שבוע האיור: וריאציות על שטר החלוצים המיתולוגי

על-פי חוק קלקול שטר מטבע - "מי שמטשטש, קורע, חותך או מקלקל שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל וביודעין, דינו - מאסר שלושה חודשים". אלא שבימים אלה מוצגת התערוכה "על כסף" בגלריה פורטה (אוצרות: כרמית שיין אדרי ותמר למדן) במסגרת שבוע האיור בתל אביב. שם התערוכה, "על כסף", משום שעשרים אמנים ואמניות יצרו באמצעות שטר ישן הקרוי "שטר החלוצים" אמנות עכשווית ביקורתית, הומוריסטית ומעוררת מחשבה כשהם מאיירים עליו, מוחקים אלמנטים ומוסיפים אחרים, מקלקלים כסף בשם האמנות והאמירה.

בשנת 2012 העיסוק האמנותי בשטרות הוביל לכך שבנק ישראל הורה לבנק דיסקונט להסיר מתערוכת העיצוב "מטבעות העתיד", שהוצגה במוזיאון הרצלילינבלום לבנקאות ונוסטלגיה, עבודה של איתמר בורשטיין, שהציג שטרות כסף ישראלי מקופלים כמטוסי נייר. האם האוצרות והאמנים צפויים להסתבך גם הפעם בגלל המהלך? "בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל אישר בנק ישראל את השימוש במטבע לשם האמנות", מוסרות האוצרות, "באמצעות שטר מקומי ישן המשמש להם כמצע קנבס, האמנים הישראלים ישקפו נקודת מבט אישית על ישראל 2019, ויעסקו בנושאים הנוגעים למדינה. העבודות עוסקות בסוגיות של ישן מול חדש ומציאות מול חזון ומביאות לידי ביטוי דאגות שמשותפות לישראלים רבים".

העתיד נראה מזהיר

השטר שנבחר לפעולה הוא "שטר החלוצים" בשווי 50 לירות ישראליות, שהונפק בדצמבר 1960 ובוטל ב-1984. בשנת 1966 הוא עבר שינוי והוכנסו במרכזו המילים "עם ישראל חי" בשפת המורס. הצבע הדומיננטי של השטר הוא חום, עיצבו אותו האחים שמיר ויעקב צים. על השטר מצוירים שני חלוצים צעירים וברקע התיישבות חקלאית בנגב. הוא נוצר כחלק מסדרה שכונתה "סדרת הדמויות" לאחר שהסדרה הקודמת להם, "סדרת הנופים", לא מצאה חן בעיני הציבור, כך לפי הסבר באתר בנק ישראל, גם משום אופייה המופשט. על-פי אתר בידספיריט, מחיר הפתיחה של השטרות הללו כיום בשוק האספנות עומד על 70-25 דולר.

"שטר החלוצים נבחר לתערוכה בגלל העיצוב המתקדם, האופטימיות והתקווה ששוררת בו", מסבירות האוצרות שיין ולמדן. "האחים שמיר עיצבו את הצד הקדמי של השטר על בסיס שני אנשים ממשיים, אריה אייל וצרויה (שקדי) רונן. החלוצים הצעירים מסתכלים על היישובים החקלאיים בנגב כשראשם מורם והעתיד נראה מזהיר. הם מייצגים את מיזוג הגלויות והחלוציות של אותה תקופה".

 מתוך תערוכת "על כסף" / צילום: אחיקם בן יוסף

מה קורה לשטר הזה בשנת 2019 כשהאמנים מתבקשים לתת לו פרשנות חדשה?

"האמנים בחרו לדבר על נרטיב אישי. יש עבודות שמתארות מציאות עגומה ומדכאת ומבקרות את המצב הקיים בישראל. אחרות מבטאות סוגיות של תרבות וזהות בחברה המשקפות את דור ה-Y. כמה מהן ממחישות עתיד מבטיח ואופטימי. התערוכה מעלה שאלות ערכיות, כמו מה כסף מייצג עבורנו, למה הוא משמש אותנו, מה עתידו של הכסף הפיזי במציאות הטכנולוגית, והאם שטר זו יצירת אמנות? הכסף הוא אמצעי תשלום, כלי לקיום וסמל לאומי, והוא גם חפץ חומרי המעורר בנו רגש, כוח והשפעה. לחברה תמיד תהיה מערכת יחסים מורכבת עם כסף, ולמרות הצורך בו, הוא יכול לשלוט בנו, להרוס אותנו ובסופו של דבר להוביל לאסון".

 שטר מקורי מתוך תערוכת "על כסף" / צילום: אחיקם בן יוסף

מבט אחר

האמנים המשתתפים בתערוכה הם אביב גרינברג, אברהם קורנפלד, אור ליבנה, איתמר דאובה, BINSKY, איתי זלאיט, דפנה אוודיש, הגר בן ישי, הילי נוי, מיקי מוטס, נטליה זורבובה, ניר אדוני, נירית טקלה, סתיו טל, עידו מרקוס, עפרה פארי, פטמה שאנן, שמעון אנגל THALES, ותמיר שפר. כל אחד מהם, כאמור, נתן פרשנות חדשה לשטר החלוצים. כך למשל, בעבודתו של גרינברג, שעוסק בדעות קדומות בחברה הישראלית, הוא מבטא את חוויותיו כסוהר בבית כלא צבאי וכחבר בקהילה הלהט"בית. "בדומה לסיזיפוס, שום ניקיון לא יכול להסיר את הכתם שמצלק את החברה מאי צדק, הפרדה ודעות קדומות", הוא כותב.

איתמר דאובה ממקם בשטר דמות שטן שקופצת ממנו, באופן כזה שהמבט של דמויות החלוצים נראה מבוהל יותר מאידיאליסטי. "העבודה ממחישה עד כמה השתנו פני המדינה ופני הדור מאז שנות ה-60. הכסף הפך להיות המרכיב הדומיננטי בחיינו ואיתו הסגידה לעושר, לתרבות הפנאי ולעיסוק בעצמנו - הנוף הצחיח והצריפים בשטר המקורי הפכו למגדלים צפופים", הוא מסביר.

בשטר "מאורסת" עוסקת סתיו טל באופן שבו מערכות יחסים באות לידי ביטוי ברשתות החברתיות ובאינטימיות של בני דור ה-Y כשהיא מתייחסת לתעשיית החתונות המרשרשת מכסף. דפנה אוודיש מתארת באיור השטר שלה את הקונפליקט הפנימי המתמשך בין הרצון להמריא ולפרוס כנפיים לעולמות אחרים באירופה לבין השורשים הישראליים הנטועים עמוק.

נירית טקלה בעבודתה "מוכן להדפסה" מחליפה את הדמויות בהירות העור מהשטר המקורי בדמויות כהות עור. הן מביטות אל האופק, חובשות בגד לבן מסורתי אתיופי שבקצהו רקמה צבעונית. הנוף הישראלי הקיבוצי הלא מפותח הופך בשטר של טקלה למרחב עירוני צפוף בשכונות ומגדלים. מימין לחלוצים כהי העור ממקמת האמנית את פני האריה - סמל למלכות, כפי שהופיע על שטרות הכסף האתיופי. גם הילי נוי עוסקת במגוון האנושי של החיים בישראל ולצד שני החלוצים מאיירת ערב רב של דמויות.

נטליה זורבובה בעבודתה "שקל חדש 2050" מציעה תמונה אידיאליסטית של המדינה, ואילו פטמה שנאן מאיירת פיסת שטיח מתפורר. זהו שטיח טורקי מתוארך למאה ה-13 - תחילת המאה ה-14 ושייך לקבוצת שטיחים שנמצאו במסגדים באנטוליה. שרידי השטיח מסמנים תהפוכות עבר המקרינות על ההווה.

 מתוך תערוכת "על כסף" / צילום: אחיקם בן יוסף

תמיר שפר בעבודתו "ואהבת לרעך כמוך" מתייחס לערך המקראי ומקומו בחברה הישראלית. ו- THALES בעבודתו "חברים טובים לנצח" מאייר את טראמפ ונתניהו על השטר, במקום דמויות החלוצים, וכותב: "אני ממש מחבב את החברות הנפלאה שנרקמה בין יפה הבלורית הנשיא טראמפ לבין ראש הממשלה שלנו. אני רק מתאר לעצמי שמה שיצר את החיבור הקסום הזה הן האהבות המשותפות לכסף, נשים חזקות, שמפניה וטיפוח שיער".

 מתוך תערוכת "על כסף" / צילום: אחיקם בן יוסף