שנה לפני הבחירות לנשיאות, הבוחרים מאותתים לטראמפ: התעייפנו ממך

שנה לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, מאותתים הבוחרים לנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ: אנו מתחילים להתעייף ממך. נשיאותו, שמצטיירת כשרשרת אין סופית של התכתשויות בינו לבין אויבים אמיתיים או מדומים ושל זעקות התקרבנות מצויצות, מתחילה לשחוק ציבורים שלמים שלפני שלוש שנים נתנו לו את קולם בקלפי.

כך למשל קנטאקי, מדינה רפובליקאית מובהקת, בחרה אמש מושל דמוקרטי, אנדי בשיר, למרות שטראמפ גבר על הילארי קלינטון במדינה זו בבחירות לנשיאות ב-2016 בהפרש של 30%. בשיר הכריז על ניצחון אך יריבו, מאט בווין, סירב להכיר בניצחון וכנראה יגיש בקשה לספירה חוזרת. בשיר גבר על בווין ב-0.4% (כ-5000 קולות).

ובמדינת וירג'יניה, שהחלה להשיל את צביונה הרפובליקאי עוד לפני בחירתו של טראמפ, הפסידו הרפובליקאים את השליטה בשני בתי המחוקקים של המדינה ועתה שולטים הדמוקרטים שם בזרוע המבצעת ובזרוע המחוקקת, בפעם הראשונה מזה שנות דור.

שתי המדינות, ועימן גם מיסיסיפי, עורכות בחירות מקומיות בשנים שבהן לא נערכות בחירות לנשיאות ו/או לקונגרס ברמה הארצית. בקנטאקי ובמיסיסיפי בוחרים מושל; בווירג'יניה בוחרים את כל המחוקקים בשני הבתים: בית-הנבחרים (House of Delegates) והסנט.

במיסיסיפי נמשכת ספירת הקולות בעת כתיבת שורות אלה, ב-7 בבוקר שעון ישראל, אך קרוב לוודאי שהזוכה יהיה רפובליקאי, סגן המושל טייט ריווס, שיגבר על יריבו הדמוקרטי, התובע הכללי ג'ים הוד. אבל את הכותרות עושה דווקא קנטאקי, מפני שהיא מסמלת את הבקיעים בחומה הרפובליקאית שאמורה לסוכך על טראמפ.

טראמפ נטל סיכון גדול והופיע בעצרות בחירות המוניות במיסיסיפי ובקנטאקי לפני הבחירות (בווירג'יניה הוא לא העז להופיע). הנשיא השקיע פלח נכבד מהונו הפוליטי במועמדים הרפובליקאים, ועתה מתברר שנאומו בקנטאקי לא רק הניב תשואה שלילית אלא גם הפך אותו מטרה לחיצי לעג. בנאום הזה אמר טראמפ: "אם אתם (תושבי קנטאקי) תפסידו, התקשורת תאמר שטראמפ ספג את התבוסה הגדולה ביותר בהיסטוריה. אתם לא יכולים לעשות לי את זה. אתם לא יכולים להניח שדבר כזה יקרה למדינה הנפלאה שלכם".

היה זה אך טבעי, שהשדרים בערוץ הליברלי MSNBC הרימו את הכפפה ופתחו את הדיווחים שלהם על ההתמודדות בקנטאקי כך: "נו, אז הבוחרים בקנטאקי דווקא עשו לך זאת".

למעשה, טראמפ הפך על ראשה את המימרה הידועה "כל התמודדות פוליטית היא, בסופו של דבר, מקומית". המציאות בזירה הפוליטית האמריקאית העכשווית, בהכללה גסה, היא: כל התמודדות פוליטית היא, בסופו של דבר, טראמפאית. ענייני עירך קודמים אולי, אך אם המתמודד שרוצה לקדם את העניינים האלה תומך בטראמפ, יעדיפו בוחרים רבים להצביע בעד יריבו. התיעוב מהנשיא רב כל כך באזורים רבים מארה"ב, עד שהרצון להיפטר ממנו או, למצער, לשלול ממנו כל סיוע פוליטי, גובר על כל שיקול אחר.

במידה רבה אשם בכך טראמפ עצמו. גם בנאומים שבהם הוא מביע תמיכה במועמד מקומי זה או אחר, הוא מציג את ההצבעה הנדרשת כמבחן של תמיכה בו, בדיוק כפי שעשה בנאומו בקנטאקי.

התוצאות בקנטאקי ובווירג'יניה מצביעות על מגמה משמעותית נוספת בזירה הפוליטית האמריקאית: הפרברים מפנים עורף לטראמפ וממילא למפלגה הרפובליקאית; תומכי טראמפ מרוכזים בעיקר בפריפריה ומספרם מתגמד ליד הרבבות בפרברים.

מזה שנים יש נהירה גדולה לפרברים בווירג'יניה, בקרוליינה הצפונית, בג'ורג'יה, בטקסאס ובאריזונה. הנהירה הזו שינתה את הדמוגרפיה של הפרברים: תושביהם משכילים יותר, אמידים יותר וליברליים יותר. הגברים הלבנים נטולי ההשכלה האקדמית, רכיב חשוב בבייס של טראמפ, מרוכזים בעיקר בפריפריה. אין להם יכולת כלכלית לעבור לפרברים.

ההתפלגות הזו באה לידי ביטוי בבחירות אמש בווירג'יניה. שיעור התמיכה במחוקקים דמוקרטים בבחירות האלה היה גבוה במיוחד באגד הפרברים הענקי שגובל בוושינגטון הבירה. שם יושבים הביורוקרטים שמניעים את גלגלי הממשל. טראמפ היה מכנה אותם תושבי הביצה.