קלקלת הפנסיה: מי דואג לגמלאים?

השאלה של מי יהיה ראש הממשלה או שר האוצר הבא עדיין לא ידוע, אבל כולם זוכרים שכמעט כול המפלגות הבטיחו לדאוג להעלאת קצבאות ופנסיה לקשישים.

על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון להיום 52% מהקשישים מתקיימים מקצבאות בלבד, מתמיכת בני משפחה או ממקור לא ידוע. 48% מבני ה־65 ומעלה שאינם עובדים מתקיימים בעיקר מקרן פנסיה או מחסכונות שלהם או של בני זוגם. כלומר, גם לחלק מהם אין פנסיה. 23% אינם מצליחים לגמור את החודש .

מן הראוי לציין שמצב הפנסיה בארץ לא משתפרת אלא מדרדרת: עד 1984 היה קיים הסדר פנסיה ראוי, שעל פיו מי שעבד עשר שנים לפחות, היה זכאי לתשלומי פנסיה בגובה 40% משכרו. ב-1995 נסגרו קרנות הפנסיה התקציביות למצטרפים חדשים. פנסיה תקציבית שלמו (שולם) מהתקציב השותף של המעסיק ולא על ידי העובד (רובם עובדי מדינה ) . בהסדר דאז חשבו על אנשים מבוגרים ואילו כיום המדינה עושה את הכל כדי לחסוך בהוצאותיה על חשבונם של אנשים מבוגרים אשר תרמו את שנותיהם למשק הישראלי.

ב-2008 נכנס לתוקף חוק פנסיה חובה. רמת הסיכון של החוסכים עלתה עקב הסרת האחריות הישירה של המדינה מהפנסיה של אזרחיה.

ביוני 2011 התפרסם מחקר שערך ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל שבו נכתב: "הסדר פנסיה חובה שהונהג בשנים האחרונות בישראל גורם להרעה במצבם של בעלי ההכנסה הנמוכה המהווים כ-30% מכלל משקי הבית - זאת, ביחס למצבם לפני תקנות החיסכון הפנסיוני. בעבר, במצב שקדם לתקנות החיסכון הפנסיוני, קיבלו בעלי הכנסה נמוכה שהגיעו לגיל פרישה בנוסף לקצבת הזקנה גם השלמת הכנסה, שניתנה להם מביטוח לאומי והבטיחה להם הכנסה מינימאלית. לאחר שנקבעו תקנות החיסכון הפנסיוני, התכווצה השלמת ההכנסה שמקבלים אותם בעלי הכנסה נמוכה בהתאם לגודל הפנסיה שלהם ולהפרשות שהם ביצעו לפי תקנות פנסיה חובה".

במלים אחרות חלק מהשלמת ההכנסה שקיבלו בעלי ההכנסה הנמוכה בעבר הם מקבלים כעת מכספם שלהם עצמם, שהופרש לפנסיה לפי הסדר פנסיה חובה. כך נגרמת ירידה של כ-15% בהכנסה הכספית בעת הפרישה אצל בעלי ההכנסה הנמוכה לעומת מה שהיה לפני ההסדר. מצד שני - מי שמרוויחה מכך היא המדינה, שחוסכת כסף. נראה לי מוזר שבנק ישראל לא עשו אותו מחקר לפני שפנסיית החובה נכנסה לתוקף ופגעה (בקשישים).

בעוד כמה חודשים תקום ממשלה חדשה ומיד היא תתחיל לטפל בגרעון התקציבי.

"הדרך היחידה להתגבר על גירעונות היא לבצע קיצוצים בתקציב המדינה - אני עשיתי את זה, הוכחתי את זה פעם אחר פעם, ובמקביל להוריד מסים". אמירה זאת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שצצה בראיונות באפריל היא לא פחות מטלטלת. קודם כל, בשל העובדה האירונית שההוצאות יגדלו בגלל הסכמים קואליציוניים לאוכלוסייה אחת - ויקטנו עבור אוכלוסייה אחרת.

כידוע הגמלאים לא יוצאים להפגין, לא חוסמים כבישים ואין להם גם נציגות בכנסת. בו לא נשכח שחברי הכנסת והשרים קודם כל ידאגו לעצמם. כמו שקרה בפברואר 2017 כאשר ועדת הכנסת החליטה להגדיל את הפרשות הח"כים לפנסיה צוברת מ־18% ל־23% רטרואקטיבית מתחילת 2017 גם בכנסת הבאה - מי שמרוויח הרבה ומאשר העלאת שכר או פנסיה לעצמו, יתקשה להבין את המצוקה הכלכלית של אנשים אחרים. ישראל זקוקה למנהיגות חדשה, שתדע לקבל אחריות למעשיה, ולפוליטיקאים שלא רק דואגים לעצמם, אלא גם לפנסיה וקצבאות של אחרים.

הכותב הוא יו"ר המטה למען עובדי קבלן