"רשות התחרות הייתה צריכה להכריז על הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז"

ההחלטה הסוללת את הדרך למיזוג בנק מזרחי ואיגוד ממשיכה להכות גלים בשוק הבנקאות ובקרב מומחים מתחום התחרות. השאלה האם ניתן יהיה להפוך את ההחלטה בערעור מעסיקה את השוק, ובורסת ההימורים על סיכוייה של רשות התחרות נפתחה.

בצד אלה, יש מי שסבור שרשות התחרות חפרה לעצמה את הבור אליו נפלה כעת, כאשר לא אימצה את המלצות ועדת כבל לפיהן על רשות התחרות לבדוק אם יש להכריז על הבנקים כקבוצות ריכוז או מונופול. כך, לדברי פרופסור אשר בלס, המומחה הכלכלי שליווה את עבודת ועדת כבל, "פסק הדין בבית הדין להגבלים, אשר באופן נדיר פסק לרעת רשות התחרות, הוא למעשה עוד הוכחה שהממונה הייתה צריכה לקבל את המלצות ועדת כבל באשר לצורך להכריז על הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז".

לדברי בלס, "הוועדה סברה כי רשות התחרות אינה פועלת בנחישות הנדרשת לקידום התחרות במערכת הבנקאית כמצופה מהרגולטור המופקד על התחרות וכנגזר מסמכויותיה הרחבות הניתנות לה בחוק. הרשות נמנעת משימוש בכליה החשובים ביותר, בין היתר, היא נמנעת מלהכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז משום שלדעתה שיתוף פעולה עם הרגולטור האחראי, הפיקוח על הבנקים, הינו נחוץ לקידום אפקטיבי של התחרות".

אלא ששיתוף פעולה זה, אותו קיוותה רשות התחרות להשיג, לא קיבל ביטוי במקרה של עסקת המיזוג בין הבנקים מזרחי ואיגוד, שכן בעוד רשות התחרות גרסה שקיים חשש סביר שמיזוג זה עלול לפגוע בתחרות, הפיקוח על הבנקים הגיע למסקנות שונות.

להפעיל צעדים נגד הבנקים הגדולים

לדברי פרופ' בלס, "ועדת הכנסת שסיימה את עבודתה באפריל השנה סברה כי התנהלות נחושה ועצמאית של הרשות מול המערכת הבנקאית היא מחויבת המציאות. הוועדה התרשמה כי יש מקום להכריז על חלק מהבנקים קבוצת ריכוז בין היתר בשל האפשרות לקיומו של כוח שוק משמעותי חד צדדי או משותף במערכות הבנקאית על שווקיה השונים. המסקנה המתבקשת מפסק הדין שהתקבל בשבוע שעבר היא שהעיסוק בבנקים הקטנים אינו הדרך כדי לקדם את התחרות ויש להפעיל את הצעדים כנגד הבנקים הגדולים במערכת. הכרזה עליהם כקבוצת ריכוז, סברה הוועדה, תרתיע תאגידים בנקאיים מניצול כוחם. התנהלות נחושה ועצמאית כזו מצד הרשות תתמוך בקידום משמעותי ומהיר של התחרות במערכת הבנקאית".

הרשות לא חסינה מביקורת

עו"ד מזור מצקביץ', שותפה וראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד מ. פירון ושות', אומרת כי "החלטת ביה"ד להגבלים עסקיים היא החלטה אמיצה, וצפוי להיות לה אפקט חיובי על המשק מעבר לתחרות בתחום הבנקים, כשצדדים שבעבר נקטו בזהירות יתר, ונמנעו מלהיכנס לעסקאות מורכבות מחשש שהרשות לא תאשרם, אולי יהיו נכונים עכשיו להיכנס לעסקאות כאלה, ביודעם שביה"ד לתחרות נכון להוות "חוות דעת שניה" על החלטת הרשות. במהלך עשרות שנים החלטות הרשות השופטת נטו לאמץ את החלטות הממונה באדיקות כזו, שהתקבלה תחושה שהחלטות הממונה חסינות מפני ביקורת".

לדבריה, "הדבר כמובן הוסיף רוח גבית לרשות - שגם כך החוק מקנה עוצמה וסמכויות חסרות תקדים. כך, בנוסף למיזוגים שהרשות מנעה (למשל מיזוג אלעל-ישראייר) והצדדים נמנעו לערוך הליך ארוך ויקר של ערר (גם אם מוצדק), הם נמנעו מלכתחילה להביא לעיונה של הרשות עסקאות מורכבות וחיוביות, כאשר הם סברו שהרשות תתנגד, ולא יהיה גוף שיפוטי שיבקר את החלטתה. ביקורת שיפוטית זה דבר חשוב ביותר, וטוב שהיא תתקיים גם על החלטות הממונה. מעניין יהיה לראות אם הרשות תערער על החלטת ביה"ד - ואם כן, עד כמה ביהמ"ש העליון יאמץ את רוח הביקורתיות החדשה".