"גלובס" מבקש מבית המשפט לפרסם את התכתובת בין אפי נוה ל"שופט איקס"

התכתובת עסקה בתמיכתו לכאורה של נוה בקידום השופט בתמורה לסיוע בעניין אחר • לאחר שהרשות השופטת הודיעה כי אינה מתנגדת לחשיפתה, "גלובס" מבקש להורות על פרסום התכתובת "המעוררת שאלות ציבוריות נכבדות ולגיטימיות לגבי נוה ויחסיו עם שופטים בכירים"

אפי נוה / צילום: רובי קסטרו, וואלה חדשות
אפי נוה / צילום: רובי קסטרו, וואלה חדשות

"גלובס" הגיש לבית משפט השלום בתל אביב בקשה להתיר לנו לפרסם את פרטי התכתובת שנערכה בין ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, ובין "השופט איקס".

בימים האחרונים אנו עדים לפרסומים שונים בדבר חומרים שנטען שנלקחו מתוך הטלפון הנייד של עו"ד נוה ובדבר הקלטות והתכתבויות שקיים לפי הנטען עם שרים, פוליטיקאים, שופטים ועיתונאים לפני כשלוש שנים. הפרסום המרכזי בעיתון "הארץ" עסק בהתכתבות שנערכה בין נוה לבין שופט בכיר שבמסגרתה תמך לכאורה נוה בקידומו של השופט לתפקיד בכיר בתמורה לסיוע בענייניו.

בעקבות פרסומים אלה, הודיעה דוברות הרשות השופטת ב-26 בדצמבר כי צו איסור הפרסום על התכתובות ניתן לבקשתו של נוה וכי אין לה כל התנגדות שהחומרים ייחשפו, ככל שהדבר תלוי בה, "על מנת לשים קץ למסע ההכפשות חסר האחריות נגד שופטי ישראל בכללותם, העושים את מלאכתם במסירות, במקצועיות ובאמונה".

לאור הודעת הרשות השופטת, פנינו באמצעות עו"ד אוריין אשכולי ממשרד יורם מושקט ושות’, לבית המשפט בבקשה להורות על פרסום פרטי ההתכתבות אשר פרטיה נחשפו בציבור ועוררו סערה גדולה. בבקשת "גלובס" נאמר כי "השיחה הכתובה (בין השופט לנוה, ח"מ) מעוררת שאלות ציבוריות נכבדות ולגיטימיות לגבי נוה ויחסיו עם שופטים בכירים וכן לגבי המגעים שקדמו למינוי לתפקיד של השופט הנכבד. כידוע, מדובר בפרשייה בעלת עניין ציבורי רב וחשיבות. מערכת המשפט מבוססת על אמון הציבור וחשש כי מינוי שופטים לתפקידים נעשה תוך ניגוד עניינים והפרת אמון הציבור - הינו חשש חמור ומדאיג".

יתרה מכך, לפי הבקשה, דבר קיומה של השיחה הכתובה פורסם באתר ידוע בחו"ל ותוכנו ממילא מוכר לכול. גם משום כך, ראתה לנכון הרשות השופטת להודיע כי אין לה התנגדות שהחומרים ייחשפו.

לשיטת "גלובס", ברור כי החשכת תוכנה וקיומה של השיחה באמצעות צו איסור פרסום - לא תשרת את האינטרס הציבורי. לשיטתנו, דווקא הותרת צו איסור הפרסום על כנו, "עלולה לעורר בציבור תחושה קשה בציבור של חוסר שוויון בפני החוק, איפה ואיפה והעדפת שמירת הסודיות של אותם שופטים, בשל היותם שופטים - על פני אזרחים אחרים מהשורה, אשר פרטי חקירותיהם מתפרסמות ללא מגבלות".

עורכת הדין של "גלובס", אשכולי, מוסיפה וכותבת בבקשה כי פרסומן של תכתובות שונות, בין אם בהודעות סמס, או בדוא"לים, בנושאים שקיימת בהם חשיבות ציבורית - הוא חלק בלתי נפרד מסיקור עיתונאי של פרשיות וחקירות - וביניהן גם חקירות ראש הממשלה (תיק 4000 פרשת בזק), חקירת פרשת הצוללות ופרשיות נוספות, שבהן מועלים חשדות חמורים.

לפי הבקשה, העניין המדובר אינו שונה מסיקור פרשיות אחרות שבהן מעורבים שופטים נכבדים - כפי שאף אירע ב"פרשת המסרונים" בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לחוקר לשעבר, עו"ד ערן שחם-שביט, ובפרשיות נוספות.

בבקשה להתיר לנו לפרסם את התכתובת בין נוה לבין השופט, אנו מציינים את פסיקת בית המשפט העליון בבקשה לאיסור פרסום טענות למתן "שוחד מיני", שהגישה בזמנו ד"ר אורלי אינס שנטען שניהלה יחסים אינטימיים עם בכירים במשטרה. באותו מקרה דנה נשיאת העליון, אסתר חיות, בבקשה של אינס לאסור פרסומים וכתבי טענות ובהם טענות לקשרים מיניים שניהלה לכאורה עם בכירים במשטרה וברשויות שלטון אחרות.
אינס טענה בין היתר, כי נוהל נגדה במשך שבועות רבים מסע השמצה "בוטה ומכוער", כך שהיא "הפכה באחת מאשת מקצוע מוערכת מאוד, יזמית ואשת משפחה, לאישה שבורה, מבוזה, מנודה וכמעט חסרת מעש". השופטת חיות כתבה כי "לא נעלם מעיניי כי עיקר חששה של המבקשת הוא מהנזק שייגרם לה כתוצאה מפרסום פרטי הדיון", אבל למרות האמור, חיות התירה באותו מקרה את הפרסום, אף שכלל חשדות לשוחד מיני. 

האישום: שוחד מיני משופטת

בזמן שהתקשורת עוסקת בחומרים שדלפו מהטלפונים הסלולריים של אפי נוה, ממשיכים נוה ועורך דינו, בעז בן צור, להתכונן להליך השימוע שייערך לנוה בעוד כמה חודשים. נזכיר כי נוה מואשם בקבלת שוחד מיני משופטת בימ"ש השלום, אתי כרייף. לפי החשד, במסגרת הפרשה, שזכתה לכינוי "מין תמורת מינוי", הסכימה כרייף לנהל עם נוה מערכת יחסים אינטימית, לכאורה, בתמורה לקידומה למשרת שיפוט.

נוה וכרייף מואשמים, בכפוף להליך שימוע, בקבלת ובמתן שוחד, בהתאמה (ונוה גם בהפרת אמונים), בכך שבד בבד לקשר אינטימי שניהלו השניים, ניצל נוה את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים. זאת, כשנוה מצוי לפי החשד בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לגורמים שפעל מולם.

התיק הפלילי של נוה והשופטת כרייף עוד רחוק מלהסתיים. אולם בימים האחרונים, לאור דליפת התכתבויות שהיו לנוה עם גורמים משפטיים נוספים, עלתה השאלה אם ישנם מקרים נוספים של מערכות יחסים שחצו את הרף הפלילי. בתוך כך, נוה הגיש לפרקליטות ערר על החלטה להעניק חסינות לעיתונאית הדס שטייף, שחשפה את הפרשה.

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה והשופטת אתי כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.