חילופי שבויים בין ממשלת אוקראינה לבדלנים פרו-רוסים

מדובר בצעד קטן אך משמעותי לקראת פיוס בין שני הצדדים שמנהלים ביניהם מלחמה על אש קטנה כבר כמעט שש שנים

נשיא אוקראינה ולדימיר זילנסקי ונשיא רוסיה ולדמיר פוטין / צילום: רויטרס
נשיא אוקראינה ולדימיר זילנסקי ונשיא רוסיה ולדמיר פוטין / צילום: רויטרס

כוחות ממשלת אוקראינה והבדלנים הפרו־רוסים במזרח המדינה החליפו אתמול (א') מאות שבויי מלחמה, בצעד קטן אך משמעותי לקראת פיוס בין שני הצדדים שמנהלים ביניהם מלחמה על אש קטנה זה כמעט שש שנים.

החילופים, שהתבצעו בנקודת ביקורת במזרח אוקראינה, מתקיימים אחרי שיחות שלום בפריז מוקדם יותר החודש בין נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי והנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. 

נציגי המחוזות הבדלניים לוהנסק ודונצק במזרח אוקראינה מסרו ש-124 שבויים ועצירים הוחזר לידיהם. זלנסקי הודיע על שחרור 81 שבויים על ידי הבדלנים, 76 מהם הועברו לאזור שנשלט על ידי הממשלה המרכזית בקייב, ואילו שישה הועברו למשפחותיהם בשטחי הבדלנים. "אם הם ירצו לעבור אלינו, נסייע להם בכל מה שהם צריכים", אמר זלנסקי לכתבים בנמל התעופה הבינלאומי בוריספיל של קייב, שאליו הובאו המשוחררים. גם פוטין בירך על חילופי השבויים, לפי הקרמלין.

בין השבויים שקייב שחררה היו חמישה חברים בכוחות המיוחדים "ברקוט" של משרד הפנים האוקראיני, שהואשמו בירי באזרחים במהפכה של 2014, שהביאה להדחת הנשיא הפרו־רוסי דאז, ויקטור ינוקוביץ', שנמלט למוסקבה. זלנסקי אמר לכתבים ששחרורם היה אחד מתנאי עסקת חילופי השבויים.

ולדימיר פסנקו, מנהל מרכז המחקר העצמאי פנטה ללימודים פוליטיים בקייב, אמר שחילופי השבויים היו חיוניים כדי להבטיח שיתר ההסכמים שהושגו בפריז ימולאו. ההסכמים הללו, שאישרו מחדש עסקת שלום שהושגה לפני ארבע שנים במינסק, בלארוס, כוללים יישום של הפסקת אש מלאה, החזרת הגבול עם רוסיה לשליטה אוקראינית והענקת יותר אוטונומיה למחוזות הפרו־רוסים.

אלו חילופי השבויים הראשונים של הנשיא זלנסקי, שנכנס לתפקידו באפריל עם הבטחה לפעול לשחרור השבויים האוקראינים ולסיים את המלחמה. חילופי השבויים הקודמים התרחשו בדצמבר 2017.

"החילופים חשובים לנשיא זלנסקי", אמר פסנקו. "הוא רוצה להפגין הצלחה קונקרטית, אפילו קטנה, בפיתוח תהליך השלום בדונבאס". זהו המחוז במזרח המדינה ששני הצדדים נלחמו עליו. עם זאת, הוא אמר, "הקריטריון החשוב בהרבה לפיתוח הסכם השלום יהיה יישום הפסקת האש".

מוסקבה וקייב מנהלות עימות מאז שהקרמלין סיפח באופן חד־צדדי את חצי האי קרים ב־2014, ובמזרח המדינה פרצו קרבות בין הבדלנים דוברי הרוסית והממשלה המרכזית, שבהם נהרגו מעל 13 אלף בני אדם. הפסקת האש התבררה כרעועה, כאשר הפיקוד האוקראיני דיוח שבשבת הפרו אותה הבדלנים שנתמכים על ידי רוסיה שמונה פעמים.

בינתיים, למרות שיחות השלום, פוטין ממשיך להתגרות בקייב, באופן שמעמיד בסימן שאלה את תהליך השלום. בשבוע שעבר חנך פוטין את גשר הרכבות החדש באורך 19 ק"מ בין רוסיה וקרים, מהלך שלפי כמה משקיפים מקביל לסנוקרת בפניה של ממשלת זלנסקי.

מעורבות רוסיה באוקראינה הפכה למחלוקת העיקרית ביחסי מוסקבה והמערב, שהטיל עיצומים על רוסיה. מומחים צבאיים אוקראינים ומערביים אומרים שיש הוכחות ברורות לכך שחיילים סדירים רוסים מסייעים למורדים, מה שפטין מכחיש. הוא מכנה אותם "מיליציה מקומית" וכחות הגנה עצמית, וכל רוסי שנלחם במזרח אוקראינה מוגדר כ"מתנדב".

שיחות השלום של זלנסקי נתקלו בהתנגדות אלפי אוקראינים, כולל ותיקי מלחמה ולאומנים, שמאמינים שההסכמים נתנו יתרון למוסקבה.

דמיטרי טרנין, מנהל מכון קרנגי במוסקבה, אמר שחילופי השבויים הם בעיקר "דבר נהדר לאלו שחוזרים הביתה", אך יש מעט ערבות לכך שהעימות יסתיים.

שגרירות ארה"ב בקייב קידמה בברכה את חלופי השבויים. "תוך הכרה בכך שהתוקפנות של רוסיה מעמידה את הנהגת אוקראינה בפני ברירות קשות, אנו ניצבים בסולידריות עם שותפינו האוקראינים והאוקראינים הרבים שנשארו בשבי ברוסיה ובאוקראינה", נאמר בהודעת טוויטר של השגרירות.

תשעה מהמשוחררים סירבו לחזור למחוז הבדלני בלוהנסק, ומנגד סירבו ארבעה משוחררים לחזור לקייב, לפי נציגים של המחוזות הבדלנים.