"הילדים שלי הם הדור האחרון שיוכל לראות את שוניות האלמוגים בעולם"

דוח המשרד להגנת הסביבה מגלה כי שוניות האלמוגים ברחבי הגלובוס נפגעות בשל משבר האקלים והתנאים המשתנים בים • בגלל ההתחממות הגלובלית, מתחת לפני המים כשהחום עולה במעלה עד שתיים – ישנן מערכות חיים שלמות שלא מסוגלות לשרוד ונכחדות • שונית האלמוגים באילת מגלה עמידות מפתיעה והופכת לאוצר טבע נדיר

שונית האלמוגים, אילת / צילום: shutterstock
שונית האלמוגים, אילת / צילום: shutterstock

"הילדים שלי הם הדור האחרון שיוכל לראות את שוניות האלמוגים בעולם. התחזית היא עגומה מאד. אנחנו הולכים לאבד את כל המערכת האקולוגית הזו של שוניות האלמוגים. זו מערכת אקולוגית מרכזית בכדור הארץ, ולא חשבנו שבני אדם מסוגלים להכחיד מערכת כזו חזקה. והנה, אנחנו מאבדים אותן. קילומטרים עצומים של מערכת אקולוגית. זה ממש כמו תרבות שנכחדת", מנבא פרופ' רועי הולצמן, מומחה לחקר הים מאוניברסיטת תל אביב, הבוחן לאורך שנים את מצבן של שוניות האלמוגים בעולם.

ואכן, ברחבי הגלובוס אנחנו שומעים מדי יום על שוניות האלמוגים הנפגעות בשל משבר האקלים והתנאים המשתנים בים: שוניות הולכות ונכחדות מהודו ועד אוסטרליה, ונותרות כשלד חיוור במימי האוקיינוס, מותירות את חיות הים לחפש להן בית אחר. ב-20 השנה האחרונות הולך ומורע מצבן של שוניות האלמוגים, ונצפית תמותה מסיבית של אלמוגים כתוצאה מהתחממות מי הים.

שונית המחסום העצומה והמפוארת של אוסטרליה איבדה בתוך 30 שנה כ־50 אחוז משטחה, בעיקר במהלך שנים האחרונות. בקריביים אבדו כ-80% משוניות האלמוגים, ובאוקיינוס ההודי, הפגיע כל כך לשינויי האקלים, שוניות האלמוגים גוססות גם הן. כשהם נפגעים, האלמוגים הופכים לבנים וחיוורים ומסיימים את חייהם.

שונית אלמוגים מסיימת את חייה / צילום: שאטרסטוק
 שונית אלמוגים מסיימת את חייה / צילום: שאטרסטוק

הסיבה העיקרית להתרחשות התופעה היא עליית טמפרטורת מי הים. ההתחממות הגלובלית משפיעה באופן סימביוטי על כלל מערכות כדור הארץ, ומתחת לפני המים, כשהחום עולה במעלה עד שתיים - ישנן מערכות חיים שלמות שלא מסוגלות לשרוד ונכחדות.

במפרץ אילת ניצבת שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם, שדווקא מגלה לעת עתה עמידות מפתיעה מפני השפעות שינוי האקלים. בשל כך, היא הופכת לאוצר טבע נדיר. אך, שימור מצבה דורש מאמץ וטיפול של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, הכולל ניהול גורמי דחק שונים, צמצום עומסי הזיהום המוזרמים לים ממפעלים ומניעת אירועי זיהומי ים חריגים.

בחודש אוגוסט האחרון, אירוע שפל קיצוני של ירידת מפלס הים האדום גרם לעלייתה מעל פני הים של שונית אלמוגים בשמורה באילת, והאלמוגים בחלקה העליון של השונית נחשפו לאוויר ולסכנת התייבשות ופגיעה משמעותית. אולם מאמצי השימור והטיפול בשונית שומרים על מצבה היציב.

מפרץ אילת / צילום: ד"ר אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה
 מפרץ אילת / צילום: ד"ר אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה

בעשורים האחרונים סבלה גם השונית באילת מהידרדרות במצבה. זיהומי נפט בשנות השבעים, פוספטים וביוב שזרמו אל המפרץ בהמשך וכלובי הדגים שהוכנסו אליו בשנות השמונים פגעו בשונית. גם עומס הצוללנים שלא תמיד מודעים למצבה העדין, אינו מיטיב עמה.

בשנים האחרונות ישנם מאמצי שימור, וקיים צורך אימננטי להגן ביתר שאת על השונית. "יש לבחון בקפידה את הפיתוח המואץ המתוכנן במפרץ ולשים את שמירת שונית האלמוגים באילת בראש סדר העדיפויות בכל החלטה לקידום פיתוח במפרץ אילת, על-מנת לשמור עליה לדורות הבאים. בפרט בעולם שבו שוניות אלמוגים מתפקדות הופכות לאוצר טבע נדיר", אומרים רני עמיר וד"ר ארנה מצנר, מנהלת תחום בכיר מדע ומחקר במשרד להגנת הסביבה.

מפרץ אילת / צילום: ד"ר אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה
 מפרץ אילת / צילום: ד"ר אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה מנהל משנת 2004 תוכנית ניטור לאומית של הים האדום בכלל ושל מצב השונית בפרט. את הניטור מבצע המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת. היום מתפרסם דוח הניטור הלאומי במפרץ אילת לשנת 2018, שכתבו ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין מהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת.

לפי הדוח, מצב השונית ממשיך להיות יציב, אך הסביבה הימית שבה היא נמצאת משתנה תדיר, ויש למזער לחצים של פיתוח חופים וצלילות לא אחראיות בשטחה. לדברי מחברי הדוח, נראה כי אלמוגי מפרץ אילת מסוגלים להתמודד עם העלייה בטמפרטורת מי הים, אך לא ניתן לחזות מהו סף הטמפרטורות שבהן יתחיל להיווצר נזק לשונית.

כמו-כן, החמצת מי הים עלולה בעתיד לפגוע באלמוגי השונית בשל השלד הגירני שלהם, הרגיש לרמות חומציות גבוהות. בשנת 2018 נמדדה ירידה בכיסוי האלמוגים וצפיפות המושבות בכל אתרי הניטור. בשלב זה, מדובר בממצאים של שנה בודדת, ועדיין מוקדם לקבוע האם מדובר במגמה בעייתית. בשנת 2018 נמדדה ירידה קלה בכיסוי האלמוגים ובצפיפות המושבות בשוניות אילת. כיסוי שטחי שונית באלמוגי אבן חיים היה השנה 24%, לעומת 25% בשנתיים הקודמות. עם זאת, כיסוי האלמוגים החיים בשוניות אילת עדיין גבוה משמעותית משהיה בשנות הניטור הראשונות.

לדברי ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, "נתוני תכנית הניטור הלאומית של מפרץ אילת מראים מצב יציב ואף שיפור קל לאורך השנים בחלק מהמדדים האקולוגיים. ביחס להתדרדרות החדה שיש במצב שוניות האלמוגים במקומות רבים בעולם, שוניות מפרץ אילת נמצאות במצב טוב, אך המצב הזה אינו מובטח לעתיד. מדובר על מערכת אקולוגית רגישה ושברירית.

"השנה הייתה מדאיגה מאוד מבחינת הטמפרטורות הגבוהות שנרשמו במפרץ אילת. במקומות רבים בעולם, חריגה כזו מהטמפרטורה הממוצעת הייתה גורמת לאירועים של הלבנת אלמוגים, אירועים שמהם קשה מאוד ואף בלתי אפשרי לחלק ניכר מהשוניות להתאושש. לשמחתנו, נראה שאלמוגי מפרץ אילת פחות רגישים לעלייה בטמפרטורה מאלמוגים בשוניות אחרות בעולם, אבל רגישותם מושפעת מגורמי עקה מקומיים.

"מאמצי השימור המקומיים, כגון שמירה על איכות המים, שמירה מפני זיהומי נפט ודלקים, בקרה וויסות של בינוי באזורים חופיים וימיים, כמו גם צמצום הפרעות תאורה (זיהום אור בלילה), חשובים מאוד על מנת לשמור על המשך עמידותן של שוניות המפרץ להתחממות מי הים".

לפי הדוח, מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים נמשכת. במקביל, נמדדת עלייה מתמשכת גם בטמפרטורת פני הים מאז 1988 בקצב שנתי ממוצע של כ-0.036 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה השנתית הממוצעת שנמדדה בפני הים בשנת 2018 הייתה הגבוהה ביותר שנמדדה מאז 1988. במשך כל השנה הייתה טמפרטורת פני הים גבוהה מהערך הממוצע הרב-שנתי. הטמפרטורות הנמוכות השנה נמדדו בחודש פברואר (22 מעלות צלזיוס) בתחנת הים הפתוח וברוב התחנות החופיות. טמפרטורה זו גבוהה במעלה שלמה מהערך המזערי של השנה הקודמת, 2017.

הטמפרטורה הגבוהה ביותר ב-2018 הייתה 28 מעלות צלזיוס באוגוסט - גם כאן, הפרש של כמעלה שלמה בהשוואה לשנה הקודמת. מאז תקופת כלובי הדגים באילת, ישנם דיווחים על טפילי דגים שמקורם בכלובים, אשר עדיין ניתן למצוא אותם בדגי המפרץ גם שנים לאחר הוצאת הכלובים. טפילים אלה נמצאו גם בניטור 2018. ממצא זה מדגים את אחת הסכנות הטמונות בקיום חקלאות ימית במפרץ אילת ויש לקחת אותו בחשבון כהמלצה למנוע הזרמות לים, במסגרת התוכנית להקמת פארק תעשייה של חקלאות ימית באילת שאותה מקדם משרד החקלאות.

מפרץ אילת / צילום: ד"ר אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה
 מפרץ אילת / צילום: ד"ר אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה

"בכל יום אנחנו מקבלים תזכורת לשינויי האקלים העוברים על העולם. העלייה בטמפרטורת המים ושינוים במצב במפרץ אילת עלולים לגרום נזק לשונית האלמוגים, שהיא אחד מנכסי הטבע של מדינתנו", מסביר גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. "המשרד עוקב אחר הנעשה ומנטר את הפעילות הימית, ובשלב זה, חרף עליית הטמפרטורה, אינו מאבחן סכנה מיידית לשלום השונית. לים חשיבות עצומה בוויסות הטמפרטורה הגלובלית, אך יש לכך גם מחיר לסביבה הימית הרגישה".

כדי להבטיח הגנה מקסימלית על השונית, מחברי הדוח ממליצים לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לפעולות העלולות לפגוע בה, לרבות פיתוח מואץ בחופים ומניעת הזרמה של נוטריינטים לים; איסור כליל על דיג של דגים אוכלי אצות בצפון המפרץ ופעולות להגנתם מפני פגעים נוספים מעשה ידי אדם; הקפדה על אכיפת האיסור לפגוע בקיפודי ים לאורך חופי אילת ובפרט בקרבת השונית; קידום הכרזת שמורת טבע ימית בחוף הצפוני במטרה להגן על מרבדי עשבי הים שם.

להכריז על עוד ועוד שטחים כ'שמורות טבע ימיות'

חרף מצבה הטוב יחסית של שונית האלמוגים, חשוב לזכור כי מדובר רק בחלק קטן מהטבע בישראל וכי השטחים הפתוחים והטבע עומדים תחת לחץ פיתוח גובר. כדי להתמודד עם האתגרים שמציב בפנינו משבר האקלים והעולם המשתנה, גובר יותר מתמיד הצורך להגן על הטבע. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת בהקשר של הים, היא להכריז על עוד ועוד שטחים כ'שמורות טבע ימיות', כמקובל בעולם.

כיום, רק 0.3 משטחו של הים התיכון בישראל, מוכרז כשמורת טבע. "כשאנחנו חושבים על שמורת טבע ימית בישראל, רובנו מדמיינים את שמורת האלמוגים באילת, שהיא שמורה מרהיבה, אך קטנה מאוד (בהתאמה לקוטנו היחסי של השטח הימי של ישראל במפרץ אילת)", אומר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע. "אך הסיפור הגדול מבחינת שמירת טבע בים, הוא דווקא בים התיכון - השטח הימי הריבוני של ישראל בים התיכון הוא עצום, וגודלו כחמישית מהשטח היבשתי של המדינה.

"אם מתייחסים גם לתחום המים הכלכליים, אז אנחנו כבר מדברים על שטח שגודלו זהה לשטח היבשתי של כל המדינה. במרחב הימי שלנו, יש גני אלמוגים בעומק הים, שוניות ספוגים צבעוניות, חתולי ים שמתחפרים בתוך החול, אזורי רבייה של טונה כחולת סנפיר, וכמובן מרחב מחייה לצבי ים, ועוד אלפי מינים של חיות אחרות, מרביתם כלל לא מוכרים לציבור הישראלי, אך הם מאוימים על ידי פעילות דיג אגרסיבית, הנחת תשתיות, כמו קידוחי גז והנחת צנרת, הרחבת נמלים ועוד".

דג במפרץ אילת / צילום: ד"ר אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה
 דג במפרץ אילת / צילום: ד"ר אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה

ישנו שטח קטן בלבד המוגדר כשמורת טבע ימית בישראל.

"כיום, רק 0.3% משטח הים התיכון בישראל מוכרז כשמורות טבע. מדובר על שמורות קטנות ולכן לא מספיק יעילות. שמורת טבע ימית היא הכלי המרכזי לשמירת הטבע בים, אבל אם לא מתכננים אותה נכון, היא לא אפקטיבית: מחקרים מקיפים בדקו כ-100 שטחים ימיים מוגנים ברחבי העולם, ברמות הגנה, גודל ומאפיינים פיזיים שונים. המחקרים מצאו כי שלושת המרכיבים המשמעותיים ביותר להצלחת השטח המוגן הם גודל ועומק מספקים, איסור דיג ושימושים פוגעניים אחרים ומנגנוני אכיפה יעילים. כלומר, שמורה ימית בהגנה מלאה.

"בהיעדר אחד המרכיבים - השמורה לא מצליחה. שמורות טבע מצליחות מראות עלייה של למעלה מ-400% במשקל של החיות הימיות, 20% עלייה במגוון המינים, והדגים בה גדולים ב-30% לעומת השטח שמחוץ לשמורה.

"החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מקדמות תכנית ל-7 שמורות טבע ימיות גדולות בים התיכון, אשר יהוו "תיבות נוח" שישמרו גם על האתרים הייחודיים שלנו, כמו הקניון התת ימי באכזיב, החלק הימי של הכרמל (ראש הכרמל) וגני הספוגים שמול הרצליה, אך גם על ייצוג לבתי גידול חוליים שמתקיימים בהם בעלי חיים עם התאמות מרתקות לחיים בחול. המפתח להצלחת התכנית הוא היותן של השמורות האלה גדולות, עמוקות, ללא דיג ותוך אכיפה וניהול מקצועיים".