חילוקי דעות עם אינטל בקשר למבנה בפ"ת עלולים להוביל למחיקה של כ-20 מיליון שקל בדוחות אפקון

חברת הפרויקטים והתעשייה דיווחה בעבר כי אומדן ההכנסות הכולל מהפרויקט שהוקם בקריית אריה מגיע לכ-550 מיליון שקל • אפקון צופה כעת "קיטון בהכנסות בפרויקט המדובר, בשל פערים מול המזמין בקשר עם הצורך בעדכון התמורה החוזית"

בניין אינטל / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
בניין אינטל / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

חילוקי דעות בין חברת הפרויקטים והתעשייה אפקון  לבין יצרנית המעבדים והשבבים אינטל בקשר למבנה משרדים ומעבדות גדול בפ"ת, עם סיום הקמתו, עלול להוביל למחיקה של כ-20 מיליון שקל בדוחותיה הכספיים של אפקון. כך עולה מעדכון שפרסמה בנושא הבוקר החברה שבשליטת עתליה שמלצר. אפקון, שלא הזכירה את שם הלקוח בהודעתה בנושא, ציינה כי היא צופה קיטון בהכנסות בפרויקט המדובר, "בשל פערים מול המזמין בקשר עם הצורך בעדכון התמורה החוזית", וכן כי היא בוחנת את השלכות העניין "והאפשרויות העומדות בפניה, לרבות ההשפעה על הדוחות הכספיים". נזכיר כי לפני כעשר שנים נקלעה אינטל לסכסוך מתוקשר עם חברת ברן בקשר לפרויקטים שהקימה עבורה האחרונה בקריית גת. 

ככל הידוע, מדובר באחד הפרויקטים הגדולים של אפקון, המגדירה אותו בדוחותיה כ"פרויקט מהותי מאוד", ובהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו לו, הוא נמצא בשלבי בנייה סופיים, אחרי שבדוחות 2018 עדכנה אפקון על שיעור השלמה של 77% ממנו. הקמת הפרויקט החלה באוקטובר 2016 ומועד סיומו נקבע לרבעון השלישי של השנה. אומדן ההכנסות הכולל ממנו עמד בסוף השנה שעברה על קרוב ל-550 מיליון שקל, לאחר שעד סיומה של 2018 ההכנסות ממנו הצטברו ל-423 מיליון שקל.

הפרויקט ממוקם בקריית אריה שבפתח-תקווה, בין אצטדיון "המושבה" (שמוקדם יותר השבוע נודע כי שלמה ביטוח תקבל את הזכויות על שמו לכמה שנים), לבין פארק אזורים. הפרויקט כלל מכירת שני מגרשים בשטח של 17 דונם שבהם החזיקה אפקון, וביצוע תכנון והקמת מבנה גדול עליהם, שלפי התוכניות בתחילת הקמתו כלל שטח בנוי של כ-35 אלף מ"ר, כש-20 אלף מ"ר מהם לשימוש כמשרדים, כ-3,000 מ"ר חדרי מעבדה והיתר שטחים ציבוריים, נוסף לכ-30 אלף מ"ר של חניונים תת-קרקעיים.

מצידה של ענקית הטכנולוגיה אינטל, הנחשבת לאחת המעסיקות הבולטות בישראל, החברה סיכמה על העסקה עם אפקון אחרי חודשים ארוכים במהלכן פעלה לאיתור נכס חדש באזור מרכז הארץ, ובעבר פורסם כי חיפושים אלה נעשו בניסיון לאחד את מרכזי הפיתוח שלה.

מניית אפקון הגיבה לעדכון בירידות שערים, שהגיעו במהלך המסחר עד לכ-4% וקיזזו את מרבית העליות שהציגה המניה מתחילת השנה. בחמש השנים האחרונות מניית אפקון טיפסה בכ-240% ומשקפת כיום לחברה שווי של כ-900 מיליון שקל.

אפקון, בראשות המנכ"ל ירון קריסי והיו"ר ישראל רייף, מחלקת את פעילותה לארבעה מגזרים עיקריים - פרויקטים למבנים ותשתיות, בקרה ואוטומציה, סחר ותקשורת (תדיראן), במסגרתם היא פועלת כיזם, כקבלן ראשי, כקבלן משנה ובמודלים נוספים. בסיכום מחצית השנה הראשונה הכנסותיה צמחו ב-13% והגיעו ל-873 מיליון שקל, אולם הרווח הגולמי נפגע, בעיקר בהשפעת מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות, ובשורה התחתונה הרווח הנקי שלה נשחק ביותר מ-70% והסתכם בכ-8 מיליון שקל.

בסיכום מחצית השנה הרווח התפעולי ממגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות נמחק כמעט לגמרי והסתכם בקצת יותר מ-1 מיליון שקל, בין היתר בהשפעת הפסד מעבודות בנייה בתחום התחדשות עירונית, הפסד בגין לקוח שמונה כונס לנכסיו והפסד "בגין מספר מצומצם של פרויקטים עקב גידול באומדן עלויות והתמשכות העבודות בפרויקטים אלו".