גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השיטה שאבד עליה הכלח: מאחורי הקלעים של המכרזים למינוי בכירים בשירות הציבורי

מה הייתה הסיבה האמיתית להתנגדות של משפטני השירות הציבורי לחוק היועמ"שים, ומה היא יכולה ללמד על הבעיות שקיימות בשיטת המכרזים בשירות הציבורי? על הקשר בין המכרז לבחירת עו"ד ליאת בן-ארי למשנה לפרקליט המדינה ובין כובע הקסמים של "הוגוורטס" ● דעה

שי ניצן וליאת בן-ארי / צילום איל יצהר
שי ניצן וליאת בן-ארי / צילום איל יצהר

המאבק שהגיע לקיצו בשבוע שעבר, בעניין מינויה של עורכת דין ליאת בן-ארי לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה, והמכרז שנטען כי נוצר במיוחד עבורה, ניער אצלי אבק מכמה זיכרונות ישנים. מפה לשם עלתה אצלי באוב פגישה שקיימתי לפני כשנה, בעת שעדיין שימשתי כיועץ לשרת המשפטים. היא שופכת אור על המאבק סביב שיטת המכרזים.

זו לא הייתה פגישת מסדרון מקרית או שיחה קצרה שנקלעתי אליה בלי להתכוון. האורח שלי ביקש מראש לקבוע איתי פגישה מסודרת בעניין "חוק היועמ"שים". הוא הכין את דבריו בקפידה והפציר בי לבוא לפגישה כשאני מוכן "לפתוח את הראש". הוא האמין שביכולתו לשכנע אותי, ואני הבטחתי לו שאגיע לפגישה בלב פתוח ובנפש חפצה.

במועד שנקבע, ואחרי היכרות קצרה, התיישב לפניי אחד מנציגיו הבולטים של מאבק המשפטנים נגד החוק. הם הפגינו נגדו, חתמו עצומות, איימו בשביתות וככלל דאגו לתאר את חוק היועמ"שים כפרק נוסף במלחמתה של הממשלה נגד הדמוקרטיה הישראלית. 

בפועל, מדובר היה בשינוי מינהלי חשוב, אך לא כזה שיזעזע את אמות הסיפים. החוק ביקש להפוך את משרת היועץ המשפטי במשרדי הממשלה, ממשרה שזוכים בה באמצעות מכרז - למשרה אליה מתמנים באמצעות ועדת איתור.

לבלום מועמדים מעולים מהשוק הפרטי

על-פי הצעת החוק הממשלתית, שאותה קידמה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, ועדת האיתור אמורה הייתה להיות כזו שיינתן בה משקל דומה לנציגי השר הממנה ולנציגי היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף נקבע כי המינוי על-ידי השר ייעשה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

עד כאן לא ניתן לזהות דרמה המצדיקה את יציאתם לקרב של בני האור בבני החושך. אלא שהנה מתגלה הבעיה הקשה: הצעת החוק קבעה כי מינויו של יועץ משפטי למשרד ממשלתי ייעשה באמצעות ועדת איתור, ולא כפי שנהוג היה עד אותו יום, באמצעות ועדת מכרזים.

משמעות הדבר הייתה ששערי הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה עמדו להיפתח לרווחה. כל מועמד טוב, הן מתוך השירות הציבורי והן מחוצה לו, רשאי היה, לו הייתה ההצעה מתקבלת, להתמודד על המשרה הבכירה. ההיגיון במהלך ברור - אלא אם כן אתם נמנים עם אותם המאמינים שכאשר חולקו הכישרון והחוכמה, היו אלה רק פקידי השירות הציבורי שהמתינו בתור.

פתיחת השערים הייתה הסיבה לכך שאנשי השירות הציבורי העדיפו את ועדת המכרזים. היא שימשה עבורם חומה בצורה בפני כל אותם מועמדים מעולים מהשוק הפרטי, שהיו יכולים להתחרות בהם. בשיטה הנוכחית של ועדת המכרזים, מי שלא גדל תחת צל קורתם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה - לעולם כנראה לא יהפוך לחלק מהפקידות הבכירה.

בכך מונצחת ההיררכיה של מערך הייעוץ המשפטי, ולא ניתן לעקוף אותה. המשרות יחולקו בין החבר'ה של משרדי הממשלה, בדגש על אלה שהוכיחו נאמנות לאורך השנים.

מאבק של ועד עובדים השומר על המבנה הקיים

ובחזרה לאורח שלי. הוא שטח בפניי באריכות את טענותיו נגד החוק. ולפני שאשתף אתכם ב"טענת הזהב" שבה ביקש לשכנע אותי להיצמד לדגם של ועדת המכרזים, אתעכב לרגע על הטענות שלא טען. הוא לא טען שישראל תהפוך לחריגה בעולם. הוא לא טען שהחוק יחריב את הדמוקרטיה, וגם לא שהשינוי שייעשה יהרוס את השירות הציבורי.

את המסרים האלה הוא השאיר לחברים שהפגינו מחוץ למשרד. בתוך החדר שלי האווירה הייתה שונה, והאורח שלי שטח בפניי טענות אחרות לחלוטין.

"האם אתה יודע כמה בעלי כיפה סרוגה מכהנים כרגע בתפקידי יועץ משפטי של משרד ממשלתי?", שאל אותי האורח שלי. "למה זה רלוונטי לשיחה שלנו בעניין ועדת מכרזים או ועדת איתור?", ניסיתי להבין. "קודם תן לי הערכה, ואז אסביר לך", הוא התעקש.

לראשונה בחיי התחלתי לספור כיפות. הערכתי שמדובר בקרוב ל-40%. האורח שלי טען שדייקתי. "אתה מבין, החבר'ה שאתם מייצגים מסודרים כיום. אם ימשיכו למנות אותם באמצעות ועדת מכרזים, הם ימשיכו להוות חלק גדול יותר מחלקם באוכלוסייה. מה שאתה עושה יפגע בייצוג של החבר'ה שלך, כי עלולים להגיע מועמדים מבחוץ".

תסלח לי סבתי עליה השלום, שמעולם לא הבחינה בין חובש כיפה לגלוי-ראש, אבל באותו רגע חשתי כזו תחושת גועל, שנפלט לי שאולי את הסבתא שלי זה מעניין, אבל אותי בוודאי שלא. הסברתי לאורח שאנחנו מבקשים להביא את המועמדים הטובים ביותר לשירות הציבורי. לא את הכיפות הגדולות ביותר. ודאי שלא מצבע ומחוט מסוימים.

הפגישה הזו הכתה אותי בתדהמה. ניהלתי מאבק על פתיחת שערי הייעוץ המשפטי, והוא ניהל איתי מאבק של ארגון עובדים. השפה שלו הייתה שפה של גילדה, וכזו גם הייתה החשיבה שלו. התפיסה הזו הייתה כל-כך חלק ממנו, שקשה היה לו להאמין שמצידנו המאבק שונה כל-כך.

המכרז יוצא מהפריזר: ללא נחיצות וללא דחיפות

המכרז שבו זכתה בשבוע שעבר עו"ד ליאת בן-ארי בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה, הוא ניצחון נוסף של שיטת המכרזים - על כל מה שרע בה; והוא גם ניצחון נוסף של פרקליט המדינה שי ניצן על הממשלה. ניצן הצליח לכפות על שר המשפטים קיומו של מכרז למשרה שלא אוישה כשנה וחצי, שלא הצליח לשכנע את נציבות שירות המדינה בנחיצותה ובדחיפותה, וכזו שמנכ"לית המשרד שבו ממוקמת המשרה ביקשה לבטלה.

כך עובד הדבר כשמדובר בשיטת המכרזים. מנהל היחידה הוא שמוציא את המכרז, בלי להזדקק לאישורו של איש. הוא גם לא זקוק לספק הסברים. זו הסיבה שוועד העובדים תומך נלהב כל-כך בשיטה הזו.

אלא שבפועל הניצחון הזה הוא ניצחון פירוס. מדובר במכרז אחד יותר מדי. המכרז הזה יצא באופן בוטה בשעות הספורות שבין עזיבת השרה שקד לכניסתו של שר המשפטים אמיר אוחנה. הוא מייצר כיום בממשלה תחושה חזקה של ניצול חולשתה, וממה שאני שומע, תגובת הנגד לא תאחר לבוא.

המכרז הצליח לגרום אפילו לנציב שירות המדינה, אדם נעים לבריות, להוציא מכתב ובו תמיהות לגבי מהלכו של ניצן. הנציב לא ביטל את המכרז, אבל התחושה של כל מי שקורא את מכתבו של הנציב היא שניצן חצה גבול.

המכרזים למשרות בכירות הפכו לבדיחה

באופן אישי טרם יצא לי להיחשף למכרז בכיר שלא יכולתי לדעת, שבועות מראש, מי יהיה הזוכה בו. אני לא חושב שאני מוכשר יותר מאחרים שהסתובבו בשירות הציבורי. מי שיתפוס לשיחה את בכירי השירות יגלה ששיטת המכרזים פשטה את הרגל.

מי שמכיר - יודע. זו שיטה שמכשירה את בחירת הפקידות החזקה והוותיקה. היא מקדמת את אנשיה ומשבטת את טיפוסיה. אלא שהפעם זה היה מוגזם. התוצאה של ועדת המכרזים הייתה ידועה מראש. לא רק לאלה המסתובבים במסדרונות הפנימיים. היא הייתה ידועה לכל מי שהסתובב בישראל בשבועות האחרונים. למעשה, גם תייר שנקלע בטעות ליבשת אסיה ידע לומר במי תבחר ועדת המכרזים. למכרז הזה קראו מראש - "מכרז בן-ארי".

צריך לדייק: המכרזים הזוטרים של שירות המדינה מתנהלים טוב באופן יחסי. אלא שהמכרזים למשרות הבכירות הפכו מזמן לבדיחה לא מוצלחת. במשרד האוצר הודה בכך המנכ"ל ביוני השנה. "בעיניי מכרז תפור הוא מכרז שבו עוד לפני סיומו תוצאותיו ידועות מראש, וכפי שאתם יודעים היטב, הדבר נכון לכל אחד מהמכרזים שבהם אתם זכיתם להיות סגנים", הטיח מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בבכירי אגף תקציבים שיצאו נגדו לאחרונה.

מה שמפתיע בהודעה הזו של מנכ"ל האוצר היא העובדה שאיש לא מתרגש ממנה. נראה כי כולם יודעים שכך עובדת השיטה. מבחוץ זוכה ועדת המכרזים למוניטין של "מצנפת המיון" מספרי הארי פוטר. לעולם אין היא טועה, ותמיד בוחרת היא במועמד המושלם. מבפנים כולם יודעים שאין שום קסם שפועל בוועדה הזו.

מדובר במתפרה מהסוג הישן והמוכר; ואין איש שיפנה ביקורת כלפי צורת ההתנהלות הזו, שעל פניה אינה חוקית. מי בדיוק אמור להעמיד לדין את העבריינים במקרים כאלה? הפרקליטות? גם כבדיחה איני בטוח שהיא משעשעת.

השיטה הזו גם אינה מאפשרת ביקורת על ההליך. עד כמה שהדבר לא נתפס, בישראל של 2019, הציבור הישראלי אינו מחזיק בזכות האלמנטרית לדעת מי היו המועמדים האחרים שהתמודדו על המשרה הבכירה. גם לאחר מכרזה של ליאת בן-ארי, כשביקשתי מהנציבות לגלות את שמות המועמדים שבן-ארי נמצאה טובה מהם, נאמר לי כי "שמות מתמודדים לא מתפרסמים מפאת צנעת הפרט של המתמודדים".

את שמות החברים בוועדת המכרזים גם אין חושפים מראש, מחשש להפעלת לחץ עליהם. וכך, ממילא הציבור אינו יודע לבחון את פעולתה של ועדת המכרזים. אין לו המידע הבסיסי כדי לשאול את עצמו אם נבחר האדם הראוי ביותר, ומה עשויים היו להיות השיקולים שהביאו לבחירתו. כל שנותר לו הוא להאמין שהמצנפת, גם הפעם, בחרה נכון. בפועל היא מזייפת, וכבר הרבה מאוד זמן.

הגיעה העת להיפרד משיטת המכרזים. היא מתה די מזמן. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית. 

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"