גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיום אופטימי למשק ב-2019: צמיחה של 3.3% - מעל התחזיות, אך אסור להתעלם מהסימנים המדאיגים

נתוני המשק ל-2019 שפרסמה הלמ"ס עלו בפרמטרים רבים על התחזיות: הצמיחה הגיעה ל-3.3%, והתוצר העסקי ל-3.5% ● אלא שלצד זאת נרשמו גם סימני דאגה: הגירעון של הממשלה והביטוח הלאומי הגיע ל-3.54% מהתוצר, וההשקעה בנכסים קבועים בשפל - 0.3% בלבד ● "גלובס" מנתח את סימני האזהרה

המשק הישראלי צמח בשנת 2019 בשיעור של 3.3% / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
המשק הישראלי צמח בשנת 2019 בשיעור של 3.3% / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשק הישראלי צמח ב-2019 בשיעור של 3.3% - קצב מעט גבוה יותר מהתחזיות - כך מפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). התחזיות המוקדמות, ערב פרסום הנתון, היו לצמיחה של בין 3.1% ל-3.2%.

לפי אומדן ראשוני ל-2019, התוצר המקומי הגולמי עלה במהלך השנה ב-3.3% - נמוך מעט מהעליות שנמדדו בשנתיים הקודמות.

ניתוח נתוני הצמיחה מראה כי היצוא והיבוא של ישראל, צמחו בקצב נמוך משמעותית מב-2018. חולשה מפתיעה ומדאיגה נרשמה בפרמטר של השקעות בציוד ובמכונות - נתון שעשוי להעיד על האטה בפעילות בתעשייה ובענפים יצרניים. בכנס לסיכום נתוני 2019 שנערך היום בבורסה בתל אביב, נשאלו אנשי הלמ"ס האם ניתן לייחס את נתוני הירידה בהשקעות לשיתוק הפוליטי המתמשך - אך סרבו להגיב.

התוצר העסקי גדל השנה ב-3.5% אך לפי הלמ"ס, בשנים האחרונות ניכרת האטה בקצב הגידול של הסקטור העסקי. במהלך העשור כולו צמח המשק ב-44% - שיעור הצמיחה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD למעט אירלנד. הצמיחה לנפש רשמה במהלך העשור כולו גידול של 19%.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי הגירעון של הממשלה והביטוח הלאומי עמד ב-2019 על 3.54% תוצר שהם כ-50 מיליארד שקל. נתוני הגירעון של הלמ"ס מחושבים בצורה מעט שונה מהשיטה שבשימוש האוצר. משום כך, בשנה שעברה הגיע הגירעון הממשלתי לפי הלמ"ס ל-3.19% לעומת 2.9% לפי נתוני האוצר. הגירעון של המגזר הממשלתי הרחב, הכולל גם את הרשויות המקומיות, מוסדות לאומיים, מלכ"רים ציבוריים (כמו המוסדות להשכלה גבוהה) ורשויות מקומיות הגיע ב-2019 ל-4% מהתוצר שהם כ-55 מיליארד שקל לעומת 3.6% ב-2018.

הגירעון מזנק מתחילת כהונת הממשלה

בניגוד לתחזית: יחס החוב הממשלתי ירד

באוצר יכולים להתנחם בכך שלמרות הגירעון הגבוה, החוב היחסי של ממשלת ישראל (במונחי תוצר) דווקא ירד השנה מתחת לקו המשמעותי של 60% והגיע ל-59.5% - לעומת 60.2% בשנה שעברה. זאת בהסתמך על נתוני הצמיחה של שלושת הרבעונים הראשונים של השנה.

יחס החוב הוא פרמטר מרכזי בקביעת דירוג האשראי של ישראל כך שהירידה בו היא בשורה משמחת לאוצר בכלל ולחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו בפרט. באוצר צפו כי היחס יעלה השנה, זו הפעם השנייה ברציפות. ואולם הירידה ביחס החוב לא הושגה בזכות ביצועי הממשלה אלא בגלל גורמים אקסוגניים ובראשם התחזקות השקל והאינפלציה הנמוכה. התחזקות השקל צמצמה את הגידול בחלק החוב של ממשלת ישראל הנקוב מט"ח והאינפלציה הנמוכה צמצמה את הגידול בחוב השקלי הצמוד למדד. בנוסף נרשמה עלייה חדה יחסית במחירי התוצר, עקב העלייה בשכר הממוצע במשק.

הרכב הצמיחה ב-2019 היה דומה לזה של 2018 במרבית הפרמטרים, למעט ירידה מדאיגה בהשקעות. ההשקעה הגולמית רשמה גידול של 0.9%, וההשקעה בנכסים קבועים רשמה עלייה מזערית של 0.3%. בלמ"ס ציינו כי נתוני הגידול בהשקעה השנה היו נמוכים משמעותית מאלה של שנים קודמות, כשהסיבה העיקרית לכך היא ירידה חדה של 8.2% בהשקעות במכונות ובציוד. מדובר בנתון שעשוי להעיד על האטה בפעילות הכלכלית במגזר היצרני.

הנתונים של 2019 טובים

הצריכה הפרטית הייתה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק בשנה החולפת והיא אחראית למעל 50% מהצמיחה הכוללת. בשנת 2019 עלתה ההוצאה לצריכה פרטית ב-3.9%, לאחר עלייה של 3.7% ב-2018. הגידול בצריכה הפרטית הושפע מיבוא בכלי הרכב, אם כי לפי הלמ"ס יבוא כלי הרכב לא היה בעל השפעה רבה על נתוני הצמיחה השנתיים, אלא בעיקר על חלוקת הצמיחה בין הרבעונים במהלך השנה. בניכוי גידול האוכלוסייה ב-1.9% עלתה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ב-2%. ההוצאה על צריכה ציבורית גדלה ב-2019 ב-4.1% בדומה לשנה שעברה.

יצוא הסחורות והשירותים עלה השנה ב-3.3%, לאחר שבשנתיים האחרונות הוא עלה בקצב גבוה בהרבה. ההכנסות מיצוא שירותי תיירות עלו ב-3.3% בהמשך לעלייה של 5.3% ב-2018. ענף ההייטק הוביל גם השנה את היצוא של המשק, כשיצוא שירותים שכולל בעיקר שירותי תוכנה ומחקר עלה ב-9.2%, לאחר עלייה של 9.9% ב-2018. לעומת זאת, יצוא היהלומים ירד ב-25.1%, והיצוא החקלאי עלה ב-2%.

יבוא הסחורות והשירותים, במחירים קבועים, עלה השנה ב-3.4%, לאחר שבשנתיים האחרונות הוא בקצב גבוה בהרבה.

העודף בחשבונות מניע את התחזקות השקל

נתוני הסחר ותנועות ההון של ישראל מצביעים על גידול בעודף - העודף הגדול בחשבונות הלאומיים של ישראל הוא הכוח המניע העיקרי בכלכלה הריאלית מאחורי ההתחזקות של השקל מול המטבעות הזרים. מאזן הסחר של ישראל נמצא בעודף של 9.8 מיליארד דולר לעומת עודף של 4 מיליארד דולר ב-2018. החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם בעודף של 14.8 מיליארד דולר ב-2019, לאחר עודף של 9.5 מיליארד דולר בשנה הקודמת.

העודף בחשבון השוטף ב-2019 היווה כ-3.7% מהתמ"ג, בהמשך לעודף בשנת 2018 שהיווה כ-2.6% מהתמ"ג. כתוצאה מהתחזקות השקל ירדו מחירי היבוא לישראל ב-4.6%, בעוד שמחירי היצוא עלו ב-0.3%. מחירי התוצר המקומי עלו במהלך השנה בשיעור של 2.4%.

קונספרציה של הממשלה וחברות הביטוח

"היכולת של משפחה ממוצעת לרכוש דירה, נמוכה כיום מכפי שהייתה לפני עשור אך גבוהה מכפי שהייתה לפני 20 שנה", כך אמר היום הכלכלן הראשי לשעבר באוצר וראש פורום קהלת לכלכלה כיום, ד"ר מיכאל שראל. בכנס שערכה הלמ"ס לסיכום 2019 אמר שראל כי למרות העלייה המהירה בעשור האחרון במחירי הדיור, אין היום משבר דיור בישראל ולא קשה יותר לקנות דירה מאשר לפני 20 שנה.

עלו מחירי הדיור בקצב מהיר

לדבריו, החישוב המראה כי חל גידול במספר המשכורות הדרושות לצורך רכישת דירה אינו רלוונטי, משום שנתון זה לא מביא לידי ביטוי את שיעורי התעסוקה הגבוהים במשק. "גם אם נניח שבישראל צריכים 120 משכורות לרכישת דירה ובספרד רק 80 משכורות - זה לא אומר שבישראל יותר קשה לרכוש דירה מאשר בספרד כי בספרד יש בעיית אבטלה קשה במיוחד בקרב צעירים, כך שלהרבה מאוד אנשים בספרד אין בכלל משכורת", אמר.

לדברי שראל, כשמביאים בחשבון את העלות של רכישת דירה, כולל משכנתה, אז מצבם של הרוכשים כיום גרוע יותר ממצבם לפני עשור אבל טוב יותר ממצבם לפני 20 שנה, זאת בגלל הירידה בריבית המשכנתאות.

הקושי ברכישת דירה

שראל מתח בדבריו ביקורת על חוקי העבודה בישראל שנותנים לטענתו כוח מופרז לארגוני העובדים. בנוסף מתח שראל ביקורת על הנהגת הסדר פנסיית חובה. לדבריו, ההסדר מביא לכך שעובדים המשתכרים שכר נמוך לא ייהנו מהטבת המס לפנסיה משום שאינם משלמים מס הכנסה בלאו הכי, ולעומת זאת הם ייאלצו לקחת הלוואות כדי לסגור את החודש. "אם הייתי קונספירטיבי, הייתי אומר שמאחורי ההסדר הזה עומדת קונספירציה של הממשלה עם חברות הביטוח ועם הבנקים", הוסיף שראל. 

ישראל גדלה: ההגירה לישראל קיזזה את הירידה בילודה / בר לביא

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לסיכום 2019, עולה שאוכלוסיית ישראל חצתה את רף תשעה מיליון התושבים והגיעה לתשעה מיליון ו-136 אלף איש. מדובר בשיעור גידול שנתי של 1.9% בדומה לקצב הגידול בשנה שעברה, הודות לעלייה בהגירה לישראל, שקיזזה ירידה מסוימת בשיעור הילודה.

בהקשר זה ציינו בלמ"ס כי השנה עקף לראשונה שיעור הילודה במגזר היהודי את שיעור הילודה במגזר הלא-יהודי: מספר הילדים לאישה במגזר היהודי עומד על 3.05 לעומת 3.04 ילדים בממוצע לאישה לא-יהודייה. שיעורי הילודה בישראל הם הגבוהים ביותר במדינות המפותחות כשהממוצע במדינות אלה עומד על 1.65 ילדים לאישה.

למרות הריבוי הטבעי הגבוה, דווקא הזקנות האוכלוסייה צפויה להיות התופעה הדרמטית ביותר בישראל בשנים הקרובות. לפי נתונים שהציג סגן מנהלת אגף דמוקרטיה ומפקד בלמ"ס ד"ר אחמד חליחל בכנס שנערך לכבוד סיום השנה, אוכלוסיית המדינה אומנם גדלה, אך היא גם הופכת למבוגרת יותר. לפי הנתונים, שיעור בני ה-65 ויותר מכלל האוכלוסייה, שעומד כיום על כ-11.8%, צפוי להגיע בעוד שני עשורים ל-14.3%. בנוסף, שיעור המבוגרים בגילאי 90 פלוס צפוי להכפיל עצמו עד 2040.

במספרים מוחלטים הגידול נראה יותר דרמטי: מספר בני ה-65 פלוס באוכלוסייה שעמד ב-2015 על 939 אלף יכפיל את עצמו עד 2043 ויגיע ל-1.9 מיליון ב-2040. מספר בני ה-90 פלוס יגדל במהלך אותה תקופה פי 3: מ-45 אלף ב-2015 ל-140 אלף ב-2040.

הזדקנות האוכלוסייה הצפויה מציבה אתגרים רבים בפני מקבלי ההחלטות במגוון תחומים: בחינת גיל הפרישה, שעומד כיום על 62 לנשים ו-67 לגברים, הענקת ביטחון סוציאלי ומניעת שחיקת קצבאות הפנסיה, התמודדות עם הביקוש העולה למטפלים סיעודיים, העומס הגובר על מערכת הבריאות ועוד.

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר