למנהלי הפירמה מדינת ישראל בע"מ אין שום תמריץ להתייעל

מבלי ששמנו לב הזהירה השבוע סוכנות דירוג האשראי מודי’ס שהגירעון השנה כבר צפוי להגיע ל-4% תוצר. בשבוע שעבר כינס שר האוצר מסיבת עיתונאים כדי לשלוח מסר מרגיע למודי’ס וליתר סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות: "משרד האוצר מחויב למנוע את הידרדרות המשק", אמר השר משה כחלון וחזר מספר פעמים על המילה "נתנהל באחריות".

אל תדאגו. לכחלון אין שום כוונות לבצע מהלכים דרמטיים כדי לצמצם את הגירעון. כל מטרתו להבטיח שהתוכניות "שלו", כמו "מחיר למשתכן" ו"נטו משפחה", לא ייפגעו כל עוד הוא בתפקיד. ממשלת המעבר של נתניהו יכולה, אבל ממש לא רוצה, להעלות מסים. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, סגן שר האוצר יצחק כהן ואחרים מתנגדים בחריפות להעלאת מסים, כי זה יפגע, לטענתם, בצמיחה ובפעילות הכלכלית. מספיק לקצץ בהוצאות, הם מסבירים לנו, כדי לצמצם את הגירעון לממדים סבירים. בבנק ישראל טוענים שצריך לעשות ההפך: להגדיל את ההוצאות בתחומים כמו חינוך ותשתיות כדי לסייע למשק לצמוח. בגירעון ממליץ בנק ישראל לטפל בדרך של ביטול פטורים ממסים שיוצרים עיוותים. הבעיה שהפטורים ממס משרתים אינטרסנטים וקבוצות לחץ, ואם יש משהו שפוליטיקאים שונאים לעשות - זה להתמודד עם קבוצות לחץ ואינטרסנטים למען מטרה לא-אלקטורלית בעליל כמו האינטרס הציבורי. איך זה נגמר בסוף? כולם יודעים. האוצר, מחוסר ברירה מבצע "קיצוץ טיפש", או בשמו הרשמי, קיצוץ רוחבי.

לא תאמינו על מה המדינה זורקת 1.2 מיליארד שקל

ומה לגבי התייעלות? התייעלות היא הצעד הראשון שעושה כל פירמה שצריכה להיחלץ מבעיה של חריגה תקציבית. מדינת ישראל בע"מ היא הפירמה הכי גדולה והכי לא יעילה במשק - אבל מתי שמעתם את המנכ"לים שלה, שר האוצר או ראש הממשלה, מדברים על התייעלות?

מי שחושבת שהממשלה חייבת להתייעל היא הנגידה הקודמת של בנק ישראל. "צריך לעשות סריקה יסודית של ההוצאות בכל התחומים", אמרה בשבוע שעבר קרנית פלוג בראיון ל"גלובס", "ויש מקומות שבהם אפשר להסיט סכומים מהוצאות פחות יעילות להוצאות יותר יעילות".

400 ומשהו מיליארד שקל מוציאה המדינה בכל שנה. למנהלים שאחראים על הוצאת הסכום הזה אין שום תמריץ להתייעל. מבחינתם מדובר ב"כסף של אחרים" - וזה מתכון בטוח לבזבוזים ולסיאוב. לבעלי המניות של פירמת המדינה בע"מ, הלוא הם הציבור הישראלי משלם המסים, אין אסיפה שנתית כללית ויכולתם לפקח על הנעשה בכספם מוגבלת מאוד.

אחד מכלי הפיקוח הבודדים שיש לנו הם דוחות מבקר המדינה - ושם אפשר לגלות בקלות בזבוזים של מיליארדים. קחו פרק אחד מתוך הדוח השנתי האחרון שפרסם מבקר המדינה במאי, על מערך ההדרכה בשירות המדינה. כמה כסף המדינה זורקת בכל שנה על הדרכת עובדיה? המבקר חישב לבד (אחרי שלא הצליח לקבל תשובות מהאחראים על מערך ההדרכה) והגיע לסכום הפנטסטי של 1.2 מיליארד שקלים. הדרכת עובדים, תגידו, היא הוצאה חיונית בכל פירמה - וזה נכון. העניין הוא שמערך הדרכת העובדים של המדינה מיושן, לא-יעיל וזקוק לניעור רציני. קחו את הנתון הבא: רק 43% מתקציב ההדרכה מושקע בהכשרות הקשורות לליבת העיסוק של העובדים. היתר בוזבזו על "השכלה פורמלית, העשרה וגיבוש ופיתוח הדרכה", כלשונו המכובסת של המבקר.

משלמי המסים לא צריכים לממן לעובדי המדינה לימודי שפות זרות, ימי כיף, קייטנות ושאר פינוקים. אין שום סיבה שהמדינה לא תחתוך מאות מיליונים בבור השומן העמוק הזה שלא תורם לצמיחת המשק ולא משפר את השירותים לאזרחים. שכחלון וחבריו לא יספרו לכם סיפורים: התייעלות לא מחייבת ממשלה נבחרת או רוב בכנסת. כל מה שהיא דורשת הוא קצת התנהלות אחראית.