הסדר המסים עם הפלסטינים: ישראל הסכימה לפתוח את הסכמי פריז

מדובר בהסכמים הכלכליים משנת 1994 שישראל סירבה לעדכן •  חלק מאנשי הקבינט לא אהבו את הפשרה עם הפלסטינים • לדברי מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, ישראל לא הסכימה לדון בפתיחה של הסכמי פריז אלא רק בסוגיות הקשורות בחובות הרשות הפלסטינית לחברת החשמל ולמערכת הבריאות, וכן בסוגיית חוק הקיזוז

מפגינים פלסטיניים על גדר הרצועה / צילום: REUTERS/Mohammed Salem
מפגינים פלסטיניים על גדר הרצועה / צילום: REUTERS/Mohammed Salem

כחלק מהמהלך שאיפשר לאחרונה את העברת כספי המסים לפלסטינים, הסכימה ישראל לפתוח את הסכמי פריז הכלכליים עם הרשות, כך נודע ל"גלובס". כזכור, מזה שמונה חודשים שהפלסטינים מסרבים לקבל את כספי המסים שאותם גובה ישראל עבורם ושהצטברו לסך של כחצי מיליארד שקל - סירוב הנובע מדרישה של הפלסטינים מישראל לפתיחת הסכמי פריז שנחתמו ב-1994 והתאמתם למצב הנוכחי.
בין השאר דורשים הפלסטינים הסרה של מגבלות החלות על היצוא הפלסטיני לישראל ולמדינות אחרות, וגם על היבוא לשטחי הרשות - יבוא המוגבל בשל החשש של ישראל כי מוצרים שהרשות תרכוש במחירים מוזלים, יזלגו לשוק הישראלי.

לפי גורם פלסטיני בכיר, קיימת כבר הסכמה על מספר שינויים משמעותיים שיאפשרו לרשות לקדם עצמאות כלכלית. ישראל, שסירבה לפתוח את ההסכמים במשך שנים, הסכימה לאחרונה לפשרה שיזם שר האוצר משה כחלון, בתמיכת מערכת הביטחון.

הפשרה עם הפלסטינים הייתה אחד מסעיפי המחלוקת בישיבת הקבינט השבוע. הוויכוח מהותי, לאור הגישה בצד הימני של המפה, שיוצג על ידי השר בצלאל סמוטריץ', שגורסת כי יש לנהל קו תוקפני ובלתי מתפשר כלפי הרשות מתוך מטרה רחוקת טווח של השתלטות ישראלית בחזרה על השטחים והחלת החוק הישראלי.

גישת השר כחלון, שבה תומך ראש הממשלה בנימין נתניהו ומובלת על ידי מערכת הביטחון כולה, השב"כ, המנהל האזרחי וצה"ל, היא כי השקט ביהודה ושומרון הוא תולדה של מצב כלכלי סביר, והיציבות הכלכלית הפלסטינית היא אינטרס ישראלי.

החשש הביטחוני

בכך תמו חודשים ארוכים של מאבקי כוח בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, שבסופם החליטו הפלסטינים בשונה מהעמדה המוצהרת של אבו מאזן להתפשר בשל מצבה הכלכלי הקשה של הרשות עצמה, ותמורת פתיחת ההסכמים הכלכליים.

כזכור, ביולי 2018 אושר חוק הקיזוז שקובע כי מכספי המסים והמכס שישראל גובה עבור הפלסטינים ימחקו הסכומים שמעבירה הרשות למשפחות מחבלים - חצי מיליארד שקל בשנה לפי גרסה אחת, כפול מכך לפי מקורות אחרים. נתניהו, בין השאר בשל אזהרות מערכת הביטחון, עיכב את היישום עד לפברואר השנה. מהסכום קוזזו מדי חודש יותר מ-40 מיליון שקל.

אבו מאזן נקט בצעד מרחיק לכת, והודיע כי בשל הקיזוז תסרב הרשות לקבל את כספי המסים כולם - יותר מחצי מיליארד שקל בחודש, וכ-40% מתקציב הרשות כולו. הרשות השיבה לישראל את ההעברות הבנקאיות החודשיות, גם במחיר של משבר כלכלי קשה שאילץ אותה לקצץ שכר עובדיה.

ממתינים לממשלה

ראש השב"כ נדב ארגמן ומתאם הפעולות בשטחים, האלוף כמיל אבו רוקון, הזהירו את נתניהו כי הקיצוץ יפגע בתיאום הביטחוני מול הרשות. ביחד עם שר האוצר משה כחלון, השר היחיד השומר על הקשר עם הפלסטינים, גובש הפתרון. ראשית סוכם על מתן פטור לרשות על הבלו על הדלקים, מהלך שהחזיר לרשות מיליארד וחצי שקל; ובשבוע שעבר, בפגישה של כחלון עם השר הפלסטיני לעניינים אזרחיים, חוסיין א-שייח', גובש הפתרון המלא.

בסוגיית הקיזוז הוסכם שלא להסכים, וישראל תמשיך להפחית 40 מיליון שקל בחודש בהתאם לחוק שנקבע לפני שנה.

ל"גלובס" נודע עוד כי בשיחות עם א-שייח', עלתה סוגיית הקמתה של ממשלה בישראל, ומהצד הישראלי נשמעה הערכה כי במידה שתוקם ממשלת אחדות תשתנה עוד המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים, הן כלכלית והן מדינית.

א-שייח' אמר במפגש עם אנשי עסקים פלסטינים כי אין שחר לדיבורים על התנתקות מהכלכלה הישראלית, וכי קרוב ל-200 אלף הפועלים הפלסטינים העובדים בישראל מזרימים לכלכלה הפלסטינית 3.5 מיליארד דולר בשנה מכספי המשכורות.

משמע, גם אם ראשי הרשות מדברים על עצמאות כלכלית וניתוק מישראל, אלו הן סיסמאות בלבד.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד העומד בראש הצוות הישראלי בוועדה המשותפת, אומר כי הוועדה תדון רק בסוגיות הקשורות בחובות הרשות הפלסטינית לחברת החשמל ולמערכת הבריאות, וכן בסוגיית חוק הקיזוז. לדבריו ישראל לא הסכימה לדון בפתיחה של הסכמי פריז.