הערכות: מנדלבליט יגלגל את שאלת המשך כהונת נתניהו למגרש הפוליטי

ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש להתמודד כעת לא רק עם שלושה כתבי אישום של מרמה והפרת אמונים ואף שוחד, אלא גם עם מציאות פוליטית סבוכה ותקדימית. לראשונה בתולדות ישראל, מלאכת הרכבת הממשלה לא הוטלה על אף מועמד ספציפי, וההכרעה עברה לכלל 120 הנבחרים, חברי הכנסת, שיכולים תוך 21 יום להעניק את המנדט לאחד מהם אם חבר הכנסת יצליח להשיג 61 חתימות.

האם נתניהו צריך להתפטר מתפקידו כראש הממשלה? האם הוא יכול לקבל מחדש את המנדט להרכבת ממשלה מהכנסת? והאם נשיא המדינה יכול להתערב בשיקול-הדעת של חברי הכנסת, אם אלה יחליטו להעניק את המנדט לנתניהו?

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הקים צוות עבודה כדי להכריע בשאלות המתעוררות בנוגע לנתניהו. לפי פרסום בגלי צה"ל, נוסף ליועמ"ש ולפרקליט המדינה, הצוות יכלול גם את המשנים ליועמ"ש, עורכי הדין רז נזרי ודינה זילבר, ובכירים נוספים. 

ל"גלובס" נודע כי היועמ"ש לא צפוי לקבוע כי על נתניהו להתפטר מתפקידו כראש הממשלה, והוא מקווה כי הדברים יוכרעו על-ידי המחוקק או בדרך פוליטית, ולא על-ידי המערכת המשפטית. גם בנוגע לתפקידיו כשר, מנדלבליט צפוי לאפשר לנתניהו את הזמן כדי למנות שרים במקומו, כדי שלא ייאלץ להתערב ולהכריע אם חובה עליו להתפטר.

"גלובס" בדק את סוגיית המשך כהונתו של נתניהו תחת כתב אישום, עם מומחי משפט בכירים, וגם הם חלוקים בדעותיהם.

הלכת דרעי ופנחסי

המומחה למשפט חוקתי וראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, ד"ר אביעד בקשי, סבור כי התשובה ברורה. מבחינה משפטית, נתניהו רשאי להמשיך ולכהן בתפקידו עד הרשעה סופית בבית המשפט, לאחר מיצוי הליכי הערעור. לדבריו, "חוק יסוד: הממשלה מאוד ברור, ומאפשר לראש הממשלה להמשיך ולכהן בתפקידו. טוענים שיש הבדל בין ראש ממשלה שזכתה לאמון הכנסת לבין ראש ממשלת מעבר, אבל זה פשוט לא נכון. סעיף 30 לחוק היסוד קובע מפורשות כי אין שום הבדל לעניין הזה".

לטענת ד"ר בקשי, גם נשיא המדינה לא יכול להתערב בעניין זה, כיוון שהסמכות שלו היא טקסית בלבד. "הוא חותם על המינוי של ראש הממשלה כמו שהוא חותם על מינוי שופטים; אין לו באמת סמכות ושיקול-דעת בעניין זה". 

ד"ר בקשי מוסיף כי נתניהו גם לא צריך להתפטר מתפקידו כראש הממשלה בשל "הלכת דרעי-פנחסי". נזכיר, כי במסגרת הלכה זו חייב בג"ץ את ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי, לאחר שהוגשו נגדם כתבי אישום. השופטים קבעו כי החלטה שלא לפטר שר במקרה כזה היא בלתי סבירה בעליל, ומשום כך יש לבטלה על-פי עיקרון הסבירות.

לדברי ד"ר בקשי, "בג"ץ קבע כי על ראש הממשלה מוטלת החובה להפעיל את שיקול-דעתו ולפטר שרים שהוגש נגדם כתב אישום על עבירות שחיתות שלטונית. אך זה לא רלוונטי למקרה של ראש ממשלה, כי בג"ץ לא יכול לחייב אדם להתפטר, ואין גורם מעליו שיכול להורות על פיטוריו. בית המשפט לא יכול לחייב את ראש הממשלה לפטר את עצמו, ולכן עילת הסבירות לא רלוונטית למקרה הזה". 

פרופ' עמיחי כהן מהקריה האקדמית אונו ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה סבור גם הוא כי אל למערכת המשפטית להתערב בסוגיה הרגישה. "זה כמובן אבסורד שראש ממשלה יכהן תחת כתב אישום, ובוודאי כשמתנהל משפט בפועל, ותאורטית יכול להיות מצב שראש הממשלה ימשיך לכהן בעודו יושב בכלא. אבל בית המשפט לא אמור להיות זה שפותר עבור הציבור את הבעיה". 

לדברי פרופ' כהן, "צריך שהציבור יוציא בעצמו את הערמונים מהאש, ולא יכול להיות שהמערכת המשפטית תעשה זאת בשבילו. זה מאוד לא ראוי שאדם עם שלושה כתבי אישום יכהן כראש ממשלה, ואני מאוד מקווה שהציבור לא ייתן לזה יד. אבל כמשפטן וכמי שחרד לתפקידו של בית המשפט העליון, אסור לבית המשפט להתערב".

שיקול-דעת סביר

פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית מחקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, רואה את הדברים אחרת. לדבריו, מדובר בשאלות פתוחות שצריכות להיות מוכרעות על-ידי בג"ץ. "חוק יסוד: הממשלה מאפשר המשך כהונה של ראש ממשלה שהואשם בפלילים, אך הוא לא עוסק בשאלה מה הכשירות המשפטית הנדרשת מחבר כנסת כדי להרכיב ממשלה חדשה. השאלה המשפטית היא - האם חבר כנסת שמוגש נגדו כתב אישום על עבירות שחיתות חמורות, יכול להתמנות לתפקיד. אין על כך תשובה בפסיקה. בסוג כזה של שאלות שנכנסות לעולם הפוליטי, בית המשפט לא שש להסתער פנימה".

בכל הקשור לתפקידי השר שבהם מחזיק נתניהו, לדברי פרופ' קרמניצר, נתניהו חייב להתפטר מיידית מתפקידיו אלה, לאור הלכת דרעי-פנחסי. "זו שאלה שהתשובה עליה ברורה, ואני מסופק אם בכלל נגיע למצב שבית המשפט יצטרך להכריע, כי קשה לראות מה ניתן לטעון משפטית נגד זה. לדעתי, ברגע האחרון נתניהו בעצמו יספיק למנות שרים במקומו".

אלא שפרופ' קרמניצר סבור כי הדבר יוביל למציאות אבסורדית. "מישהו לא יכול להיות שר, אבל הוא יכול להיות ראש ממשלה. הנה אדם שצריך לשמש כדוגמה יותר מהשרים, שיש לו סמכות להדיח שרים, אותו אדם לא יכול להיות שר, אבל הוא יכול להיות ראש ממשלה? זה יוצר מצב שיש סביבו סימן שאלה מצד ההיגיון והעקביות". 

פרופ' קרמניצר מציין עוד כי על רקע הלכת דרעי ופנחסי מתעוררת גם השאלה אם נתניהו צריך להתפטר כבר היום מתפקידו כראש ממשלה. כלומר, האם הלכת דרעי ופנחסי חלה גם על ראש ממשלה? לדבריו, "נכון שחוק יסוד: הממשלה אומר שראש ממשלה המואשם בפלילים יכול להמשיך בתפקידו עד להכרעה סופית, אבל אם אתה מסתכל בחוק: יסוד הממשלה, כתוב שם גם לגבי שרים שהם יכולים לכהן עד הרשעה, ולמרות זאת בג"ץ קבע שצריך לפטר אותם אם מוגש נגדם כתב אישום.

"אפשר לקבוע שחוק היסוד קובע מצב של גיליוטינה - אם ראש ממשלה הורשע בפלילים בעבירה שיש עימה קלון בפסק דין סופי, הוא מתפטר אוטומטית. זה לא אומר שבתווך עד המצב הזה, יש הסדר שלילי שלפיו ראש הממשלה בכל מקרה ממשיך לכהן תחת כתב אישום, אלא יש שיקול-דעת שצריך להיות סביר. ואז השאלה אם זה סביר שראש הממשלה עם כתב אישום כבד בשלוש פרשיות על תקופה שנמשכה כ-10 שנים, יכול להמשיך לכהן בתפקידו".

*** חזקת החפות: גם אחרי הגשת כתב האישום, נתניהו מכחיש את המיוחס לו, ההליך המשפטי עדיין בעיצומו, ועומדת לזכותו חזקת החפות.