"אחרי שהתברר היקף הגירעון, הייתי מאוד בלחץ. חיפשתי יחד עם המנכ"ל היוצא זאב וורמברנד טעויות - נכנסנו לכמעט חמישה ימים שבהם הפכנו את כול המספרים. עברנו שוב על כול הקבצים והממשקים. הכול היה תקין - זו לא הייתה טעות. נשמתי עמוק ואמרתי: 'טוב עכשיו צריך לראות מה עושים'". במילים האלה מתארת סיגל רגב-רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, את הרגע שבו התוודעה לראשונה לגירעון העתק שנפער בקופה ב-2018. הגירעון, שנחשף לראשונה באפריל ב"גלובס", הוא הגדול ביותר שידעה מעודה: כ-440 מיליון שקל.

זה קרה זמן קצר אחרי שנכנסה לתפקיד, בתחילת 2019, וכחצי שנה אחרי שעזבה את תפקיד סמנכ"לית הכספים של מאוחדת לטובת תפקיד של ראש חטיבת התכנון בקופת חולים כללית, מתוך מחשבה שמוטב לה להתמודד על תפקיד מנכ"לית הקופה, במקום וורמברנד, דווקא מבחוץ. רגב-רוזנברג נבחרה באחרונה לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל ל-2019 של מגזין "ליידי גלובס", ומספרת לראשונה בהרחבה על השנה המורכבת שעברה עליה, והאתגרים שעומדים בפתח.

 את מתארת מצב של הפתעה מוחלטת מעומק הגירעון. הרי היית סמנכ"לית הכספים של הקופה עד יוני. הכרת את המספרים.

"כשעזבתי, התוכנית הייתה לסיים את השנה בגירעון של כ-220 מיליון שקל. הודעתי זאת לדירקטוריון, והמלצתי להיכנס מיידית לתוכנית התייעלות, שעוד תוכל להציל את השנה, כי היו עוד שבעה חודשים של עבודה. אחרי שעזבתי ל"כללית" לא דיברתי עם אנשי מאוחדת על כספים, כי זה לא היה נכון אתית. אך כבר בתקופתי היה ברור שההסכם הייצוב מול האוצר - הסכם לכיסוי גירעונות הקופות, הנחתם מדי שלוש שנים - יצטרך להיות גדול יותר. קרו הרבה דברים בתקופה שאחרי העזיבה שלי, כולל חילופים של בעלי תפקידים רבים במאוחדת".

רגב-רוזנברג עצמה הוחלפה כסמנכ"לית כספים בידי רועי בן משה, שבמרץ הוחלף שוב בידי עופר מרגלית, לשעבר סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. "בחצי השנה שלא הייתי, הרבה דברים 'ברחו'", אומרת רגב-רוזנברג. את השנה שלפני כן, 2017, סגרה מאוחדת דווקא בעודף של 106 מיליון שקל, ובכלל לכול אורך שנותיה של רגב-רוזנברג כסמנכ"לית כספים של מאוחדת תקציב הקופה התנהל באופן הדוק ומחושב.

אותם "דברים שברחו" הם לא מעט הוצאות שהתנקזו לשנה אחת: חתימה על הסכם קיבוצי מול העובדים (100 מיליון שקל בשנה); מערכות טכנולוגיות חדשות שהוטמעו (40 מיליון שקל בשנה); רכש מבית החולים אסותא-אשדוד, שהקופות לא קונות בו בהנחות, והוצאות גבוהות על טיפולים המוצעים דרך הביטוח המשלים. הייתה גם הרכישה של 40% מרשת בתי החולים הפרטית נארא בסכום של כ-100 מיליון שקל - רכישה שנחתמה סופית בפברואר השנה, ושהותנתה בכך שמאוחדת תחתום על הסכם הייצוב, בגובה 540 מיליון שקל לשלוש שנים.

החשד, שהעלו במשרדי הבריאות והאוצר, היה שמאוחדת בהובלת וורמבנרד חתמה על ההסכם הייצוב בדצמבר בידיעה שלא תוכל לעמוד בו, כי בער בה לקדם את הקופה בכמה וכמה חזיתות ובראשן הרכישה של נארא, שאפשרה לה להחזיק - לראשונה - בבית חולים משלה. הם התרעמו על גילוי הגירעון בתחילת השנה, שכן היה קשה להאמין שבתוך חודש בלבד נחשף מידע שמאוחדת לא הייתה מודעת לו קודם לכן.

רגב-רוזנברג מגבה את גרסתו של וורמברנד, שטוען ש"מעולם לא חתמתי על הסכם שידעתי ברגע החתימה שלא אוכל לעמוד בו", אך גם מודה ש"הייתה במאוחדת בעיית ניהול". באוצר, בכול מקרה, טרם העבירו למאוחדת 200 מיליון שקל מהסכם הייצוב ל-2017-2019, בגלל מה שהם מגדירים כ"אי עמידה בתנאי ההסכם".

"כשהגעתי למאוחדת שאלתי מה היקף הגירעון", היא מספרת. "זאב אמר: 'סיגל אנחנו מסיימים ב-300 מיליון' (חריגה של כ-100 מיליון שקל מהיעד השנתי, שנתפסה כסבירה - ה.ו). אחרי כמעט שבוע הגיעו דוחות כספיים שהראו שהגירעון גבוה מ-400 מיליון שקל. אמרתי לזאב, 'תסתכל במספרים'. אני מניחה שחשבו שהמנכ"ל החדש, מי שזה לא יהיה, יקבל איזושהי חבילת כניסה לתפקיד של 100 מיליון שקל, וזה יסגור את הפער. אף אחד לא חשב שדברים יתגלגלו לכדי כך שאנחנו צפויים לסגור עוד שנה בגירעון של יותר מ-500 מיליון שקל".

מחפשת מוצא - קופות חולים

"הסכם הייצוב לא התאים לקופה"

רגב-רוזנברג גם טוענת שהאחריות לגירעון במאוחדת לא מונחת כולה לפתחה של הקופה, אלא גם לפתחם של משרדי הבריאות והאוצר, כי "בכרוניקה הזו של מוות ידוע מראש, לכולנו יש אחריות למצב. מלכתחילה הסכם הייצוב לא התאים לקופה. הוא היה קטן בכמה מידות למה שהקופה נדרשה לו. כולם לא קראו נכון את המפה. היה כנראה רצון להגיע מהר מאוד להסכם ולסגור את העניינים". ייתכן שלמסקנות ברוח זו תגיע גם ועדת בדיקה מטעם מאוחדת, שיצאה לחקור את מקורות השתלשלות הגירעון, וצפויה להגיש בקרוב דוח בנושא.

לו היית מודעת לעומק הגירעון, היית לוקחת על עצמך את התפקיד בכול מקרה?

"ברור. כסמנכ"לית כספים לשעבר, קל לי יותר להתמודד עם גירעון. זה לא מאוד מפחיד אותי. אני אוהבת תהליכי התייעלות; הם חלק ממני, ויש בזה יצירתיות. 30 שנה אני במערכת ו-30 שנה אני מתייעלת. כשקל לא מעניין".

כחלק מהליכי התייעלות שהקופה כבר החלה בהם, הוקפאו תקציבי הפיתוח וקליטת כוח אדם חדש. לדברי רגב-רוזנברג, "זה דבר שהוא לא נכון לאורך זמן. בסופו של דבר, חוסר קליטה הוא קיצוץ. בכול שנה עלינו ב-5% במספר המשרות. אז אם השנה לא נעלה, מבחינתי זה חיסכון. אנחנו מתייעלים גם בכול מיני הליכים רפואיים; הקמנו מוקדים משלנו כדי לצמצם הגעה למיונים. הכסף הגדול ירד בכוח אדם".

לאור העובדה שכלל החריגה מהסכם הייצוב ל-2017-2019 תהיה בהיקף של כחצי מיליארד שקל, באוצר רוצים לראות את מאוחדת מתייעלת בסדר גודל של 300 מיליון שקל, דבר שרגב-רוזנברג טוענת שהוא בגדר "מדע בדיוני". יעד התייעלות ראלי לשנים הקרובות בעיניה הוא 100 מיליון שקל, לצד הזרמת כסף למאוחדת בגובה 350 מיליון שקל, "לתזרים מזומן ולהתנהלות של הקופה". שלא לדבר על ה-200 מיליון שקל מהסכם הייצוב, שהאוצר לבינתיים ממאן לשחרר.

מעבר לגירעון המשתולל כיום בתקציב המדינה ולקיומה של ממשלה מעבר, באוצר חוששים מאוד מהמסר שיעבירו לשאר הקופות, אם יזרים אל מאוחדת עוד מאות מיליונים, בבחינת "רשע וטוב לו". הקופה חרגה והתרשלה - ואני אצ’פר אותה בעוד כסף.

"האחריות למצב לא מוטלת רק עלינו. אין ספק שהקופה בגירעון עמוק וחייבת להתייעל. אבל היא לא צריכה להתייעל בהיקף שהאוצר מבקש ממנה. אין שום סיבה שהעלות לנפש אצלנו תהיה 300 שקל פחות מאשר היא הייתה ב-2018. לכן הבקשה של האוצר היום לרדת בהיקפים כאלה גדולים היא לא מקובלת עלי".

יצוין כי בין 2017 ל-2018 צמחה העלות לנפש במאוחדת ב-400 שקל - הצמיחה הגבוהה ביותר מבין קופות החולים.

"צריך לתקצב את מאוחדת נכון. בהתאם לגודלה, ולסוג האוכלוסייה שהיא מבטחת. צריך להחליט שגומרים עם זה בתוך כמה שבועות, נותנים למאוחדת את היעדים שלה והיא ממשיכה לעבוד בשקט", מוסיפה רגב-רוזנברג.

אולי מאוחדת רצתה "יותר מדי, מהר מדי" ולכן נפלה? חטא ההיבריס.

"אנחנו ללא ספק רוצים להיות בליגה של הקופות הגדולות. מותר לנו. אנחנו גם רוצים שלמבוטחים שלנו יהיה הכול. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר עלינו: 'אתם חולמים בספרדית'. המערכת צריכה להחליט אם היא רוצה ארבע קופות טובות, או שתי קופות טובות, ושתיים שהן פחות טובות.

"אני לא רוצה להיות העכבר שיושב על הפיל ואומר לו ‘בוא נעשה אבק ביחד’. אני רוצה להיות קופה טובה. ההחלטה לרכוש את נארא, למשל, נועדה למשוך אלינו יותר רופאים (דרך היכולת לספק להם עבודה פרטית - ה.ו). וזה באמת השתלם. פנו אלינו מאז הרכישה לא מעט רופאים שרוצים להצטרף למאוחדת, וזה מחזק את התחושה שלנו שזו הייתה השקעה טובה, וסך הכול, יחסית לתקציב שלנו, קטנה בהיקף הכספי שלה".

"לסיקור התקשורתי יש השפעה על המבוטחים"

לרגב-רוזנברג יש סגנון ניהולי ישיר ופתוח, וניכר שעובדיה מוקירים אותה על כך. לזכותה ייאמר שהיא גם מתראיינת באופן כנה, כי "אני מאמינה בזה. אין לי מה להסתיר". היא מודה למשל ש"כל פעם שיש איזה פרסום על הגירעון של מאוחדת, מתחיל גל של פניות אלינו מצד מבוטחים; במיוחד לאור ההיסטוריה של מאוחדת בתחום אי-הסדרים". הכוונה כאן היא לדוח מבקר המדינה מ-2010 על אי סדרים במאוחדת, אז בראשות שמואל מועלם, ואי סדרים שהמשיכו גם אחר כך.

"אני מקבלת מיילים, ווטסאפים וטלפונים מאנשים מודאגים, וגם מהעובדים שלנו. זה משפיע על מצב הרוח של המבוטחים. הם שואלים את עצמם מי מנהל את הקופה, אם אלה אנשים הגונים. זה עובר, אבל לסיקור התקשורתי יש השפעה. כללית תמיד סבלה מגירעונות של מיליארדי שקלים וזה לא הזיז למבוטחים שלה, כי הם יודעים שזו הקופה הגדולה ויהיה בסדר".

היו מבוטחים שעזבו אתכם בעקבות המקרה?

"כן. היו גם כאלה שעזבו. מאוחדת צריכה להוכיח את עצמה כול פעם מחדש. להוכיח שהיא עומדת בתקציב והיא בסדר".

אילו עוד אתגרים עומדים בפנייך?

"אני רוצה לשנות את האופן שבו אנחנו מספקים שירותי רפואה, כך שהמבוטחים יוכלו לצרוך אותם איפה ומתי שהם רוצים ולהוסיף פנימה אנליטיקה שתסייע לקבלת החלטות אפקטיבית, ותשרת גם את המטפל וגם את המטופל. אני אשת כספים, אבל ברקע האקדמי שלי בוגרת מתמטיקה ומדעי המחשב. החלום שלי היה תמיד לחבר את כול הידע הזה יחד לשינוי משמעותי".

מה הדבר הראשון ששר הבריאות הבא צריך לעשות?

"הוא חייב לסכם בהסכם הקואליציוני של המפלגה שלו שיינתן סכום משמעותי למערכת הבריאות שהוא לא רק עבור טכנולוגיות ואשפוז, אלא שמיועד לחיזוק הקהילה. רק קהילה חזקה תוריד את עלויות האשפוז ותאפשר לאנשים להיות בריאים יותר לאורך זמן ולנהל את הבריאות שלהם. הקהילה היא לא בסדר עדיפות גבוה של מערכת הבריאות, שממוקדת בעיקר מיטות, בתי חולים ותרופות חדשות.

"ההשקעות של לפני 10 ו-15 שנה הסתיימו. אנחנו צריכים כסף חדש כדי שנוכל להמשיך ולספק שירותים טובים. יש מחסור ברופאים. יש מחסור באחיות. אנחנו צריכים לבנות מודלים חדשים. הדברים האלה דורשים המון השקעה. אנחנו צריכים להציע יותר לחולים שמרותקים לביתם, לאו דווקא מאושפזים. כיום אנחנו לא מטפלים בהם כמו שצריך.

"מאז 1995, כשחוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, סל הבריאות נשחק ב-15 מיליארד שקל. התייעלנו ככול האפשר, והגענו לשוקת שבורה. לבד מסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שהיה מאוד מסור - יהיו סיבותיו אשר יהיו - אני לא רואה את מי זה מעניין. אני לא רואה אלטרנטיבה. זו לא מלחמה רק של מאוחדת. כולם מבינים ש: Enough is enough. צריך לשים כסף בתוך המערכת. אני מודאגת".

ממשרד האוצר נמסר כי "חתמנו עם קופת חולים מאוחדת הסכם ייצוב לשנים 2017-2019. ההסכם אושר על ידי הנהלת הקופה והדירקטוריון שלה וקובע בין היתר את מחויבות הקופה ליעדים פיננסיים. משרד האוצר מיישם את ההסכם ועל קופת החולים לעמוד בחלקה".

מאוחדת / צילום: תמר מצפי

"להיות מנכ"לית של קופת חולים היה החלום של חיי"

סיגל רגב-רוזנברג, שבשנים האחרון כיוונה לתפקיד מנכ"לית של קופת חולים ואכן זכתה בו בתחילת השנה במאוחדת, מספרת שזה חלום שמלווה אותה מגיל צעיר מאוד. "לא נעים להגיד, אבל מגיל 25, 26, שנה אחרי שהתחלתי לעבוד במערכת הבריאות, כבר רציתי להיות מנכ"לית של קופה. הבנתי את מה צריך לעשות וראיתי כמה לא עושים וכמה מקבלי ההחלטות מתקשים להוביל שינויים חיוניים. בכל תפקיד שביצעתי עד היום ניסיתי לראות איפה ואיך אני משפיעה. כמנכ"לית, כעת, אני באמת יכולה להשפיע. אבל תמיד השפעתי, גם בתפקידים היותר קטנים שעשיתי".

עזבת את מאוחדת ביוני אחרי חמש שנים, כי חשבת שלא תקבלי את תפקיד המנכ"לית במקום זאב וורמבנרד?

"כן, כן. היו כמה שיקולים לעזיבה שלי. בהתחלה תכננתי להישאר במאוחדת עד למועד הבחירה של מנכ"ל חדש, אבל נוצרה פה קונסטלציה מורכבת שגרמה לי לחשוב שהסיכוי להצליח לקבל את התפקיד מתוך מאוחדת הוא קטן, ושאם יש סיכוי - אז זה יקרה אם אהיה מחוץ למערכת, ולא בתוכה. כי באופן הזה אהיה פחות מובנית מאליה.
כנראה שקבלת ההחלטות שלי הייתה נכונה. חשבתי על זה הרבה. אני לא מקבלת החלטות כלאחר יד. כמעט שלושה חודשים תהיתי אם לעזוב או לא. זה היה הימור. תמיד עושים הימורים. זה לא מדע מדויק".

עוד לפני ההתמודדות במאוחדת, התמודדת גם על תפקיד מנכ"לית הכללית. בספטמבר נבחר למנכ"ל פרופ’ אהוד דודסון.

"כן, התמודדתי. ידעתי שיש להם Road map מסוים. שהארגון רוצה לבחור מישהו ותיק ומשלהם. עדיין הגשתי מועמדות כי חשבתי שיש פתיחות בדירקטוריון גם לאנשים צעירים יותר. כך היה עם המנכ"ל הקודם - נועז בר ניר".

התאכזבת שזה לא הסתייע בכללית?

"בכלל לא. כללית היא בית בשבילי. עבדתי שם 22 שנה. אני מאוד אוהבת את הכללית, אבל האמת היא שלא ידעתי איך הדירקטוריון שם יתייחס למנכ"ל צעיר יותר ופחות מנוסה. אני מפרגנת לפרופ’ דודסון, מאחלת לו בהצלחה, ושמחה שהגעתי למאוחדת בסוף. זו קופה שהיא יותר ‘פלסטינה’. היא בגדול הנכון לערוך בה שינויים. אני מרגישה בת מזל לעמוד בראש הקופה ואני מקווה שגם המבוטחים ירגישו שמשהו השתנה לטובה בעוד שלוש-ארבע שנים".

את האישה הראשונה בתפקיד מנכ"ל קופת חולים. למה זה לקח כל כך הרבה זמן?

"כן, זו פריצת דרך וזה כבוד גדול. אגב, הייתי גם האישה הראשונה בתפקיד סמנכ"לית כספים של קופה. זה היה צריך לקרות הרבה קודם. רוב הנשים שהיו בתפקידי ניהול בכיר בקופות חולים היו בדרך כלל אחיות, כאחות ראשית או סמנכ"לית סיעוד. ככל שיהיו יותר סמנכ"ליות - שירות, כספים, משאבי אנוש - אז אני מניחה שיהיו בהמשך גם יותר מנכ"ליות. זה טבעי לצמוח מהתפקידים האלה לתפקיד מנכ"ל. מערכת הבריאות נשית בעיקרה. כמחצית מהסטודנטים לרפואה הם נשים. הגיע הזמן שתהיה גם מנכ"לית קופה שהיא אישה".