דעה: ישראל בדרך להאג – אבל הפעם זו בשורה טובה במיוחד

ישראל אמנם פוסעת באיטיות בתחום ההגנה על הקניין הרוחני, אולם היא בהחלט נמצאת בכיוון הנכון • החתימה על הסכם האג היא צעד נוסף וקריטי בדרך להשלמת מטריית ההגנה המשפטית הבין-לאומית על היוצרים והמעצבים הישראלים

זכויות יוצרים/ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
זכויות יוצרים/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

בעוד חודש, ב-3 בינואר 2020, תתרחש אחת מקפיצות הדרך הגדולות ביותר אי פעם בתחום דיני הקניין הרוחני עבור יוצרים ישראלים: הצטרפותה של מדינת ישראל ל'הסכם האג לרישום בין-לאומי של עיצובים תעשייתיים'.

השם אולי נשמע מסובך, אבל חכו עד שתשוחחו עם מעצב ישראלי ותבינו עד כמה מסובך עבורו כיום להגן על זכויות הקניין הרוחני שלו בחו"ל. למזלנו, הסכמים מורכבים נבראו כדי לפתור בעיות מורכבות, וכששני המורכבויות מתקזזות זו עם זו, החיים נעשים לפתע פשוטים להפליא.

במה מדובר? ובכן, הסכם האג מאפשר לאזרחים, תושבים וחברות הפעילים במדינות החברות בו, להגיש בקשות לרישום עיצובים תעשייתיים שפותחו באותן מדינות באמצעות הגשת בקשה בין-לאומית אחת ויחידה, מעין 'הגשה בקליק'. ההסכם יפשט משמעותית את תהליך רישום הזכויות על עיצובים תעשייתיים (בעבר כונו מדגמים') במדינות שונות בעולם, ויקשה על גורמים זרים להעתיק עיצובים כאלה שיוצרו בישראל.

הרישום הבין-לאומי של קניין רוחני הוא חלק חיוני בפעילותה של חברה מודרנית. הרישום מעניק ליוצר את המונופול על מעשה ידיו - המצאה, עיצוב או סימן מסחר - גם בטריטוריות זרות, ובכך מרחיב למעשה את הפוטנציאל המסחרי אל מעבר לגבולות ישראל. הרישום גם מגדיל משמעותית את שווי החברה. בעידן בו נכסי הקניין הרוחני הינם הסעיפים החשובים והיקרים ביותר במאזן של כל חברה, לפני שתאגיד בין-לאומי רוכש חברה ישראלית, הוא בודק תחילה את הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר הרשומים שלה, כדי להעריך את שוויה ולהחליט האם העסקה כדאית.

המצב הנוכחי, שיסתיים כאמור בעוד כחודש, בעייתי מאוד עבור החברות והיוצרים הישראליים. ניקח לשם הדוגמה את נועם, יוצר ישראלי בעל ידי זהב שעיצב בקבוק חדש עבור חברת משקאות ישראלית. הבקבוק כל כך נוח לאחיזה ומושך את העין, כך שנציג של תאגיד משקאות רוסי שביקר בארץ לקח עמו בקבוק ריק כזה בטיסה חזור, כדי לשכפל אותו ברוסיה עבור החברה שלו. למזלו הרע של נועם, הוא לא יכול לתבוע את התאגיד בבית משפט ברוסיה, משום שבעת ההעתקה ובמקום ההעתקה, העיצוב הייחודי שלו לא היה נתון לשום הגנה משפטית.

נועם גם יודע שלהבא, אם הוא ירצה למנוע העתקה כזו ברוסיה, הוא יצטרך לשכור משרד עו"ד רוסי שמתמחה בדיני קניין רוחני, כדי לרשום את העיצוב כסמל מסחרי מוגן בשירות הפדרלי הרוסי לקניין רוחני, 'רוֹספָּטֶנְט'. אבל כמובן, סכנת ההעתקה אינה רק ברוסיה. היא יכולה להתרחש בהולנד, באנגולה, בטאיוואן, בקוסטה ריקה או באיים המלדיביים באותה מידה. לנועם אין זמן ואין משאבים ואין יכולת לשכור משרד עורכי דין מתאים בכל אחת מ-209 מדינות העולם, מה גם שרבות מהן מחולקות למחוזות אוטונומיים נפרדים רבים. מישהו מכיר עורך דין מוכשר בפרובינציה הדרומית של זמביה?

הבעיה הזו לא התחילה בישראל ולא התחילה היום, כמובן. כבר לפני כמאה שנה הבינו מדינות רבות שעליהן לאחד כוחות כדי לשמור על זכויות הקניין הרוחני של תושביהן. לשם כך נחתם בשנת 1925 ההסכם הבין-לאומי הראשון בעניין, בעיר ההולנדית האג. במהלך השנים נוספו עליו הסכמים, אמנות וחוקים נוספים - האחרון שבהם ביולי 1999 בז'נבה. מספר המדינות החברות בהסכם הולך וגדל, ומניינן העדכני עומד כיום על 88.

ישראל אמנם פוסעת באיטיות בתחום ההגנה על הקניין הרוחני, אולם היא בהחלט נמצאת בכיוון הנכון. לפני כעשור הצטרפה ישראל לאמנת מדריד המאפשרת רישום של סימני מסחר בעשרות מדינות, ועוד קודם לכן היא הצטרפה לאמנת וושינגטון, הפועלת באופן דומה בתחום הפטנטים. החתימה על הסכם האג היא צעד נוסף וקריטי בדרך להשלמת מטריית ההגנה המשפטית הבין-לאומית על היוצרים והמעצבים הישראלים.

הכותב הוא עורך דין, בעל משרד המתמחה בדיני קניין רוחני

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988