גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גלי ההגירה והפליטים מעצבים מחדש את הדמוקרטיה המערבית

אסף אוני ראה את האימה בעיני הפליטים שעזבו את אפריקה ואת התקווה שלהם כשהם נוחתים בחופי אירופה ● עכשיו הוא גם רואה את החרדה שמציפה את התושבים הוותיקים של היבשת, וכיצד היא מתודלקת על ידי בכירי הפוליטיקאים הימניים ● וזה מתפשט ליתר העולם ● פרויקט מיוחד

פעוט ישן במזוודה שנושא אביו בעת בריחתם מאזור קרבות בסוריה, מרץ 2018 / צילום: רויטרס - Omar Sanadiki
פעוט ישן במזוודה שנושא אביו בעת בריחתם מאזור קרבות בסוריה, מרץ 2018 / צילום: רויטרס - Omar Sanadiki

מדבר במזרח צ'אד לפני 12 שנים ראיתי שורת פליטים הולכים בשיירה אילמת. הפחד עוד ניכר על פניהם. הם פשוט עזבו את הכפר שלהם על גבול סודאן תוך שעות, עם צרורות שבהם שמו כמה בגדים, עצים לשריפה ואיזה דגן. הם פחדו מהתקפה ממשמשת ובאה של הג'נג'וויד, אחרי שכפרים אחרים כבר הותקפו. היו להם כמה חמורים, הילדים ניסו לצוד בחוסר הצלחה בבון, וזקן הכפר הלך בראש. הם היו כל כך פגיעים, וכל כך מפוחדים, שברגע אחד הצדקתי את כל בזבוז הכסף העצום של סוכנות האו"ם לפליטים. לא משנה ש-95% מהכסף שלה הולך על המנגנון עצמו, חשבתי, העיקר שבסופו של דבר יש מישהו שעוזר לאנשים הללו, קורבנות מוחלטים שפשוט צריכים מקום מקלט.

בטנריפה לפני עשור, ראיתי אפריקאים צעירים וגבוהים פוסעים כמוכי אלם ויורדים מספינה של חיל הים הספרדי על גשר לרציף הבטון. הם יורטו כשהגיעו לחופי האיים, אחרי ששטו ב"קאיוקו" - ספינת עץ כבדה עם מנוע שמספיק רק לשנות כיוון, וגם זה רק בימים הראשונים - במשך שבועיים או שלושה. המטרה שלהם הייתה להגיע לשטח האיחוד האירופי, והאיים הקנריים השייכים לספרד הם הקרובים ביותר למערב אפריקה. זה היה הימור מסוכן מאוד, רבים לפניהם פיספסו את האיים ומצאו את עצמם בים הפתוח, ללא אוכל ומים. במקרה הטוב, גופותיהם המשומרות במלח נמצאו באיים הקריביים חודשים לאחר מכן. מי שישב בחזית הקאיוקו, חשוף לרוח ולרסיסי הגלים, שילם מעט. בפנים היו מי ששילמו יותר, ונשים בהריון. אחרי שאלונקות עם מתים הורדו מהגשר אמר לי מישהו שכמה בני אדם מתים בכל קאיוקו, פשוט בגלל שהמסע קשה.

בלסבוס כמה שנים אחרי זה, ראיתי סוג אחר של פליטים - משפחות וצעירים בודדים. הם המתינו על הרציף בדרך למעבורת שתוביל אותם למרכזי קליטה ביבשת, והם נראו יותר כמו תיירים מהעולם השלישי מאשר פליטים. תרמיליהם היו ארוזים היטב, כמה החזיקו מזוודות עם גלגלים, הטלפונים ביד, משקפי שמש על המצח והרבה ציפייה לעתיד טוב יותר. היו ביניהם הרבה ממיעוט ההזרה מאפגינסטאן, כמה מפקיסטאן, איראנים ועוד. כמעט כולם הוציאו את כל החסכונות שלהם, ולפעמים של המשפחות המורחבות שלהם, כדי לעשות מסע של אלפי קילומטרים לאיחוד האירופי ולבנות שם עתיד טוב יותר לילדים או לעצמם.

כל אחד מהמפגשים האלה היה עימות עם חלק אחר של התמונה המורכבת של ההגירה הלא חוקית בימינו. יש פליטי חרב, יש מהגרי עבודה, יש מבקשי מקלט, יש נערים ויש משפחות, יש צעירים בודדים שהמשפחות שלחו אותם ויש מי שהחליטו על דעת עצמם להגיע לאירופה. כל ניסיון להפריד בין הקבוצות ובין האנשים הופך להיות מסובך. במה שונה מי שנמלט מכפר בסכנה בסודאן ממי שנמלט מעיירה מוכת אבטלה בגינאה-קונאקרי? במה שונה מי שמפחד על חייו ממי שמנסה לשנות אותם על ידי הגירה למקום שבו יוכל לעבוד? במה שונה מעבר גבול לא חוקי בניסיון למקלט משיט קצר בסירה מטורקיה ליוון בניסיון לברוח ממלחמה? ואם מסע בסירה, במה שונה המסע המפרך של המערב-אפריקאים מזה של הפליטים הסורים בים התיכון? יש פליטים ויש מהגרים, בוודאי, אבל כל אחד מהם הוא עולם ומלואו, וכל מקרה מיוחד.

עיקרון אי ההחזרה מפתה את הפליטים

נכון להיום, הקושי הזה הוביל את האיחוד האירופי לכבד את האמנות הבינלאומיות שקובעות כי לפחות בהתחלה - אין להפריד בין אדם לאדם, כולם זכאים לבקש מעמד של פליט. בבסיס מדיניות הפליטים של האיחוד האירופי נמצאת אמנת ז'נבה מ-1951, המחייבת את המדינה הראשונה שלשטחה הגיע אדם לבדוק שלא נשקפת לו סכנה במקום ממנו הגיע לפני שהיא מחזירה אותו אליו. זה נקרא עיקרון אי ההחזרה, והוא נובע במידה רבה מההיסטוריה של הפליטים היהודים במלחמת העולם השנייה. הם חיפשו לאן לברוח, הם נתקלו בגבולות סגורים והוחזרו לגרמניה הנאצית, הם התחננו שלא לחזור אבל בסופו של דבר רובם הושמדו על ידי הגרמנים.

פליטים לובים מנסים להחזיק עצמם מעל המים / צילום: רויטרס - Darrin Zammit Lupi

האמנה קובעת פרק זמן מסוים שבמהלכו נבדקות טענות מבקשי המקלט, ומי שאינו מוגדר כפליט הנמצא בסכנה אמור להיות מגורש מהאיחוד האירופי. אבל למעשה, ישנו חוסר-שוויון בין תהליך הכניסה לאיחוד ליציאה ממנו. בגלל החקיקה הליברלית ביבשת, הרבה יותר קשה לגרש את מי שכבר נכנס לשטח האיחוד האירופי מאשר למנוע ממנו להיכנס. מהרגע שמבקשי המקלט נכנסו אך נידונו לגירוש, חלקם מתחמקים מהחוק, חלקם מאיימים להתאבד, חלקם עותרים לבתי המשפט ונוקטים סחבת משפטית וחלקם מאבדים את המסמכים ומתחילים את התהליכים מחדש. מספר הגירושים מהאיחוד האירופי הוא כמה אלפים בשנה. מספר הנכנסים - מאות אלפים.

חוסר השוויון וההבטחה שאפשר יהיה להישאר - בין אם במעמד זמני או באופן לא חוקי - תורם לכך שמדינות אירופה הן גורם משיכה משמעותי למהגרים מרחבי העולם. חלק מהן, כמו גרמניה ומדינות סקנדינביה, מעניקות גם טיפול רפואי חינם למבקשי מקלט, הקצבה לשכר דירה או לינה במעונות בחינם, דמי כיס חודשיים והשקעה רבה בניסיון לשלבם בתחום העבודה (למי שמוגדר כפליט). גם צרפת ובריטניה גבוה ברשימת המדינות המבוקשות, אבל יותר בגלל העבודה השחורה שניתן למצוא בהן בקלות.

כתוצאה מכך, ובעיקר מהדרכים היצירתיות שבהן מבריחי אדם פרצו נתיבים לא חוקיים דרך המדינות הבלקניות, במהלך העשור האחרון נכנסו יותר מ-3.5 מיליון בני אדם באופן בלתי חוקי לאיחוד האירופי, לפי נתוני סוכנות שמירת הגבולות של האיחוד ("פרונטקס"). נתון שעמד על כמה מאות אלפים בשנה בתחילת העשור הגיע לשיא במחציתו - 1.8 מיליון כניסות לא חוקיות נרשמו אז - ואז פחת. המונח "לא-חוקי" יכול להטעות; בסתיו 2015 גרמניה למעשה פתחה את שעריה בפני הפליטים, שהתרכזו בתחנות רכבות וליד גבולות בינלאומיים, מתוך דאגה לשלומם ולמצבם בשטח. רבים הגיעו בשנה שאחרי זה לגבולות פתוחים למעשה, ולחוקים שהושעו. מה שברור הוא, שגל הפליטים שהתנפץ על מדינות האיחוד האירופי - שינה בהן לחלוטין את התמונה הפוליטית.

צריך לשפשף את העיניים כדי לראות מה קורה עכשיו בשבדיה, למשל. מפלגת "הדמוקרטים השבדים", שלפני עשור בכלל לא עברה את אחוז החסימה, שמנהיגה ג'ימי אקסון היה דמות שולית על סף הלגטימיות במערכת הפוליטית בשל התבטאויות שהביעו שנאת זרים, היא נכון להיום המפלגה הפופולרית ביותר במדינה, עם 23% תמיכה לפי הסקרים האחרונים. עוד אין בחירות במדינה, נכון, אבל אפשר לומר בבירור כי מה שהביא את המפלגה להישג זה הוא עמדתה נגד הגירה. שבדיה קיבלה בשנים האחרונות יותר מהגרים לתושב מכל מדינה אירופית אחרת - מהם פליטים ומבקשי מקלט רבים מעיראק ומהמזרח התיכון. המדינה, שסימלה בעבר יותר מכל מדינות סקנדינביה את השלטון הסוציאל-דמוקרטי היציב, עוברת להדגים בימים אלו עד כמה משפיעה ההגירה הלא-חוקית על המצב הפוליטי. אם זה קורה בשבדיה הליברלית, התחזקות המגמה נגד המהגרים יכולה לקרות בכל מקום.

לא רחוק, בפינלנד, שמובלת על ידי מה שכלי התקשורת הבינלאומיים חגגו כקואליציה נשית (חמש מנהיגות המפלגות השותפות לקואליציה במדינה הן נשים), המפלגה הפופולרית ביותר לפי הסקרים הם "הפינים" המתנגדים להגירה. נורבגיה הייתה שם עוד קודם, ושברה ימינה לפני שמונה שנים, בעוד בדנמרק התפתחה מוטציה ייחודית ברמה האירופית - סוציאל דמוקרטים המתנגדים להגירה מכיוון שמדובר בניצול מדינת הרווחה. מדיניות זו הספיקה למפלגה כדי למפלגה לכבוש את השלטון. ההגירה מערבבת את הקלפים הפוליטיים ויוצרת מצב חדש.

בגרמניה, צומחת בהדרגה "אלטרנטיבה לגרמניה", כשהיא אוספת אליה גם קולות ימנים שמרנים וגם קולות ניאו-נאציים, והיא נבחרה כיום לכל הפרלמנטים של 16 מדינות המחוז המרכיבות את הרפובליקה. בספרד, מפלגת "ווקס" הימנית צמחה בתוך שתי מערכות בחירות בלבד, בהפרש של חצי שנה, למפלגה השלישית בגודלה במדינה. עד לפני שנה בלבד מומחים אמרו כי בגלל ההיסטוריה הפשיסטית של ספרד אין סיכוי למפלגה מימין למפלגה השמרנית. וזה עוד בלי להזכיר את המצב באוסטריה, שם אימצה המפלגה השמרנית את העמדות המתנגדות להגירה של "מפלגת החופש" וזכתה בבחירות, או במזרח אירופה, שם הסנטימנטים כלפי מהגרים חמים הרבה פחות.

פליטים ממתינים לתורם לרישום / צילום: רויטרס - Elias Marcou

סגירת גבולות מארה"ב ועד לברזיל

ההגירה הלא-חוקית אינה תופעת העשור רק באירופה, אלא במדינות רבות ברחבי העולם. דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב בין השאר על רקע הבטחות להילחם בה בעזרת בניית חומה עם מקסיקו; בישראל היא אחת מקווי המחלוקת בין ימין לשמאל; אפילו בברזיל היא הייתה חלק מהקמפיין של הנשיא הימני בולסאנרו וכך גם במדינות אחרות באזור החוששות מהגירת מיליונים מוונצואלה. בדרום-אפריקה, גוברת ההתנגדות - ולעתים מתבצעים פוגרומים של ממש - במהגרים מהמדינות הסמוכות.

אחת השאלות הפתוחות היא כיצד תשפיע התחזקות זו על הפוליטיקה האירופית, שמהווה סמן ליברלי לעולם כולו. הכוונה נכון לעכשיו, בגלל התגובה הציבורית הדי ברורה, היא להפחית את ההגירה, לגרש בשיעור גבוה יותר את מי שנשאר באופן בלתי חוקי, ולמנוע את המצב עוד לפני שהוא קורה. לאט-לאט, האירופאים בונים מחדש את החומות שמגנות על שטח האיחוד. הונגריה בנתה גדר בגבולה המזרחי.

האיחוד האירופי שופך מיליארדים על מחנות פליטים בירדן ובטורקיה, ומכונן הסכמים עם מרוקו ומצרים. מדינות באיחוד יוצרות הסכמים פרטיים עם מדינות המעבר של הפליטים, והאירופאים מנסים להשיב את הגלגל לתמונת המצב של לפני 2015. מה שכונה "מבצר אירופה", שנפרץ, שב ונבנה. אבל הפוליטיקה שלו השתנתה, והעשור הבא עשוי לעמוד בסימן השינוי הזה ביבשת. 

עוד כתבות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד