גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם הפנים ל-2030: מה יאפיין את המגמות בשוק הדיור בשנים הקרובות

אחרי שנה בלי ממשלה קבועה, הביקוש לדירות המשיך לעלות, וההיצע לא גדל מספיק ● הריבית הנמוכה מתדלקת עוד ועוד את הביקושים, ונראה שרק ב-2021 יוצגו תוכניות חדשות שיוכלו להשפיע על שוק הדיור

עם הפנים ל-2030 / אילוסטרציה: shutterstock
עם הפנים ל-2030 / אילוסטרציה: shutterstock

העשור הנוכחי מסתיים במהומה פוליטית אדירה, וכנראה שאנחנו עומדים לקראת סבב בחירות נוסף, השלישי במספר בתוך שנה.

ענף הבנייה בכלל והבנייה למגורים בפרט תלויים מאוד ברגולציה ובתכנון לטווח ארוך מצד המדינה - משרדי האוצר ושיכון והבינוי, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל - שמשפיעים על קצב התחלות הבנייה ומווסתים את שיווק הקרקעות. אנסה לסקור כאן את המגמות שישפיעו לדעתי על השוק בעשור הקרוב, ומה הכיוון המסתמן בהן.

שלושת הגורמים שישפיעו בשנים הקרובות על השוק

היצע וביקוש: 2020 תהיה שנה אבודה

נראה שיש הסכמה בשוק שתוכנית מחיר למשתכן שליוותה אותנו בארבע השנים האחרונות וקיבלה תוספת של שנה נוספת, לא תחודש באותה המתכונת. אפשר להתווכח על האפקטיביות של תוכנית זו באשר לסיוע לזוגות צעירים: יש שיגידו שמי שחיכה שלוש ואפילו חמש שנים עד שיקבל את הדירה שלו במסגרת התוכנית כבר "בזבז" את כל ההנחה על מגורים בשכירות, ואחרים יישבעו שבלי התוכנית הם לא היו חולמים בכלל להיכנס למעגל רוכשי הדירות.

כל זה מצד רוכשי הדירות, אבל בהסתכלות משקית ברור כי היא תרמה לעלייה בהתחלות הבנייה והיוותה חלק משמעותי מהן - כ-60% מהקרקעות ששווקו על ידי המדינה. מנגד, ברור שההחלטה לשווק קרקעות מדינה בעיקר לפרויקטים של מחיר למשתכן הקטינה משמעותית את היצע הקרקעות בכלל ותרמה לעליית מחירי הקרקעות שנמצאות בידיים פרטיות. בהקשר זה נזכיר כי מחיר הקרקע מהווה את החלק המשמעותי ביותר בעלות הדירה בעיקר במרכז הארץ.

כפי שניתן לראות בגרף המצורף, בשנים האחרונות הגידול במספר משקי הבית בארץ גבוה ממספר יחידות הדיור שמסתיימת בנייתן, מצב שיוצר עודף ביקוש לדירות. בהתאחדות הקבלנים אומרים שלאור גמר בנייה של כ-50 אלף יח"ד בלבד בשנה, הפער המצטבר משנת 2000 בין תוספת משקי הבית לגמר הבנייה כבר עומד כיום על כ-165 אלפי יחידות דיור. הפער הזה מתבטא בדירות מחולקות, בצפיפות גדולה במגזר החרדי, ביחידות דיור לא מדווחות, ועוד ועוד, ומתבטא גם בלחץ של ביקוש.

הגידול במספר משקי הבית נובע מגידול טבעי באוכלוסייה; מ-15 אלף מתגרשים בשנה, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס); ומביקוש נוספים גם מאלו שירדו מהגדר אחרי ארבע שנות המתנה במחיר למשתכן.

בסוף 2018 מנתה אוכלוסיית ישראל כתשעה מיליון תושבים, ותחזית הלמ"ס ל-2030 צופה כ-11.5 מיליון תושבים ו-25 מיליון תושבים ב-2065. הגידול הצפוי באוכלוסייה מחייב היערכות להגדלה משמעותית של מספר הדירות בישראל, וכמובן להיערכות משמעותית מקבילה ברמת התשתיות הלאומית, בעיקר בתחום התחבורה.

התוכנית האסטרטגית לדיור שפרסמה המועצה הלאומית לכלכלה, קבעה יעדי תכנון של 2.6 מיליון דירות בשנים 2017-2040.

לאור כל זאת, היינו מצפים שיד מכוונת תוביל לגידול בהתחלות הבנייה, אך בפועל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז הרבעון הראשון של 2019 החלה מגמת ירידה בהתחלות הבנייה לרמה שנתית של כ-50 אלף יחידות דיור, ירידה משמעותית מהשיא של כ-60 אלפי יחידות דיור ב-2016. מכיוון שכך נראה כי הטיפול בהגדלת ההיצע לא צלח עד כה.

בצד הביקוש, חלקם של המשקיעים ירד דרמטית עם העלאת המס על דירה שנייה לרמה של 8%, וארבע שנים של מחיר למשתכן הושיבו על הגדר הרבה מרוכשי הדירה הראשונה - בעיקר זוגות צעירים - שכססו ציפורניים לקראת כל הגרלה.

הסברה הרווחת היום היא שהרוח במשרד האוצר משתנה, ולכשתקום מתישהו לקראת אמצע 2020 ממשלה חדשה, תוכנית מחיר למשתכן תאופסן במרתפים. מצד אחד הנחה זו מחזירה לשוק הדיור את כל ממתיני/מאוכזבי מחיר למשתכן ומגדילה את הביקושים. מצד שני סביר להניח כי שנת 2020 תהיה שנה אבודה מבחינת שיווק קרקעות, שכן שינויים בממשלה ובאוצר יביאו לתזות חדשות ולתוכניות חדשות, מה שידרוש הקמת ועדות וצוותי חשיבה חדשים. הכול יקרה אולי לקראת תחילת 2021.

פרויקט של חברת רוטשטיין בנתניה / צילום: איל יצהר, גלובס

הריבית והמשכנתאות: מתקרבים לשפל היסטורי

אנו נמצאים כבר תקופה משמעותית בסביבת ריבית נמוכה, להערכתי סביבה זו תאפיין אותנו גם בטווח הבינוני ואפילו הארוך. שתי השפעות משמעותיות על שוק המגורים הנגזרות מסביבת הריבית:

1. ריבית המשכנתאות נמצאת קרוב לשפל היסטורי ומקלה על רוכשי הדירות להשיג מימון לרכישה, מגמה הצפויה להמשך ולתמוך בשוק המגורים. אף שהמשכנתה הממוצעת עלתה, ההחזר אפשרי בזכות הריביות הנמוכות.

2. עלות החוב של החברות יורדת לרמה נמוכה היסטורית, הן אבסולוטית והן כמרווח אל מול הריבית הנגזרת מאג"ח ממשלתי.

בשורה התחתונה, ההיצע שאינו מדביק את הביקוש באין יד מכוונת מצד הממשלה, עלול להביא שוב לעליית מחירי הדירות, וכרגע לא נראה בכלל סיכוי אפילו ליציבות במחירים. אין ספק כי הביקוש הקשיח בגוש דן צריך לקבל מענה בהיצע, בעיקר מפיתוח מסיבי של התחדשות עירונית.

התחדשות עירונית: נדרשת חשיבה מחודשת

מספר התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית נמצא במגמת עלייה עקבית מאז 2014, ומהווה כ-20% מסך התחלות הבנייה בשנתיים האחרונות. תל אביב לבדה מרכזת כ-50% מתחום זה ושאר גוש דן מרכז 20% נוספים, שכן הכדאיות הכלכלית היא ברובה במרכז. עיקר הפעילות מתרכזת היום במתחמי פינוי-בינוי, ולאור המגמה הרווחת בגוש דן, נראה כי תוכניות החיזוק למיניהן תמ"א 38 1 ו-2 סיימו את תפקידן.

המגמה הרווחת כיום היא של קידום מתחמי פינוי-בינוי, עם תשתיות הולמות ותוספות של שטחי ציבור. גם כאן צריך תמיכה מסיבית של הרגולטור - קידום הליכים אלו נמשך זמן רב ויש להקים מוסדות ייעודיים לטיפול ולזירוז של ההתחדשות העירונית ולתוספת היצע דירות.

מגמה ראויה לציון בהקשר זה, היא מעורבות העיריות בתהליך, ובפרט הסדרה של מקדמי התמורה בכל עיר, תהליך מתבקש שנמצא כעת בראשיתו. בתל אביב כבר התקבלה החלטה בנושא בוועדה המקומית; נתניה ופתח תקווה כבר בוחנות את הנושא; וערים אחרות צפויות לבוא בעקבותיהן. 

החברות שמוכנות לעשור הבא: עם קרקעות ויכולת ביצוע עצמית

לאור הגידול בביקוש מול ההיצע, נראה בהחלט שהחברות המשכנות, יזמיות המגורים, ימשיכו לקבל רוח גבית מהשוק בצורות של ביקוש קשיח, ואפילו גדל, ושל ריבית נמוכה ששולחת את הקונים לשוק. הפרמטרים שנרצה שיהיו לחברות מסוג זה כדי להשקיע בהן הם:
● מלאי קרקעות בבעלות
● יכולת ביצוע עצמי
● פעילות משמעותית של התחדשות עירונית
● עלות חוב נמוכה
החברות שעומדות בקריטריונים הנ"ל וכדאי לשים לב לפעילות שלהן בפתח העשור הבא הן י.ח. דמרי, פרשקובסקי, דוניץ ורוטשטיין.

החברות שכדאי לשים אליהן לב

הכותב הוא אנליסט בכיר בבית ההשקעות ווליו בייס. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"