גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: זיכרון חוקתי סלקטיבי או אמנזיה חוקתית

החלטת החלוקה אינה חוקה: פעם אחר פעם נדחו הצעות לבסס בחקיקה מחויבות משפטית לחוקה מכוח ההכרזה או החלטת החלוקה ● תשובה לד"ר יניב רוזנאי ● דעה

מליאת הכנסת / צילום: איל יצהר
מליאת הכנסת / צילום: איל יצהר

בשבוע שעבר ציינו 72 שנים להחלטת החלוקה, שאומצה על-ידי עצרת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947. החלטה זו אישרה את חלוקת הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית, והביאה לסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

ד"ר יניב רוזנאי התלונן במאמר במדור זה כי היבט מרכזי בהחלטת החלוקה, "שמעט נשכח, הוא ההתייחסות לחוקה - ולא סתם - לחוקה דמוקרטית". במאמר מבקש רוזנאי להזכיר כי החלטת החלוקה פירטה אילו הוראות יכללו בחוקה של המדינות החדשות (ביניהן הוראות בדבר קיום בחירות, שמירה על המקומות הקדושים ובדבר מתן הגנה לזכויות), וכי ההחלטה אף תבעה לעצמה "עליונות נורמטיבית, מעין חוק יסוד..., שלא ניתן לסותרו בחוק אחר".

עם הקמת מדינת ישראל, אוזכרה החלטת החלוקה של האו"ם בהכרזת העצמאות כאחד מהיסודות להקמת המדינה, ומיד לאחר אזכור זה פירטה הכרזת העצמאות, בפסקה אופרטיבית ובהתאם לקבוע בהחלטת החלוקה, את סדר ההליכים לקיום בחירות ולכינון חוקה. האומנם מצא רוזנאי את החוקה האבודה של ישראל בהחלטת החלוקה של האו"ם?

ברצוני להצביע על שני קשיים עיקריים בטיעונו הנ"ל של רוזנאי. ראשית, מאמרו לוקה ב"אמנזיה חוקתית", ואולי אפילו בזיכרון חוקתי סלקטיבי, שכן נהיר שההתפתחויות ההיסטוריות והמשפטיות לאחר החלטת החלוקה מונעות מלייחס לה נפקות חוקתית כאמור. שנית, וגרוע מכך, המאמר הוא חלק ממהלך אינטלקטואלי ואליטיסטי לכפות עקרונות וכללים חוקתיים באמצעות בית המשפט העליון ולא באמצעות תהליכים עממיים וייצוגיים, שיחייבו הידברות ופשרות בין הפלגים והסיעות הפוליטיים בישראל. אסביר.

עם קום המדינה התעורר ויכוח באשר לעצם הצורך בקבלתה של חוקה פורמלית כתובה כחלק בלתי נפרד ממשטר דמוקרטי תקין. תומכי החוקה הכתובה טענו כי יהיה בה כדי להגן על זכויות אדם, להציב גבולות ברורים לכוח השלטון ולהשיג לגיטימציה בינלאומית. בהקשר זה נטענה גם הטענה כי חקיקתה של חוקה כתובה, המעגנת מושכלות דמוקרטיים, מתחייבת משפטית מהכרזת העצמאות ומהחלטת החלוקה של האו"ם, או לחלופין כי הן עצמן קובעות כללי מסגרת חוקתיים מחייבים.

מתנגדי החוקה הכתובה, אותם הובילו ראש הממשלה דאז בן-גוריון ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט דאז זרח ורהפטיג, טענו מנגד כי חוקה כתובה וקשיחה תגביל את מרחב התמרון של נבחרי העם ולכן באופיה היא אנטי-דמוקרטית, כי תיתן כוח רב מדי בידי המיעוט, וכי תוביל למלחמת תרבות בין דתיים לחילונים. בהקשר זה דחו מתנגדי החוקה הכתובה מכל וכל את הטענה כי החלטת החלוקה מחייבת את ישראל מבחינה חוקתית, שכן מדינת ישראל לא קמה מכוח "המתנה ותנאיה" שהעניק לה האו"ם, אלא בדם ואש, כשישראל נלחמת על קיומה וריבונותה וקובעת את גבולותיה ואופייה, שלא לפי תוכנית החלוקה.

חשוב לציין גם כי פעם אחר פעם נדחו הצעות לבסס בחקיקה מחויבות משפטית לחוקה מכוח ההכרזה או החלטת החלוקה: תחילה במועצת המדינה הזמנית (הגוף שהכריז על הקמת המדינה ושימש פרלמנט זמני) ולאחר מכן בכנסת הראשונה. לבסוף אימצה הכנסת הראשונה הצעת פשרה הידועה בשם "החלטת הררי", הקובעת כי החוקה תתקבל בהדרגה בפרקים, כאשר כל פרק מהווה חוק יסודי בפני עצמו. החלטה זו נודעה גם בשם "החלטה שלא להחליט", שכן היא דחתה למועד בלתי ידוע את ההכרעה בשאלת החוקה הכתובה ותוכנה.

ומה לגבי היות הכרזת העצמאות מסגרת חוקתית המחייבת את הכנסת בחקיקתה? בשלושה תקדימים ידועים מאותה תקופה, חזר וקבע בית המשפט העליון כי הכרזת העצמאות מבטאת את "חזון העם והאני מאמין שלו, אבל אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם", והוסיף כי ההכרזה אינה החוקה, שלאורה יש לבחון כשרותם של חוקים בטרם נקבעה על-ידי הכנסת הראשונה, החוקה היסודית שההכרזה עצמה מדברת עליה.

נקודה אחרונה: ניסיונו של רוזנאי להציל מתהום הנשייה את החלטת החלוקה אינו אקדמי גרידא. לרוזנאי יש אינטרס פרטיזני ופרקטי בהזכרת נשכחות: ביטול חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי מכוח סתירתו הלכאורית לעקרונות העלומים שבהחלטת החלוקה. בחודש יוני, 2020 עתיד בית המשפט העליון להתדיין בהרכב מורחב בשאלת חוקיותו של חוק יסוד: הלאום. לא את כבודה החוקתי של החלטת החלוקה יצא רוזנאי לחפש, אלא את מלוכת בית המשפט העליון.

הכותב הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה, מומחה למשפט חוקתי, ופילוסופיה של השפיטה

עוד כתבות

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

דיווח ב-ABC: ישראל לא צפויה לתקוף באיראן עד לאחר פסח

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל, כולל 4 מיליארד דולר למילוי מלאי טילי טמי"ר של כיפת ברזל

ד''ר משה כהן / צילום: תמונה פרטית

האם בקרוב יוקם בית ספר נוסף לרפואה במיקום מפתיע?

ד"ר משה כהן פועל בימים אלה מול המל"ג להגשמת החזון שלו -  בית ספר בינלאומי לרפואה באילת, בהשקעה של 250 מיליון שקל ● התוכנית כוללת שיתוף־פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בעולם וחיזוק לבית החולים יוספטל ● האם יצליח היכן שרייכמן נתקל בהתנגדות, ומי המלונאי שרתם לגיוס הכסף?

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

סודות מתוך ועדת ההשקעות: כך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן / צילום: Reuters, Reuters

שר החוץ האירני נחת בניו יורק: ישתתף בדיוני מועצת הביטחון של האו״ם ויקיים פגישות

שר החוץ האירני נחת בניו יורק, מנהיגי הארגון הכלכלי הבין-לאומי (G7) גינו את המתקפה האיראנית על ישראל • דקות לחצות - אזעקות במטולה ובסביבתה • מתאם פעולות הממשלה בשטחים: יותר מ-300 משאיות סיוע נכנסו לרצועה, כ-100 משלוחים הוצנחו • צה"ל השלים תרגיל רחב היקף בצפון: "תורגלו תרחישי התקפה והגנה" • עדכונים שוטפים 

הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

בסוף 2023 נראה היה שהקרנות הכספיות דועכות. אבל מאז, האפיק הסולידי הציג התאוששות מסחררת שהגיעה לשיא החודש עם גיוסי עתק של 3 מיליארד שקל בשבועיים - פי שניים מבכל פברואר ● מומחה: "המשקיעים הבינו שהריבית הגבוהה תישאר"

מטוס אל על / צילום: דני שדה

תזכורת מאל על: המניות שנכנסו בסערה למדדים המובילים בת"א, ואז בעיקר צנחו

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

בנק דיסקונט ובנק לאומי

הריבית במשק נשארת גבוהה, המינוס לא השתנה, והבנקים מקזזים הטבות

בנק לאומי הודיע כי הוא מעלה את הריבית המקסימלית לחשבונות שנמצאים במשיכת יתר ● דיסקונט הודיע לפני כמה שבועות על ביטול ההטבה על אוברדאפט עד 2,000 שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי

זה מה שאומר ציר בית הנבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית הנבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר הציר הדמוקרטי

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל מתקרב לרמה של 3.78 שקלים, שיא של חמישה חודשים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה