דעה: סיכוני ההשקעה גדלים לא רק בגלל המכפילים והכלכלה

כרישים הם יפים, מרשימים! כל מי שנוסעת לצלול במלדיביים, בקריביים, באוסטרליה מחפשת לראות כמה שיותר כרישים. כל עוד אין חתך עצבני או דם במים שמפר את האיזון, המחזה יפה, מרשים ולא מסוכן.

חברות הטכנולוגיה המובילות כיום את המדדים בבורסות האמריקאיות הן יפות, מרשימות! כל מי שצולל במחשב או בטלפון נעזר בשירותים של 3-4 מהן בכל פעם. אפל , גוגל , פייסבוק , אמזון  אלו פלטפורמות מועילות, חיוניות שתורמות רבות לחיינו ולסביבתנו אבל יש בהן פן מסוכן. אולי בגלל זה דבק בהן הכינוי FAANG (ראשי התיבות לפייסבוק, אפל, אמזון, נטסקייפ וגוגל)

בעבר הוטרדנו כשהפרסום הפר את האיזון, כיום אנחנו מוטרדים מהשימוש בדטה האישי שלנו כמפר איזון אבל באנלוגיה של כרישים ליד חתך עצבני או דם במים מה שנראה שעומד להפר את האיזון בכלכלה, שיטריף את הכרישים ויהפוך את הסביבה למסוכנת, זה שילוב של מטבעות וירטואלים והריבית האפסית או במילים אחרות אובדן השליטה של הבנקים המרכזיים.

הטכנולוגיה כבר שם מזה כמה שנים. מחיר הביטקווין כבר נגע ב-10,000, חזר ל-1,000 ומשייט לו בתווך כשלצדו מטבעות שונים ומשונים. הכרישים בזמן הזה שחו במעגלים גדולים. פיתחו מערכות סליקה, התנסו במתן הלוואות צרכניות, פלירטטו עם תשלומים מיידים והעברות כספים תוך שהם מרגילים את הרגולציה הפיננסית לנוכחותם.

במאה השנים האחרונות התפתחו הבנקים המרכזיים בעולם כזרוע של השלטון המרכזי המסייעת בוויסות יציבות כלכלית במדינות שונות. במשבר הפיננסי האחרון היה לשיתוף-הפעולה בינהם תפקיד מרכזי בייצוב כלכלת העולם. הבנק המרכזי אחראי על יציבות המערכת הבנקאית, על ויסות כמות הכסף ועל הריבית המסייעת בקביעת מחירו.

בישראל, כמו בכל מקום אחר יש לנו הרבה ביקורת על הבנק המרכזי. היצואנים כועסים כשהשקל חזק כי הם מיצרים במטבע יקר ומוכרים במטבעות זולים יחסית. היבואנים כועסים כשהשקל חלש כי הם קונים במטבעות יקרים ומוכרים במטבע זול. כשהריבית נמוכה הנדל"ן מתנפח וכשהריבית גבוהה התעשיינים מפסיקים להשקיע ולפתח את המפעלים. כשהצרכים שונים ובמקרים רבים הפוכים, בנקודות האיזון כולם מקטרים קצת אבל מתקיימים בהרמוניה זה לצד זו.

ביקורת כשאין אלטרנטיבה זה דבר אחד. ביקורת כשנדמה שאפשר אחרת, כשיש תחרות, יכולה להיות דבר בונה, מאתגר, מקדם. יש תחרות בין מטבעות אבל מאז המצאת הכסף לפני אלפי שנים אין תחרות על הרעיון שכסף הוא אמצעי תשלום המגובה ומנוהל על ידי הריבון. הריבון יכול היה להיות הקיסר הרומי, ממשלת ישראל, ממשלת סין או ממשלת ארה"ב אבל כל ריבון אחראי על הכסף שלו והתחרות בין המטבעות מבטאת את התחרות בין הכלכלות.

מספר תהליכים מיצרים חתך עמוק ומדמם ביכולת של מדינות לנהל את הכלכלה המקומית והכרישים מריחים את הדם. מלחמת הסחר שטראמפ מחרחר, הפליפ-פלופ במגמת הריבית בארה"ב לצד ריבית שלילית בשוויץ, גרמניה, יפן וכו' לצד התבססות הטכנולוגיות המאפשרות ניהול סחר מתקדם באמצעות מטבעות דיגיטליים גורמים לכרישים לשחות יותר מהר במעגלים יותר קטנים.

לא כל הכרישים מסוכנים באותה המידה. הנועזת מכולם היא פייסבוק. היא אמנם בנתה קונסורציום של חברות שישיקו יחדיו את הליברה אם וכאשר הרגולציה תחלש מספיק לתת להם אישור, אבל בתוך הלהקה הזו אין ספק מי מובילה. נדמה כי גוגל לעומתה מגלה אחריות. בנובמבר היא הודיעה כי החל מ- 2020 היא תציע חשבונות עו"ש בשיתוף-פעולה עם בנקים מובילים כמו סיטיבנק. הרגולציה תפקח על הבנק כפי שהיא יודעת, גוגל תוכל לעזור לבנקים להגיע רחוק יותר מהר יותר תוך שהיא יודעת עלינו יותר ויותר ומייצרת עוד מקורות הכנסה ורווח.

כרישים מווסתים את המערכת האקולוגית בים הם חשובים כפי שתחרות חשובה לוויסות הכלכלה, הפיתוח וקידמה. כפי שגילינו מימי דרווין ועד היום יש בעיה כשמין אחד שמשגשג יותר מאחרים בתנאים הסביבתיים שנוצרו. בהעדר רגולציה אפקטיבית קשה לספור את מספר המינים שהאדם הכחיד או הביא לסכנת הכחדה (כולל כרישים). אין רגולציה אפקטיבית על חברות הטכנולוגיה. הן גדלות, מתפשטות ומתרחבות כמעט ללא מגבלה. בהרבה תחומים הן מייצרות ערך רב והתחרות שהן יצרו תרמה רבות לאיכות חיינו אבל כשיש דם במים עדיף לא לשחות ליד כרישים.

למערכת הפיננסית הגלובלית יש לא מעט בעיות ובנוסף לכך מערכות הרגולציה והוויסות לא ממש יודעות איך להתמודד עם הטכנולוגיות החדשות המשבשות את ההגמוניה הישנה. מחד לכולנו ברור שאי אפשר לעצור את הקדמה. מאידך לכולנו ברור שאם כל החסרונות של דמוקרטיה, לאפשר לחברות הטכנולוגיה השולטות בחיינו החברתיים, במידע שמגיע אלינו, בפרסום, בחדשות, בקניות לשלוט גם במערכת הפיננסית העולמית לא יכול להוביל לשום מקום טוב. התסריט שפייסבוק הופכת למדינה עם 1.5 מיליארד אזרחים עם מטבע ומערכות סחר פנימיות נשמע מטריד. התסריט שבו מדינות מאבדות את סט הכלים הפיננסי שעמד לרשותן לווסת את כלכלתן נשמע עוד יותר מטריד.

חברות הטכנולוגיה יפות, מרשימות, משפרות את איכות חיינו ומי שהשקיעה בהן בעבר הרוויחה הרבה כסף. כמשקיעים אולי נדמה לנו שטוב שהן תמשכנה לצמוח ולהתפתח אבל כדאי לשים לב שכיווני הצמיחה ומסלולי ההתפתחות הללו צריכים להדיר שינה מעיני הרגולטורים, והמנהיגים במרבית המדינות בעולם. המשמעות ההשקעתית היא שצריך לתת משקל גדל להסתברות שנתחיל לראות רשתות נגד כרישים מגנות על חופי הרחצה או במילים אחרות שצמיחתן של חברות הטכנולוגיה המובילות תוגבל. מערכת הבחירות בארה"ב ב-2020 לצד מצב האיחוד האירופי ישפיעו מן הסתם על הכיוון והקצב שבו התהליך הזה יקרה. 

הכותבת היא יו"רית IBI קרנות נאמנות