גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"טרנספר של פשיעה": העבריינות נדדה מיישובים יהודיים לתוך היישובים הערביים

המחאה על האלימות בחברה הערבית רצופה במספרים מאיימים על שיעורי פשיעה חריגים ● מבט בנתונים מגלה פרדוקס: אף שיותר ערבים מעורבים בעבירות, ביישוביהם נרשמות רמות פשיעה נמוכות יותר ● החריגים: רצח והריגה, שמשתוללים בכפרים פנימה ● המשרוקית של גלובס

אחמד טיבי / צילום: איל יצהר, גלובס
אחמד טיבי / צילום: איל יצהר, גלובס

הרבה מספרים גדולים נזרקו לאוויר בגל המחאה על האלימות בחברה הערבית. "13 ישראלים ערבים נרצחו רק בחודש האחרון", תיארה ח"כ תמר זנדברג ממרצ את ספטמבר. "71 נרצחו מתחילת השנה, 20% יותר מאשר בשנה שעברה".

גם יו"ר תע"ל אחמד טיבי, מראשי הרשימה המשותפת, גרס כי הפשיעה נמצאת במגמת עלייה. "לערבי מותר לרצוח ערבי, והאחראים ימשיכו לשתות אספרסו בתל-אביב", הוא אמר בראיון לעפיף אבו-מוך במגזין האינטרנטי אל-מוניטור. "לפני שנת 2000 שיעור האלימות בחברה הערבית היה נמוך בהרבה מהיום, וכעת 60% ממקרי הרצח מבוצעים על-ידי ערבים. יותר מ-90% ממקרי הירי מתרחשים ביישובים הערביים, ומאז שנת 2000 מספר הערבים שנורו למוות בידי ערבים עומד על 1,386".

הנתונים הקשים האלה מסברים את האוזן, בפרט כשהם באים מפיהם של נציגי החברה הערבית עצמם. בספטמבר אכן נרשם שיא של שני עשורים במספר הנרצחים הערבים-ישראלים. אבל האם החברה הערבית באמת אלימה יותר מבעבר? ובאילו היבטים? יצאנו לחפש נתונים מלאים יותר, ומתברר שזו לא מלאכה פשוטה.

הממצא המוזר: האם היישובים הערביים בטוחים יותר?

התחלנו עם כאמל ריאן, יו"ר מרכז אמאן למאבק באלימות. בשיחה עם המשרוקית הוא סיפר כי ביישובו, כפר ברא, לא נרצח אף אדם משך יובל שנים מאז קום המדינה - עד 2009. בשנה זו נרצח בידי אלמונים בנו של ריאן, מועד, בירי מרכב חולף. בעקבות מועד נרצחו עוד שלושה אנשים ביישוב, שבו גרים פחות מ-4,000 תושבות ותושבים.

אבל כפר ברא הוא רק מקרה בודד. כדי לקבל תמונה שלמה נחוצים נתונים סטטיסטיים. את הניתוח המקיף ביותר שמצאנו פרסמה לפני שלוש שנים חטיבת המחקר של בנק ישראל. החוקרים קיבלו גישה למסדי הנתונים המלאים של המשטרה, והשתמשו בהם בין השאר כדי לבדוק את שיעור העבירות ביישובים שונים: יהודיים, ערביים ומעורבים - שכוללים את שלוש הערים הגדולות ירושלים, תל-אביב-יפו וחיפה. למרבה הצער, הנתונים שמסרה המשטרה נעצרים ב-2010. בעשור האחרון מסרבים במשטרה לחשוף את נתוני הפשיעה בחלוקה לערבים וליהודים, והדבר החל להשתנות רק בשנתיים האחרונות.

החוקרים מצאו כי בכל היישובים נרשמה עלייה באירועים בין 1993 לראשית שנות ה-2000. מאז הדרכים נפרדות: ביישובים יהודיים ומעורבים נרשמה ירידה ניכרת, ואילו בערביים לא חל שום שינוי. בשורה התחתונה, חלקם של היישובים הערביים בעבירות עלה לא משום שהם הפכו מסוכנים יותר, אלא כי היישובים היהודיים הפכו מסוכנים פחות.

אבל מה שמוזר יותר הוא שלכל אורך התקופה, מספר העבירות ל-1,000 נפש, כמעט בכל הקטגוריות, היה גבוה בהרבה דווקא ביישובים יהודיים. זה ממצא מפתיע, שעומד לכאורה בסתירה לעובדה מובהקת אחרת: ייצוג יתר של ערבים בין מבצעי העבירות. גם מחברי המחקר של בנק ישראל שמו לב לפרדוקס הזה: "היקף הפשיעה בקרב ערבים עולה על היקפה בקרב יהודים, בשעה ששיעור הפשיעה ביישובים הערביים נמוך מהשיעור ביישובים היהודיים", הם כתבו.

הפשע, המספרים והפרדוקס

"הטרנספר של הפשיעה"

על התופעה הזאת יש דווקא נתונים עדכניים: מתוך כ-162 אלף תיקי אירוע שנפתחו ב-2018, בכ-67 אלף החשוד או מי שהוגשה נגדו תלונה היה ערבי. מדובר בכ-42% - כפול משיעורם באוכלוסייה. זוהי עלייה קלה מאז 2014, אז שיעור תיקי הפשיעה בחברה הערבית היה כ-40%. שנת 2016 הייתה הטובה ביותר מבחינה זו; 39% בלבד מכלל תיקי האירוע. העלייה בחלקם של הערבים בעבירות התרחשה, אגב, במקביל לירידה במספרם המוחלט של התיקים שהם נחשדו בהם בין 2014 ל-2018. הסיבה היא שאצל היהודים הירידה הייתה חדה יותר.

איך מיישבים בין מיעוט האירועים לבין ריבוי העבריינים הערבים? לד"ר נוהאד עלי יש הסבר לכך. עלי, איש המכללה האקדמית גליל מערבי, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן ויועץ לעמותת "יוזמות אברהם", חתום על כמה דוחות שעוקבים אחר מגמות הפשיעה בחברה הערבית. ל"משרוקית" הוא סיפר על פגישה ב-2005 שבה דרש ראש הממשלה אריאל שרון מראשי המשטרה והמשרד לביטחון פנים להוריד את רמת הפשיעה. אלה היו ימים של מלחמת ארגוני פשע, שלא אחת שמה אזרחים מן השורה בקו האש. לדברי ד"ר עלי, ראשי המשטרה פעלו ביעילות רבה נגד הארגונים ביישובים היהודיים, ואלה עברו למקום שבו המשטרה לא פעלה - היישובים הערביים. עלי קורא לזה "הטרנספר של הפשיעה", ומציין בבדיחות הדעת כי שיתוף-הפעולה של ארגוני הפשע היהודיים עם אלה הערביים מוכיח כי יהודים וערבים לא חייבים להיות אויבים.

המשטרה שינתה עם השנים את האופן שבו היא מדווחת על ההבדלים בפשיעה של ערבים ובני קבוצות אחרות. כיום היא מבחינה בין האירועים לא לפי היישוב שבו התרחשו, אלא לפי הלאום של החשוד. לשיטה הזאת יש יתרונות בדיוק מפני שעבירה שנעשתה בתל-אביב או בירושלים לא מעידה בהכרח על עבריינות של תושבי המקום, אלא יכולה להיות מעשי ידיהם של עבריינים מבחוץ. חסרונה הוא שכדי שאירוע ייספר, המשטרה צריכה קודם למצוא חשוד - ולפיכך אירועים פליליים רבים נותרים מתחת לרדאר. ב-2018 נפתחו בישראל יותר מ-320 אלף תיקי אירוע פלילי, אך רק במחצית המשטרה מצאה חשוד או קיבלה תלונה נגד אדם ידוע.

הסיכוי של ערבים להירצח גבוה פי שלושה

בעוד שרוב סוגי העבירות - גניבה, מרמה, הפרת סדר - נפוצות יותר ביישובים יהודיים גם כשהמבצעים הם ערבים, אלימות שמסכנת חיי אדם רווחת בהרבה ביישובים הערביים עצמם. הנתונים מראים כי רצח וניסיון רצח, הריגה וגרימת מוות מתרחשים שם בשיעור כפול ויותר מאשר ביישובים יהודיים. ריאן גורס כי קו פרשת המים היה אירועי אוקטובר 2000, שפגעו אנושות באמון הציבור הערבי במשטרה.

ההיכרות שלנו עם סטטיסטיקת הרצח מלאה יותר מאשר בעבירות אחרות, שכן התקשורת והחברה האזרחית אוספים נתונים בעצמם. ריאן עצמו החל לספור את הקורבנות הערבים בעקבות רצח בנו כדי להתגבר על סירוב המשטרה להציג פילוח לאומי של החשודים בעבירות. בשנת 2018 כולה נרצחו, לפי דוח יוזמת אברהם ומוסד שמואל נאמן, 71 ערבים, מתוך 116 נרצחים בישראל כולה - פי שלושה מחלקם היחסי באוכלוסייה. השנה, לפי פרסומים בתקשורת, כבר נרצחו 67 ערבים. מדובר בשיאה של מגמה שנראית בבירור בעשור האחרון. ערבים היו רוב בקרב הנרצחים בכל שנה מאז 2014, ובשבע מתוך תשע השנים האחרונות. שוב חוזר הדפוס הקבוע: המגמה בכלל החברה בישראל בירידה, אך מספר הנרצחים הערביים נותר דומה.

כשם שמסוכן יותר להיות ערבי מאשר להיות יהודי, מסוכן להיות אישה ערבייה. לפי שנתון המשטרה, נשים היו מעורבות כחשודות בכ-16% מהאירועים הפליליים, אבל הן מהוות כ-21% מקורבנות הרצח הערבים. בשנים האחרונות מספר הנשים הערביות שנרצחו אף עלה: בכל אחת מארבע השנים הקודמות נרצחו בממוצע 12 נשים ערביות, בעוד שבארבע השנים שלפני כן נרצחו בכל שנה כעשר נשים.

החשיפה הגבוהה לאלימות מקבלת ביטוי באמון הנמוך של הציבור הערבי במשטרה. סקר שביעות-רצון שערכה המשטרה הראה כי ל-59% מהציבור היהודי דעה חיובית על המשטרה, לעומת 42% מהציבור הערבי. בשני הציבורים נרשמה עלייה מן השנה הקודמת.

בשאלה אחרת, "האם דיווחת למשטרה או הגשת תלונה בעקבות העבירה שממנה נפגעת?", גם היהודים וגם הערבים השיבו בחיוב ב-77% מהמקרים, דומה לשנה שעברה. אבל שאלה דומה שהוצגה בסקר של עמותת יוזמות אברהם ומוסד שמואל נאמן, "האם הגשת תלונה במשטרה על מקרה האלימות או על האיום באלימות?", הניבה תוצאה אחרת לגמרי. כ-62% מהערבים ענו שלא, דבר שלדברי מחברי הדוח מעיד על האמון המועט שיש לציבור הערבי במשטרה.

אפליה בפענוח תיקים? לא בטוח

האמון המועט של הציבור הערבי במשטרה עשוי לנבוע מהתחושה שגם אם יתלוננו, המשטרה לא תעשה די לפענח את הפשעים. חברו של טיבי לרשימה המשותפת ונציג חד"ש בכנסת, יוסף ג'בארין, אמר השבוע בראיון לכאן ב': "כשאתה מתייחס לשיעורי פיענוח, בעיקר של ירי, אתה מוצא שיעורים יחסית מאוד שוליים, פחות מ-10%, לעומת שיעורים משמעותית יותר גבוהים במגזר היהודי".

ביקשנו מהמשטרה נתונים בנושא. במשטרה טענו כי אין להם מידע כזה בחלוקה מגזרית, אבל הפנו אותנו לשנתון, שבו נמסר כי כ-16.5% מן האירועים הפליליים שדווחו מפוענחים.

הדוח של יוזמות אברהם ומוסד שמואל נאמן הטיל ספק בקיומו של פער בשיעורי הפענוח בין ערבים לאחרים: "הדעה הרווחת בקרב האזרחים הערבים היא כי שיעור הפיענוחים של מקרי פשע נגד אזרחים ערבים נמוך במידה רבה בהשוואה לפיענוחים בחברה היהודית. עם זאת, לפי נתוני משטרת ישראל התקפים למאי 2019, הוגשו כתבי אישום במחצית ממקרי הרצח של אזרחים ערבים". לדברי החוקרים, ב-2017 הוגשו 32 כתבי אישום מתוך 64 מקרי רצח.

הנתונים החלקיים שיש לנו מספרים אפוא סיפור מורכב. יותר משהחברה הערבית סובלת מעלייה בפשיעה, השיפור שחל במגזרים אחרים פסח עליה, והאלימות הקשה ביותר מופנית פנימה. דוח ועדת אור, שהוקמה כדי לחקור את אירועי אוקטובר 2000, פרץ את הדרך לממסד הישראלי להכיר בחומרתה של בעיית הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל. הוועדה הראתה שקיפוח ממסדי בן עשרות שנים בחינוך, ברווחה, בתעסוקה ובשאר תחומי החיים האזרחיים יצר פערים בלתי נסבלים - ומשם הדרך לאלימות ולפשע הייתה קצרה.

לוועדה גם היו המלצות לפתרון: הספקת שירותים אזרחיים שווים לערבים כמו ליהודים. זה לא קרה. בעוד שביישובים יהודים רמת האלימות והפשיעה ירדה בהתמדה - היישובים הערביים המשיכו לדמם. בישראל עדיין מסוכן יותר להיות ערבי מלהיות יהודי.

לקריאה נוספת:

בנק ישראל - ממדי הפשיעה בישראל, 2010-1990

יוזמות אברהם ומרכז שמואל נאמן - אלימות, פשיעה ושיטור ביישובים הערביים

משטרת ישראל - השנתון הסטטיסטי 2018

עוד כתבות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023