו, וההסכם כלל גם אופציות שקיבלה DBSI. מצב החברה התחיל להשתפר ומחיר המניה עלה, כך ש-DBSI מימשה אופציות ומכרה את המניות מייד. לכן, לדבריו, "בשום נקודה מהיום שהשקענו בראדא, לא היינו חשופים ביותר מ-4 מיליון דולר לחברה. אם אני מוכר את יתרת המניות, התשואה היא פי 10-11".

ראדא עדיין לא רווחית. 

"החברה לא רווחית בהחלטה. אנחנו מאמינים שצפויה לנו הרבה מאוד צמיחה, ולכן עושים השקעה גדולה בעתיד. בנינו מפעל בארה"ב, ואנחנו בונים תשתיות גם בישראל. לפני ארבע שנים מכרנו אפס מכ"מים, השנה נמכור ב-30 מיליון דולר, ובשנה הבאה אנחנו מאמינים שנמכור הרבה יותר. לכן, אנחנו בונים תשתיות הנדסה ופיתוח ועושים מהפכה במפעל שלנו בבית שאן. הקדמנו הוצאות להכנסות. בנינו תשתית לחברה גדולה, שתספיק למכירות של יותר מ-100 מיליון דולר".

מדי פעם יש אירוע שמעלה את ראדא על הרדאר של המשקיעים, כמו התקיפה בסעודיה או השבתת שדה התעופה בלונדון בגלל רחפנים. זה בא לידי ביטוי גם בהזמנות?

"ראדא יושבת על שני טרנדיים מרכזיים. אחד הוא הגנה אקטיבית לרק"מ, שמתחילה לקרות בעולם - זה ערוץ עם השפעה קטנה על המכירות, כי הפרויקטים איטיים, אבל להערכתנו, ב-2020-2022 המספרים יכולים להיות גדולים. הציר השני, שקשור לאירועי לונדון וסעודיה, הוא הגנה אווירית קצרת טווח. יש הרבה אינטגרטורים שבחרו בנו כחלק מהמערכת שלהם. למשל, בלונדון יש מערכת של רפא"ל שמשתמשת במכ"מ שלנו. אלה העובדות, כל השאר זה חוויות, ואני לא חושב שהן מופרכות.

"ברור שאירוע כזה שבו נפגעו מתקני נפט, יעלה את המודעות לצורך להגן על מתקנים חיוניים עם מערכות הגנה קצרות טווח. האם האירוע בסעודיה יביא להזמנות? לא יודע. האסטרטגיה של ראדא היא 'ראדא inside' - לא לספק מערכות שלמות, אלא להיות אצל כמה שיותר אינטגרטורים".

כלומר, אין מניעה שמכ"מ שלכם ישולב במערכת בסעודיה, למשל?

"יש יותר מאינטגרטור אחד, שהמכ"מ שלנו במערכת שלו מוכר במדינה הזאת. עבודת המכירה והשיווק לא נעשית על ידינו. אם וכאשר תהיה הזמנה, נקבל אותה מהאינטגרטור, וכמובן שהכל יהיה באישור של מדינת ישראל".