מטמנות האשפה גרמו לעלייה של 28% בפליטת חומרים מסרטנים ב-2018

כך עולה מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2018 שפרסם הבוקר המשרד להגנת הסביבה • לפי המשרד, ב-2018 חלה ירידה של עשרות אחוזים בהיקף הפליטות במפרץ חיפה

מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי
מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי

מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) שפרסם הבוקר (ב') המשרד להגנת הסביבה מעלה כי במהלך 2018 חלה ירידה כללית בהיקף הפליטות של מזהמים לאוויר - לרבות באזור מפרץ חיפה שמתאפיין בפעילות תעשייתית נרחבת.

למרות זאת, המפל"ס מעלה כי בישראל היקף הפליטות לנפש של תחמוצות חנקן כפול מהפליטות לנפש של תחמוצות אלה במדינות האיחוד האירופי. במשרד להגנת הסביבה הסבירו את הנתון החריג בכך שהמקור המרכזי של פליטות אלה הן תחנות הכוח של חברת החשמל בחדרה ובאשקלון, שבהן עדיין חלק מיחידות היצור פועלות בלי מתקנים ייעודיים מתקדמים להפחתת זיהומים.

מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה כי כמות החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים שנפלטת בישראל עלתה ב-2018 ב-28% לעומת הכמות שדווחה ב-2017. את עיקר העלייה הובילו אירועים של שריפת פסולת באתרי הטמנה של סוגי פסולת שונים בנגב. במשרד ציינו כי בלי אירועי שריפת הפסולת במטמנות, הייתה נרשמת ירידה של 4% בהיקף הפליטות לאוויר ב-2018 וירידה מצטברת של 46% בהיקף הפליטות מאז 2012.

במשרד להגנת הסביבה מציינים כי השוואת פליטות המזהמים לאוויר מבתי הזיקוק שבמפרץ חיפה עם הפליטות של בתי זיקוק במדינות באירופה מצביעה על כך שהיקפי הפליטה של תחמוצות חנקן בישראל דומות להיקפי הפליטה הממוצעים באירופה.

במפרץ חיפה, כך אומרים עוד במשרד להגנת הסביבה, חלו הפחתות מצטברות בפליטה של חומרים מזהמים לאוויר של עד 85% מאז 2012. כך, ב-2018 חלה ירידה של עשרות אחוזים בהיקף הפליטות במפרץ - בעיקר בשל הסגירה של מפעל חיפה כימיקלים והפחתת פליטות שנעשתה במפעלים שמן תעשיות וגדיב. לצד ירידות אלה, חלה אשתקד עלייה של 16% בפליטות של תחמוצת גופרית במפרץ חיפה וזאת בשל עלייה שחלה בהיקפי הפעילות של שמן תעשיות ובז"ן.

המפל"ס מבוסס על דיווחים של 570 מפעלים גדולים למשרד להגנת הסביבה על פליטותיהם לאוויר, לקרקע, לים ולנחלים והוא מתפרסם זו השנה השביעית. בנתונים המתייחסים לשנה שעברה בולטות מטמנות הפסולת, שבשל שלושה אירועי שריפה גדולים שאירעו בהן חלה עלייה של 629% בכמות הפליטות לסביבה שמקורן בתקלה. השריפות אירעו במטמנות אפעה, דודאים וירוחם שבנגב ובהן עלו באש עשרות אלפי טונות של פסולת מסוגים שונים. לפי המשרד להגנת הסביבה בשל אותן שריפות, חלה עלייה של 28% בפליטות של חומרים החשודים או מוכרים כחומרים מסרטנים.

במשרד ציינו עוד כי בשל אירועים אלה המשרד החל לנקוט בהליכי אכיפה נגד מטמנות דודאים ואפעה ונציגיהן זומנו לשימועים. אתר ההטמנה בירוחם נסגר בשל הזיהומים על פי החלטת המועצה המקומית. שם ציינו עוד כי אחד מיעדי המשרד הוא לצמצם את שיעור ההטמנה של פסולת בישראל מ-80% כיום ל-26% בשנת 2030.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, אמר בהתייחס לנתונים כי "הגיעה העת שישראל תפסיק את הטמנת הפסולת הנרחבת והמזהמת בנגב ותגדיל את שיעור המחזור שלה. אנחנו מקדמים הקמה של מתקנים להשת אנרגיה מהפסולת שאינה ניתנת למחזור אך לא די בכך. עלינו להוביל למצב שבו סוגי הפסולת השונים יטופלו באופן חוקי, בטוח וסביבתי - מה שימנע את תופעת שריפות הפסולת הפיראטיות המשכנות את הציבור".

גם השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, הצהיר על רקע נתוני המרשם כי "עלינו להתקדם במהירות האפשרית ביישום התכנית האסטרטגית שלנו לקראת הפחתה משמעותית בהטמנת פסולת ברחבי הארץ".