נשיא בית המשפט המחוזי בת"א החליט שלא לפרק את ''הבימה''

השופט איתן אורנשטיין הורה על ייזום הסדר נושים כללי לחברה שיאפשר את הבראתה וייתן מענה למלוא התחייבויותיה ולכלל נושיה לרבות חובות העבר

תאטרון הבימה / צילום: shutterstock
תאטרון הבימה / צילום: shutterstock

נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, החליט שלא להיענות לדרישת הנושים להורות על פירוק תאטרון "הבימה", לאחר שהתאטרון צבר חובות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

השופט אורנשטיין הורה על ייזום הסדר נושים כללי לחברה שיאפשר את הבראתה וייתן מענה למלוא התחייבויותיה ולכלל נושיה לרבות חובות העבר. בהחלטתו כתב כי "מצופה שכל הגורמים המעורבים, ובהם הנושים, המדינה והעובדים יגלו פתיחות והבנה, באוזן קשובה ובנפש חפצה לסייע בהעלאת התאטרון על דרך המלך".

עוד הוא קבע כי אין ביכולת ההנהלה הנוכחית ליזום או לממש הסדר הבראה, ומשום כך הורה על מינוי נאמנים זמניים מטעם בית המשפט. "אני ממנה את עו"ד דורית לוי טילר ואת רו"ח חן ברדיצ'ב כנאמנים זמניים לחברת התאטרון הלאומי הבימה בע"מ. סמכויות הדירקטורים והמנכ"לית מושעות עד החלטה אחרת, והנאמנים יבצעו את תפקידיהם. כל ההליכים נגד החברה מושהים ולא ניתן לפתוח בהליך חדש ללא אישור בית משפט זה. תקוותי שיעלה בידי הנאמנים להצליח במשימה הלא פשוטה שניצבת לפניהם ועל מנת שהמסך של הבימה לא ירד".

לדברי אורנשטיין, "ממכלול המסמכים שהוגשו, והטיעונים שנשמעו שוכנעתי שהבימה היא חברה מדממת, חדלת פירעון הן מהבחינה המאזנית והן מהבחינה התזרימית. חובותיה נאמדים בעשרות מיליוני שקלים, מעל 75 מיליון שקל לעמדת המדינה על יסוד נתוני התאטרון כמות שנמסרו לה על ידי החברה, ולמצער 45 מיליון שקל כעמדת החברה עצמה, כאשר היא מצוייה בגירעונות כבדים. 

איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט
 איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

"לכן, גם אם החברה נמצאת לגישתה בגבול רווחיות תפעולית, אין ביכולתה לשרת את חובותיה, השוטפים והרחוקים וזאת גם בהינתן משאביה המועטים. החברה לא שילמה שכר עבודה למאות עובדים, לחלקם מאז חודש ספטמבר האחרון, לרבות ניכויים והפרשות; היא חייבת כספים לבנקים, למדינה, לספקים, לנותני שירותים ולעוד אנשים להם פיזרה שיקים שאין להם כיסוי".

אורנשטיין מוסיף וכותב כי "גם אם תעמוד הבימה במלוא הקריטריונים שמזכים אותה לקבל את מלוא סכום התמיכה מהמדינה שנאמד בסך של כ-10 מיליון שקל, לא יהיה בכך כדי לפתור את המצוקה הכלכלית שבה מצוי התאטרון ובהינתן היקף החובות הניכר לעומת סכום התמיכה. אין ספק שנדרש פתרון מערכתי להסדרת חובות התאטרון ואין במתן סיוע נקודתי כדי להוות פתרון כולל".

אורנשטיין כתב כי אמנם החברה חדלת פירעון אך לא מורה בשלב זה על פירוק זמני בשל "רצון הנושים להימנע במידת האפשר מצו פירוק, החשיבות שבהמשך פעילות תאטרון לאומי שחוגג 100 שנה להיווסדו, הימנעות מפיטורי מאות עובדים וכן היתכנות להבראת החברה ככל שיינקטו הצעדים המתאימים"

השופט מותח ביקורת נוקבת על התנהלות הנהלת תאטרון הבימה: "ממכלול המסמכים, כתבי הטענות ונספחיהם, הנתונים הכספיים ומדברי באי-כוח הצדדים הגעתי למסקנה שנפל כשל בהתנהלות החברה שלא השכילה להציג לפני המדינה את מלוא התמונה אודות מצבה, מסרה נתונים חלקיים, נכנסה פעם אחר פעם למחלוקות לא ענייניות במשאים ומתנים עם המדינה שלא לצורך, לא גיבשה תכנית הבראה מפורטת כמצופה אלא תכנית שנעדרת את הפרטים הדרושים שעליהם הצביעה המדינה, והערימה קשיים שלא לצורך".

עוד הוסיף אורנשטיין כי" על ההתנהלות הבעייתית ניתן ללמוד מאי תשלום שכר, אי העברת ניכויים והפרשות במשך כחודשיים, ועוד. אין החברה יכולה לתלות את הקולר במצבה הקשה רק באי העברת כספי התמיכה ובקיומם המעיק של חובות העבר".

לטענת אורנשטיין "על הנהלתה לגבש ומיוזמתה תכנית הבראה מפורטת וסדורה, תוך שיתוף כלל נושיה ועובדיה, הליכי התייעלות וצמצום והבאה בחשבון של כלל חובות העבר ומציאת פתרון לפירעונם. כזאת לא נעשה, והמציאות המרה מצביעה על כך".

הנושים של הבימה הם כדלקמן: בנק לאומי נושה בסך של כ-49 מיליון שקל; בנק מזרחי טפחות נושה בסך של כ-4 מיליון שקלים; חברת פאוור דיאלינג נושה בסך של כ-3 מיליון שקל; עובדים כולל הפרשות כ-4 מיליון שקל; חוב למדינה בסך של כ-17 מיליון שקל; חוב ליורשי נעמי שמר ז"ל בסך של כמיליון שקלים ולספקים שונים בסך של כ-15 מיליון שקלים.

לעומת חובות ניכרים אלה, לחברה נכסים נזילים בסך של כ-4 מיליון שקל בלבד וללא רכוש משמעותי.