דו"ח עמותת 'צלול': עונת הרחצה מסתיימת במספר שיא של סגירות חופים בשל זיהום

דו"ח עמותת "צלול" מציג שיא במספר סגירת חופי הרחצה ברחבי ישראל בשל זיהום או סכנת זיהום, וקובע כי החופים שנסגרו לתקופה הארוכה ביותר במהלך עונת הרחצה הם החוף הירוק בפולג, החופים בפלמ"חים, חופי אכזיב ועכו

חגיגות שהסתיימו בחוף מעיין צבי. הבלונים נשארו / צילום: דן בירון, המשרד להגנת הסביבה
חגיגות שהסתיימו בחוף מעיין צבי. הבלונים נשארו / צילום: דן בירון, המשרד להגנת הסביבה

השבוע הסתיימה עונת הרחצה ונפתח באופן רשמי החורף. עמותת 'צלול' בדקה לאורך עונת הרחצה את מצב הים, וממצאיה עולה כי עונת הרחצה הנוכחית מסתיימת במספר שיא של סגירות חופים בשל זיהום או חדש לזיהום. לדברי העמותה, החופים שנסגרו לתקופה ארוכה ביותר בשל זיהום או חשש לזיהום בעונת הרחצה הנוכחית הם (מפתיחת העונה ב- 12.4.2019 ועד 23.10.2019) הם החוף הירוק (פולג דרום) בנתניה, החופים בפלמחים, חופי אכזיב, ועכו. אירועי זיהום של חופי רחצה התרחשו גם בתל אביב, הרצליה, חיפה, חוף הכרמל, קרית ים ואיגוד ערים כנרת.

כדי לבצע את החישוב, הכפילה העמותה את מספר הימים שבהם כל חוף היה סגור במספר החופים שנסגרו, והוא עומד על 218, כאשר אשתקד המספר עמד על 81 ימים כפול חופים. לדברי 'צלול', מלבד הזיהומים של חופי רחצה הנספרים במדד זה, ישנם זיהומי ים בחופים נוספים שאינם חופי רחצה מוכרזים. בחלק מהחופים הללו, הפופולריים לגולשים ורוחצים אחרים, ידוע על זיהום מתמשך. אלו רק חלק ממחדלי הרשויות בטיפול במפגעי זיהום: חוף הדייגים מצפון לקיבוץ פלמחים שמזוהם בשל הזרמות קולחין בשורק בשל חוסר במאגרי קולחין, והכתם הזרחני בחוף מדרום לאפולוניה. הצבע הצהוב הזרחני במים הופך לזיהום קרקע ומי תהום. הזיהום המחלחל לים מאתר תעש נוף ים, שננטש לפני 20 שנה. טיפול הרשויות בנושא, לדברי 'צלול', מתעכב.

"בצלול דורשים מרשות המים לטפל בתשתית הביוב ולהביאה למצב בו כל הקולחים בארץ יטופלו לרמה השלישונית (הגבוהה ביותר), ומציינים כי תקנות ועדת ענבר כבר קבעו כי זה המצב שצריך היה לשרור ב-2015. הזרמת קולחים לים ברמת טיפול נמוכה נוגדת את החוק, נוגדת את אמנת ברצלונה, פוגעת במתקני ההתפלה ובציבור", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול. "בנוסף דורשת עמותת צלול לזרז את הקמת מאגרי הקולחים בכל רחבי הארץ ולהדביק את הפער הרב שנוצר לאיגום הקולחים, שיאפשר להשתמש במים להשקיה חקלאית במקום להזרימם לים. דרישה נוספת היא לאסור תפיסת מי שיטפונות במאגרי הקולחים, שגורעת מכושר האיגום שהוא נמוך ממילא".