נדחתה על הסף תביעת דודי אפל נגד מיכאל צ'רנוי וזאב רום

ביהמ"ש קבע כי התביעה על סך 239 מיליון שקל שהגיש דודי אפל התיישנה זה מכבר, שכן מטענות שהעלה אפל בהליכים קודמים עולה כי כל העובדות הנדרשות לצורך הוכחת תביעתו, שנוגעת לעסקה שהתרחשה ב-2001, היו ידועות לו כבר אז

דודי אפל / צילום: אמיר מאירי
דודי אפל / צילום: אמיר מאירי

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דורון חסדאי, הורה על דחיית תביעת העתק שהגיש איש העסקים דודי אפל נגד אנשי העסקים מיכאל צ'רנוי וזאב רום.

בתביעה על סך 239 מיליון שקל שהוגשה על-ידי אפל, הוא טען כי צ'רנוי חב לו עמלת תיווך בסך של 37.5 מיליוני דולרים, בגין שימושו כמתווך בעסקת מכירות מניות חברת הסלולר הבולגרית מובילטל ללב לבייב בשנת 2001. ביחס לרום טען אפל כי הוא הפר את ההסכם שכרת עמו לשיתוף-פעולה וחלוקה שווה של העמלות שתתקבלנה בגין תיווכם המשותף בעסקה. 

ואולם טענותיו של אפל לא יזכו להתברר בבית המשפט, שכן הבוקר (א') קיבל השופט חסדאי את שתי הבקשות הנפרדות שהגישו צ'רנוי ורום לסלק את התביעה על הסף, ואף חייב את אפל לשלם לצ'רנוי שכר-טרחה על סך 200 אלף שקל ו-120 אלף עבור שכר-טרחה לרום.

בבקשת הסילוק שהגיש צ'רנוי, באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ ויואב סגל ממשרד קוסטליץ, הוא טען בין היתר כי יש לדחות את התביעה מבלי לדון בה לגופה, מכיוון שהיא עוסקת בעניינים שאירעו בראשית המאה ונידונו בבתי המשפט לפני עשור, ואשר הדיון בהן התמצה לפני שנים. 

עו"ד ירון קוסטליץ / צילום: רובי קסטרו
 עו"ד ירון קוסטליץ / צילום: רובי קסטרו

טענתו העיקרית של צ'רנוי הייתה כי כל העובדות הנטענות על-ידי אפל היו ידועות לו לכל המאוחר בשלהי שנת 2001, אז גם העלה לראשונה את עילת התביעה כטענת הגנה מהותית (טענת קיזוז) במסגרת התנגדות לביצוע שטר שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ונדונה בבית משפט השלום, וכך גם העלה אפל בדיוק את אותה עילת תביעה במסגרת הליכים שונים שנזכרים בכתב התביעה, לפני חודש מרץ 2008.

בפסק דין מפורט קבע בית המשפט המחוזי כי עילת התביעה של אפל, שיוצג באמצעות עו"ד ישראל שלו, התיישנה זה מכבר. בית המשפט המחוזי עמד על כך שבהליכים קודמים טען אפל כי כל העובדות הנדרשות כדי להוכיח את תביעתו ידועות לו, ומשכך, התביעה שהגיש נגד צ'רנוי ורום רק בחודש מרץ 2015 התיישנה.

"נחה דעתי כי יש מקום לקבוע, בנסיבות תובענה זו, כי מרוץ ההתיישנות החל בשנת 2001, שאז קמה לאפל עילת התביעה, הוא ידע את העובדות המגבשות עילה זו, והיה לו כוח תביעה קונקרטי. כבר בשנת 2001 הייתה בידי אפל הזכות הקונקרטית מכוחה יכול היה לפנות לבית המשפט ולהגיש תובענה לאכיפת זכותו ולהצליח בה. גם אם 'נמתח' את תקופת ההתיישנות, הרי שברור כי כבר בשנת 2006, ובשים לב להצהרת בא-כוח אפל בדיון, כי כעת ידוע ש'עסקת לבייב יצאה לפועל', יש מקום למנות את מרוץ ההתיישנות החל ממועד זה", קבע חסדאי בפסק דינו.

בית המשפט המחוזי גם עמד על כך שלמעשה אפל הודה בכך בהליכים קודמים, ועל כן הודאת בעל הדין שלו מחייבת אותו. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אפל גם מושתק מלטעון אחרת, שעה שאת עילת התובענה שלו טען כטענת קיזוז נגד תביעה שהוגשה נגדו כבר לפני שנים רבות.

לדברי השופט חסדאי, "גרסת אפל, כפי שקיבלה ביטוי בין היתר בכתבי הטענות מטעמו, בתצהיריו, בעדויותיו, בדברי בא-כוחו ובמכתבו ללבייב משנת 2001, מהווה הודאת בעל דין שלו בעובדה כי נודע לו על השלמת העסקה בין צ'רנוי לבין לבייב כבר בשנת 2001. הלכה היא כי הודאות בעל דין אשר קבילות לאמיתות האמור בהן, הן התבטאות של בעל דין בעל-פה, בכתב או בהתנהגות שיש בה משום הודאה בקיומה של 'עובדה' במובן הרחב של המושג, לרבות 'זכות' הדרושה להוכחת עניין השנוי במחלוקת בין הצדדים". 

את זאב רום ייצגו עורכי הדין זוהר לנדה, נועה הבדלה ומורן ביקל ממשרד ברנע ג'פה לנדה.