"אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של החברה הערבית הוא החברות התעשייתיות" - כך אמרה היום (ג') מיכל מור בפתיחת הפאנל "המגזר העסקי בחברה הערבית כמנוע לצמיחה כלכללית" בוועידה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" בנצרת.
מור, שהנחתה את הפאנל, פנתה אל טארק עואד, מנכ"ל חברת גז ופרו, ושאלה: "כאיש עסקים, מהם האתגרים שאתה רואה היום בפיוח הכלכלה והתעשייה?"
עואד השיב: "התעשייה עוברת את המהפכה הרביעית של הרובוטיקה והיישומים החכמים. אחת הבעיות העיקריות שאנחנו נתקלים בהן היא שאנחנו עומדים מאחור. על-ידי יוזמות ממשלתיות אפשר לשלב את החדשנות בתעשייה, תוך עלייה בשכר ותחושה של עבודה בתעשייה חדשנית ולא מיושנת. עם זאת, ישנה זליגה של העסקים הערבים לכיוון אזורי תעשייה מוסדרים. המשמעות היא שמשלמי הארנונה הכבדים בכל כפר עוזבים את האזורים הללו".
"השקעה בהן האנושי"
מור פנתה לסמיר חורי ושאלה: "כמי שמגיע גם הוא מהעולם התעשייתי וגם משלב ניסיון בזירה הבינלאומית, אתה מתמודד עם לא מעט אתגרים. מה הדרך הנכונה לייצר מנועי צמיחה?".
חורי, מהנדס, איש עסקים, יזם ובעלים של קבוצת אס.קי להשקעות פרויקטים והנדסה, השיב: "במשך שנים הייתי דירקטור בחברות גדולות ונחשפתי לפעילות השקעות, והדבר הזה מקנה ניסיון וידע רב, שמאפשר ליזמים לגייס כסף בעתיד. לכן, אני חושב ששילוב האקדמאים הערבים במגזרים הפיננסים הוא חשוב, כי הידע שלהם חשוב לניהול פרויקטים ולגיוס כספים מהבנקים המוסדיים. זה יתרום רבות לצמיחה בחברה הערבית. בנוסף, הקמת אזורי תעשייה משותפים, יהודים וערבים, היא חשובה מאוד. יש למשוך יזמים מהמרכז עם תמריצים חכמים ולהקים תעשייה חכמה והייטק.
"הדבר האחרון הוא השקעה בהן האנושי, במפעלים ובהכשרות. המפעלים הופכים לחכמים, וכך צריך גם כוח-האדם. לשם כך נדרשת השקעה בהון האנושי שתעזור גם למגזר הערבי להיכנס למעגל העבודה. זה יתבטא בצמיחה הכלכלית בכל המדינה".
סמיר חורי, מהנדס, איש עסקים, יזם ובעלים של קבוצת אס קי להשקעות פרויקטים והנדסה / צילום: איל יצהר, גלובס
אשת העסקים אלהאם חאזן, שהשתתפה גם היא בפאנל, אמרה: "בתור אישה היה לי מאוד קשה לפרוץ לעולם העסקים. היום אני רוקחת ובעלים של רשת בתי מרקחת 'אלהאם פארם'. הערבים צריכים לעבור לצד השני: היום אנחנו נתפסים כצרכנים, ואנחנו צריכים להפוך להיות יזמים ואנשי עסקים וליהנות מהצד השני של התעשייה הערבית. אני לא רוצה לעבור בכביש הראשי של סכנין ולראות את קסטרו וקפה קפה - אני רוצה לראות עסקים ערביים נטו וליהנות מהשוק של המגזר הערבי.
"קשיים רבים עומדים בפני איש העסקים הערבי, ואני רוצה לפנות למשרד הכלכלה והתעשייה - אחד הקשיים הוא הקמת פארקי תעשייה. לא מספיק שמעסיקים הרבה אנשים בחברות הייטק, ולא מספיק שיש הרבה רוקחים שעובדים בקופות-החולים וברשתות הפארם. אנחנו רוצים להיות הסופר-פארם וחברת ההייטק שתעסיק את האנשים שלנו, את האקדמאים והרוקחים, וגם את היהודים".
"100 סטארט-אפים בנצרת"
מור: "עולם היזמות בחברה הערבית הוא עדיין באחוזים נמוכים מאוד, נכון רובי?".
עו"ד רובי בכר, שותף בכיר במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות': "נכון. אני חושב שיש הערכת חוסר במגזר ההייטק, כמה הוא זקוק לידיים עובדות של המגזר הזה. מדובר באנשים מעולים שמדברים בשפתנו - השפה המדעית שהחבר'ה היהודים מדברים והשפה העסקית.
"הציבור הערבי הוכיח שבמקום בו ניתנת לו הזדמנות, הוא מגיע להישגים מעולים. אני כבר לא מופתע כשאני מופיע מול כבוד השופט חאלד כבוב, שקובע את ההלכות הכי חשובות במגזר העסקי במדינת ישראל. גם בתחומים כמו טכנולוגיות מזון וחקלאות יש מקום לשלב את הציבור הערבי, והם רעבים לידיים עובדות. הנתונים מדאיגים אבל גם מעודדים, כי אנחנו רואים עלייה גדולה של סטודנטים ערבים שלומדים מקצועות טכנולוגיים, והיום יש כבר 100 סטארט-אפים כאן בנצרת.
"חברת הייטק ישראלית שמצליחה היא אולי ישראלית בהתחלה, אבל היא הופכת לבינלאומית. היא קולטת עובדים ומהנדסים מכל העולם, מכל הלאומים ומכל הדתות. לכן למגזר הזה יש אופי קוסמו-פוליטי. חברות הייטק בינלאומיות מעסיקות עובדים בנצרת, הן עיוורות לגמרי למוצא של המהנדסים שהן קולטות.
"נקודה נוספת היא שהציבור הערבי מרוכז בחלקו הגדול בפריפריה, ולמדינת ישראל יש אינטרס מיוחד לפתח את הפריפריה. גם רשות החדשנות משקיעה בזה, ושתי המגמות הללו מתלכדות ויוצרות הזדמנות. מה צריך לעשות? הפוליטיקאים צריכים לפעול גם ברמה הלאומית וגם המקומית ולפתוח פארקי תעשייה והייטק. שמעתי בבוקר את הפוליטיקאים, ואני אומר לכם - אל תחכו לפוליטיקאים. אתם יכולים להיות גשר ולהביא כספים של ערבים עשירים שרוצים להקיע בהייטק ונמצאים במפרץ ובמקומות אחרים. מילת המפתח היא יוזמה - אל תחכו לאף אחד, רוצו קדימה, והשאר יבוא".
מור: "לא צריך ללכת למדינות המפרץ, יש גם כאן משקיעים, ואני רוצה לחזור אל טארק ואל סמיר, שגם מהשטח מכרו חברה לחברה יהודית אחרת ומשקיעים בסטארט-אפים ובנדל"ן".
חורי: "כל מיזם שמתאימים אותי אותו צריך להיות גם ממונף על-ידי הבנק או על-ידי הקרנות המוסדיות. כדי להגיע למצב הזה אנחנו פונים לבנק ומציעים לו רעיון להקמה של מיזם, וכשזה מתקבל מהבנק, אנחנו מקבלים את המינוף הזה, עושים סגירה פיננסית ובונים".
"עוד לא חזרנו לתקופת רבין ואוסלו"
עואד: "עוד לא חזרנו לתקופת רבין ואוסלו. יש לנו היצע מאוד מוגבל, ואנחנו עם קבוצה שמנסה להקים בנקי משכנתאות, ומה שאנחנו רואים זה שיש למדיה המון כסף, אבל זה נעצר בחדרה ולא ממשיך הלאה. המעסיק הגדול במדינה זה המדינה עצמה. אי-אפשר לקחת את המגזר הערבי ולהרים אותו רק באמצעות מכרזים ערבים, בלי שיבוא היזם ויגיד 'אני לוקח 20% מהמכרז'. אי-אפשר להרים את הדברים הללו, כי אנחנו לא מגיעים למרכזים הממשלתיים.
"דבר נוסף הוא עניין ה'לא'. בארה"ב אין אפשרות שלא מגיע דוח לקונגרס לגבי למה דחו יזמים ואיך אפשר להגיד להם כן. האמירה שאנחנו לא מחזירים הלוואות זה כלאם פאד'י - דיבורים לריק".
מור: "בתור יזם, עם אילו אתגרים וחסמים אתם מתמודדים, ואם נצטרך לייעץ למדינה, מה צריכות החברות הבינוניות".
איש העסקים סרי חסן: "בתחום שלי, תחום המזון, חייבים להגיע עם מוצר באיכות גבוהה כדי שכל הדלתות יפתחו בפניך. אנחנו במדינה עם שני מגזרים, מגזר יהודי ומגזר ערבי, שלכל אחד הבקשות שלו, והעסקים הבינוניים צריכים לדעת לענות עליהן. למשל, במגזר היהודי בתחום המזון יש בקשות לכשרויות. אני חושב שהשוק פתוח לכל חברה וגם מחוץ לגבולות מדינת ישראל".
איך להצמיח עסקים בחברה הערבית?
איבראהים ריאד ממשרד הכלכלה נשאל איך ניתן להצמיח עסקים בחברה הערבית, והשיב: "המדינה מסייעת מאוד למגזר הערבי, ואני אתן כמה דוגמאות. משרד הכלכלה פועל ב-29 אזורי תעשייה במגזר. משווקים אותם בפטור במכרז וגם במחיר מסובסד. השנה שיווקנו באום אל פאחם וגם בכפר כנא 40 דונם. עלות פיתוח לדונם היא 700 אלף שקל. אנחנו מכרנו ב-170 אלף שקל, זאת אומרת מחיר מוזל במיוחד. עלה נושא של אזורי תעשייה משותפים. אנחנו מעודדים את זה, ויש לנו דוגמאות. לשמל, טוראן דליית אל כרמל. יש היום גם אזור תעשייה בבר לב שהכפרים מסביב שותפים לו. יש לנו גם על השולחן בקשה לאזור תעשייה משותף בין סכנין למשגב.
"אנחנו מבצעים כנסים כדי להנגיש ליזמים ולאנשי עסקים 'הנה סיוע של המשרד, בואו תשתמשו'. ואני אתן דוגמאות ייחודיות למגזר: היום ברשות ההשקעות פיתחנו מסלולים מיוחדים למגזר הלא יהודי. לבדואיות בדרום מספיק מעסיק שיקלוט 3 עובדות ויקבל 30% מהשכר ל-30 חודשים. השנה יצאנו למכרזי הייטק למגזר הערביף וכל מרכז כזה יכול לקבל מענק על 10 מיליון שקל. יש הרבה מאוד מסלולים".
ד"ר רפעת עזאם אמר: "בדרך-כלל יש שיתוף-פעולה בין אקדמיה ממשל ושוק פרטי. אני רוצה להציע מסלול חדש. אני חושב שצריך להסתכל על מעגל צמיחה שבנוי משני גורמים מרכזיים - האחד זה אקדמיה, והשני זה הקהילה העסקית. אם נמשיך להמתין לממשלה, נמתין הרבה זמן.
"לגבי השוק הפרטי - יש הרבה מנועי צמיחה. חשוב לי לדבר על ההון, הכסף, והוא לא נמצא בתוך החברה הערבית. כאן אני רואה חשיבות לאינטגרציה של ההון הישראלי, לחברות ישראליות, שישקיעו בחברה הערבית. אתם צריכים להשקיע בכסף מוסדי בחברה הערבית, ולכן האינטגרציה חשובה".
רו"ח מוחמד היבי, דירקטור המשמש גם מנהל משותף של משרד Deloitte בנצרת, אמר: "בשנתיים האחרונות גייסנו עשרות של מומחים מהחברה הערבית בזכות ולא בחסד. יש לנו גם רובד של אחריות למגזר העסקי בחברה הערבית, והקמנו משרד בנצרת כדי להנגיש את היכולות שלנו. הנגשת היכולות והמומחיות בארגונים כמו דלויט לחברה הערבית על-ידי הצעה של מתודות ניהול והצעה ואימוץ של מודלים חדשניים - כל אלה, בעיניי, יש בהם להשפיע על הצמיחה בחברה בערבית ולהשאיר חותם על הקהילות שלנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
