חברות הפקה | בלעדי

פרשת הנשק המבוים ב"מחוז ירושלים": רם לנדס דורש 4 מיליון שקל מהתאגיד

הצדדים יחלו בפברואר הליך גישור, בו יידון בין היתר חוב של כ-4 מיליון שקל שתאגיד השידור נותר חייב לקודה תקשורת עבור הפקות שיצאו לדרך, כמו "חטיבת כפיר" שכבר צולמה • בתוך כך, בקודה ספגו בחודשים האחרונים נזק היקפי נוסף כשאיבדו רוכש פוטנציאלי לחברה

רם לנדס / צילום: תמר מצפי, גלובס
רם לנדס / צילום: תמר מצפי, גלובס

האם חברת ההפקות קודה תקשורת ותאגיד השידור הציבורי יצליחו להימנע מיישוב המחלוקות ביניהם בבית המשפט? ל"גלובס" נודע כי הצדדים יחלו בפברואר הליך גישור באמצעות עו"ד עמוס גבריאלי. בתהליך הגישור ידונו בין היתר בחוב של כ-4 מיליון שקל שהתאגיד נותר חייב לקודה תקשורת עבור הפקות שיצאו לדרך כמו "חטיבת כפיר" שכבר צולמה ונערכה - זאת לאור החלטת מועצת התאגיד להפסיק את כל ההתקשרויות עם החברה.

קודה תקשורת שבבעלות רם לנדס ביצעה בעבר הפקות רבות עבור תאגיד השידור הציבורי. בקיץ האחרון עלתה לאוויר הסדרה "מחוז ירושלים" שעקבה אחרי פעילות המשטרה בעיר. הסדרה זכתה לתשבוחות מקיר לקיר, אולם לאחר סיומה התברר כי באחד הפרקים בהם התלוותה ההפקה לצוות המשטרה לצורך צילום חיפוש אמל"ח, בוימו סצנות בהן נראה כאילו בבית נתפס נשק, בעוד שבמציאות לא נמצא דבר.

ביום הסצנה נעשה בידיעת המשטרה, אך איש מהמעורבים בהפקת התוכנית לא צפה את האש התקשורתית שניצתה עת בעל הבית שבו נעשה החיפוש התלונן על הסצנה בהשתתפותו. יצוין כי בפועל הוא צויד בתום המקרה באישור כי בביתו לא נמצא דבר.

הסדרה, כאמור, נעשתה בפיקוח צמוד של המשטרה והתאגיד, אך מי שחטף את עיקר האש הייתה חברת ההפקה.

מועצת התאגיד סירבה להיפגש עם לנדס

בעקבות פרסום המקרה מיהרה מועצת התאגיד להתכנס לישיבה, שבסופה הוחלט על הפסקה מידית של העבודה עם קודה תקשורת. למרות שמדובר בצעד כמעט חסר תקדים בעוצמתו, ואף שבאותה העת היו באוויר הפקות של קודה, סירבה המועצה לבקשתו של לנדס להיפגש עמו על-מנת שיוכל להבהיר דברים.

בסיכום דיון ישיבת מועצת התאגיד מסוף חודש אוגוסט נכתב כי "המועצה אינה מוצאת לנכון לאשר בקשתו של רם לנדס להופיע בפניה, לאור העובדה שהליך הבירור מול חברת קודה בוצע על-ידי ההנהלה ולא במועצה, והואיל והחלטת המועצה בעניין הושתתה על הליך זה, לרבות אפשרויות הפעולה שהוצגו למועצה על-ידי ההנהלה".

נזכיר כי בתאגיד שודרה באותה תקופה התוכנית "מהצד השני" בהנחיית גיא זהר. עם קבלת ההחלטה התוכנית ירדה לאלתר מהאוויר וחזרה רק מאוחר יותר כשזהר מפיק אותה בעצמו.

ההחלטה להפסיק את ההתקשרות, כמו גם התגובה הנחרצת שהוציא התאגיד נגד קודה תקשורת עם התפוצצות הפרשה, יצרה ללנדס בעיה תדמיתית, אך הסירוב של התאגיד להעביר לו תשלום עבור עבודה שנעשתה יצרה עבורו בעיה תזרימית קשה: בהפקות טלוויזיה לתזרים מזומנים יש משמעות רבה, כי חברת ההפקה מממנת למשך זמן מסוים את התהליך, והגוף המשדר משלם לפי אבני-דרך. חיסרון של 4 מיליון שקל הוא מכה קשה לחברה מסוג זה.

אולפני הרצליה רצו לרכוש את קודה - ונסוגו

אבל הבעיות של לנדס לא מסתכמות רק בזה: בימים לאחר המיזוג של רשת וקשת יש צמצום משמעותי בכמות ההפקות שיוצאות החוצה, ותאגיד השידור הוא גוף חשוב באספקת עבודה לגופי הפקה בתעשייה.

על-פי מקורבים, אבי ניר, מנכ"ל קש,ת ויוסי ורשבסקי, מנכ"ל רשת, עושים מאמצים גדולים לסייע ללנדס - גם בהעברת הפקות וגם בהקדמת תשלומים, אבל בסופו של דבר מדובר בשוק קטן, והיכולת של הגופים האחרים לסייע היא מוגבלת.

העובדה שלנדס נמצא בסכסוך עם גורם כה חזק בתעשייה עמדה בעוכריו באופן נוסף: ל"גלובס" נודע כי בחודשים האחרונים, עוד טרם התפוצצות פרשת "מחוז ירושלים", התנהלו שיחות בין לנדס לאולפני הרצליה, בה נבחנה האפשרות כי אולפני הרצליה ירכשו את קודה (בשבועות הראשונים העריכו גורמים בתעשייה כי המשבר בין קודה לתאגיד יגיע לסיומו מחוץ לבתי המשפט - זאת בין היתר גם הודות לתיווך בין הצדדים של בכירים בענף - אולם ככל שעבר הזמן התברר כי הסכסוך רחוק מסיום). ואכן, כשקודה פנו למשרד עורכי הדין פישר-בכר על-מנת שיטפל בנושא, וכשנדמה היה כי הליך משפטי הוא בלתי נמנע, אולפני הרצליה נסוגו אחורה והקפיאו את המשא-ומתן. ההערכה היא כי אולפני הרצליה לא רצו לקחת חלק בהתנגשות חזיתית בגוף כה חזק אשר מספק עבודה לכלל התעשייה.

מתאגיד השידור הציבורי נמסר בתגובה: "בעקבות החלטת המועצה בעניין הפקת 'מחוז ירושלים' והפסקת ההתקשרות עם חברת קודה תקשורת, אנו נמצאים בעיצומו של הליך גישור עם החברה. הגישור כולל גם דיון בכספים הנוגעים להפקה נוספת מבית קודה".