"אני עושה טובה לנושים שהצעתי הסדר. זה ממש לא מפעל חיי - לא אכפת לי מדורי בנייה"

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איריס לושי-עבודי, מתנגדת להסדר הנושים ולבקשה להקפאת ההליכים שהציעה חברת א.דורי בנייה שבבעלותו של איש העסקים עמוס לוזון. "מה שהוגש לי זה לא הסדר. זו הפעלה גירעונית שלא נראית לי", אמרה לושי-עבודי באולמה, שהיה גדוש מפה לפה עם נושיה הרבים של חברת הבנייה, שברובם התנגדו גם הם להצעת ההסדר.

לפני קצת יותר משבועיים הגישה דורי בנייה בקשה להקפאת הליכים. בבקשה שרבים לא הופתעו ממנה, טענה דורי בנייה כי אינה יכולה לעמוד בתשלום חובותיה המאמירים ל-800 מיליון שקל. החברה ביקשה מבית המשפט כי יתיר לה להקפיא את פעילותה כדי שתוכל ליישם מתווה של "סגירה שקטה", וביקשה לאפשר לה להתמקד בניהול 100 ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה ובהקטנת החשיפה מכוחם, שהצמיחו לה חובות מותנים על סך 640 מיליון שקל.

בדיון היום (ד') אמר עו"ד אמיר ברטוב, בא-כוחה של קבוצת לוזון, חברת-האם של דורי בנייה ומי שהקבוצה מעוניינת למנות כנאמן לביצוע ההסדר, כי להערכת החברה היא תוכל להקטין את הסכום שתידרש לשלם בעקבות ההליכים המשפטיים שבהם היא צד, לסכום של 65 מיליון שקל בלבד.

בתחילת הדיון השופטת עברה על כל סעיפי ההסדר הבעייתיים מבחינתה והביעה עמדה נחרצת נגד ההסדר המוצע. מבחינתה של לושי-עבודי, ההסדר סובל מבעיות רבות, שהמרכזית בהן היא שבעלת השליטה בדורי בנייה, קבוצת לוזון, לא מבטיחה במסגרת ההסדר תרומה ממשית, אלא רק "תרומה ובצדה תמורה" (לבעלת השליטה), ביטוי שהקפידה לחזור עליו פעמים רבות במהלך הדיון, שארך כשלוש שעות וחצי.

"לנגד עיניי עומדת בעיקר המטרה של השאת ערך לנושים, ואני לא רואה תרומה ממשית של בעל השליטה, אלא תרומה עם תמורה. אם רוצים לאשר הסדר, החברה צריכה להתאמץ יותר. היא צריכה להראות שנכון עכשיו ללכת להקפאה ולא לפירוק, שהרי אין ספק שהחברה חדלת פירעון. אני סבורה כי בעל השליטה צריך לשקול אם הוא רוצה ויכול להעביר תרומה נוספת במסגרת ההסדר", אמרה השופטת.

לאחר שפירטה את הבעיות שמהן סובל לשיטתה ההסדר, פנתה לושי-עבודי לעו"ד ברטוב ולעמוס לוזון ושיתפה אותם בתחושתה כי "בהסדר אין שקיפות. אולי אתם לא מנסים להסתיר משהו, אבל אתם גם לא אומרים לי הכול. ההסדר מנוסח גם באופן הזה שאני צריכה לדוג ממנו נתונים ולבנות בעצמי את מארג הנתונים. אם גם לכם הדברים לא ברורים עד הסוף, אז תכתבו את זה כך. אני לא אומרת שהסתרתם בכוונה, אבל תגידו מה אתם יודעים ומה אתם לא יודעים, ואיך הגעתם למספרים ולנתונים שכן מוצגים בהסדר. כרגע אני לא יודעת כלום. בעיניי זה לא הסדר".

"אין כאן תוכנית שיקום אמיתית"

לפני שפנתה לשמוע את טענותיה של החברה ונושיה, אמרה לושי-עבודי כי היא נוטה למנות שני נאמנים, שיעברו על כל הנתונים של החברה ויגבשו הסדר חדש בתוך 30 יום. "צריך לשפר את זה. לעשות משהו אחר. ואם לא מצליחים - אז צריך ללכת לפירוק. הדבר הנכון כרגע הוא להציע הצעה משופרת", אמרה השופטת.

גם נציג הממונה על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לשעבר הכנ"ר) עו" ד רוני הירשנזון, מנהל מחלקת תאגידים, התנגד להסדר ואמר: "אין כאן תוכנית שיקום אמיתית או בכלל. עסקינן בהסדר הדממה". גם השופטת לושי-עבודי הצטרפה לדבריו: "לא מתקיים סיכוי סביר לשיקום", אמרה.

הממונה וחלק מהנושים גם הביעו התנגדות לבקשתה של דורי בנייה שמי שימונה לנאמן לביצוע ההסדר יהיה עו"ד אמיר ברטוב, המשמש כעורך דינה של קבוצת לוזון ומי שהגיש בשמה את הבקשה להקפאת הליכים. הממונה הציע רשימה של שישה מועמדים, שאותם כינה "נייטרלים", וביקש מהשופטת כי תבחר שניים מהם לצורך התפקיד.

לושי-עבודי ניהלה שיג ושיח ארוך עם עו"ד ברטוב בהקשר זה וביקשה להבין ממנו כיצד ייתכן כי ימונה לנאמן של דורי בנייה, כשהוא מצהיר בעצמו שהוא ליווה את החברה בכל התקופה שקדמה לקריסתה, ולכן מצוי בניגוד עניינים. "אני מעריכה אותך מקצועית, עו"ד ברטוב, אבל יש פה גם את הנושים. למעלה מ-70% מהם לא רוצים שאתה תמונה, בגלל דברים שקרו בחברה בתקופה ששימשת כיועץ משפטי חיצוני לחברה. למה שאציב את הנושים בסיטואציה כזאת?", אמרה השופטת, ברומזה כי היא מתכוונת למנות לחברה שני נאמנים אחרים.

במהלך הדיון עמוס לוזון קם ממקומו מספר פעמים והדגיש כי מבחינתו הוא לא יכול להישאר אדיש למשמע "השקרים" של הנושים לגביו ולגבי דורי בנייה שבבעלותו. לאחר שהתרתה בו מספר פעמים במהלך הדיון ואף איימה להוציאו מהאולם, העניקה לושי-עבודי ללוזון את זכות המילה האחרונה בדיון.

"אני הזרמתי לחברה 200 מיליון לחברה. כשרכשתי את קבוצת דורי (ששינתה את שמה בהמשך ל'קבוצת לוזון', מ"ב) בינואר 2016, היא הייתה עם חובות של 2 מיליארד שקל, מהם 700 מיליון שקל של דורי בנייה. היו 350 מיליון שקל ערבויות, מהן נותרו היום 100 מיליון שקל בלבד, ופרענו חובות של למעלה מ-200 מיליון שקל", אמר איש העסקים לשופטת שביקשה ממנו לבדוק את האפשרות כי יגדיל את תרומת הבעלים שהוא מוכן להעניק במסגרת ההסדר. 

לדברי לוזון, "במשך קרוב לארבע שנים אני מטפל בדורי בנייה. מעולם לא קיבלתי שכר, גם לא דלק וגם לא ארוחה. מה שלוזון תרמו לדורי בנייה - אף אחד לא יתרום אף פעם לקבוצת בנייה. אני עושה טובה לנושים שהצעתי הסדר. ללא המלצת עורך הדין שלי, הייתי מסכים לבקשת פירוק וגואל את עצמי מייסוריי. אפילו הטלית לא צחה וטהורה כמוני בענייני דורי בנייה".

בתגובה לדברי השופטת שלפיהם דורי בנייה היא מפעל חייו, אמר לוזון: "זה ממש לא מפעל חיי. לא אכפת לי מדורי בנייה". "אולי זו הבעיה", השיבה לו השופטת וחתמה את הדיון.