דעה: 2020 תהיה שנת הרגולציה של המטבעות הדיגיטליים

רשימה ארוכה של "דגלים אדומים" בנוגע למטבעות קריפטו מפורטת במסמך שפרסמה היום הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור • רבים מאותם תבחינים לא רק פוגעים בצמיחתה של תעשיית הבלוקצ'יין בישראל, אלא גם בזכויות יסוד כמו חירות הפרט וחופש העיסוק • דעה 

אילוסטרציה: shutterstock
אילוסטרציה: shutterstock

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל פרסמה היום טיוטת מסמך "דגלים אדומים בתחום הנכסים הווירטואליים" להערות הציבור. המסמך כולל רשימה מפורטת של קריטריונים ("דגלים אדומים") שגיבשה הרשות לצורך הבחנה בסיכוני הלבנת הון ומימון טרור, הנגזרים משימוש במטבעות דיגיטליים. המסמך גובש בשיתוף מכלול הרגולטורים הפיננסיים וגופי האכיפה, ולאחר שהרשות קיימה מפגשי שולחנות עגולים להתייעצות עם גורמים בתעשייה בישראל.

לפני כחצי שנה, ולאור ההתפתחות הטכנולוגית והחדשנות בתחום בשנים האחרונות, אישר FATF, הארגון הבינלאומי המוביל למניעת הלבנת הון ומימון טרור, את תיקון הסטנדרטים הבינלאומיים, שלפיהם כל מדינה מחויבת בהחלת רגולציה למאבק בהלבנת הון ומימון טרור באמצעות נכסים וירטואליים ונותני שירות בנכס וירטואלי - למשל, בורסות, חלפנים ומשמורנים של מטבעות קריפטוגרפיים, כמו ביטקוין. כפועל יוצא פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון לנכסים וירטואליים ונותני שירות בנכסים וירטואליים.

"הדגלים האדומים" שגובשו על ידי הרשות, יחד עם מסמך הארגון אודות גישה מבוססת סיכון, יסייעו לגופים ולציבור להיטיב להכיר, לזהות ולהתמודד עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים, פעילות בנכסים וירטואליים ונותני שירותים בנכס פיננסי מסוג מטבע וירטואלי. בנוסף, הם יפשטו את ההליכים שנותן השירותים ועובדיו נדרשים לבצע על מנת לצמצם את הסיכונים הנובעים מהפעילות וההשלכות האפשריות של סיכונים אלה על נותן השירות. הרשות מאפשרת לציבור להעיר את הערותיו לטיוטת המסמך עד ל-14 בינואר 2020.

לפי גישת הרשות, נכסים וירטואליים הם בעלי מאפיינים ייחודיים, שבידם לסייע להכלה פיננסית ולקדם חדשנות כלכלית. עם זאת, הם מנוצלים לעתים על ידי עבריינים וטרוריסטים למטרות הלבנת הון ומימון טרור, מהווים אתגר לרשויות האכיפה המבקשות לבצע חקירות פיננסיות, לתפוס ולחלט רכוש אסור שמקורו בעבירה, וכן לאתר, לחקור ולהעמיד לדין בגין עבירות שבהן נעשה שימוש בטכנולוגיה זו.

חששות מופרזים ולא מבוססים

להלן חלק מהסיכונים, שעל פי מסמך הרשות, יש להתחשב בהם ולהתייחס אליהם בהערכת הסיכונים הפנימית של כל גורם בסקטור הפרטי, בהתאם למידת מעורבותו ופעילותו מול נכסים וירטואליים ונותני שירות בנכסים וירטואליים:

1. הסיכון הכרוך במעבר של ערך ממעגל הנכסים הווירטואליים לתוך המערכת הפיננסית המסורתית ולמטבעות פיאט (מטבעות ריבוניים, כמו שקל, דולר ואירו), וכן במעבר בין מסגרת של נכס וירטואלי אחד למסגרת של נכס וירטואלי אחר.
2. הסיכונים הכרוכים בפעילות של נותני שירותים מבוזרים או ריכוזיים.
3. סוגי הנכסים הווירטואליים והשירותים שכל נותן שירותים בנכס וירטואלי מציע או מתכוון להציע ללקוחותיו (כמו מטבעות אנונימיים, תוכנת "מערבל" מובנית אצל נותן השירותים, ושירותים נוספים המגבירים את אנונימיות הפעילות אצל נותן השירותים) ושיכולים למנוע ממנו, או להקשות עליו, לבצע את חובותיו בתחום איסור הלבנת הון, כמו חובת זיהוי והכרת הלקוח או חובת איסוף, העברה ושמירה של מידע בנוגע למעבירים ומקבלי העברות בנכסים וירטואליים.
4. המודל העסקי של נותן השירותים בנכסים וירטואליים, והאם הוא מפחית או מגביר את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור.
5. נותן שירותים הפועל בצורה מקוונת, כמו פלטפורמה מקוונת להחלפת נכסים וירטואליים.
6. נותן שירות בנכס וירטואלי, המאפשר שימוש של לקוחותיו בכתובת IP מוסווית (כמו TOR), מגבירי אנונימיות המגבילים את יכולתו לבצע זיהוי והכרת לקוח אפקטיבית.
7. סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, הכרוכים בפעילות נותן שירות בנכס וירטואלי מול מדינות וטריטוריות בסיכון בהיבטים שונים (מימון טרור, שחיתות, ארגוני פשיעה וכדומה).

במסמך הרשות מפורטת רשימה נרחבת של "דגלים אדומים" רבים, ובהם: שימוש בתוכנות מגבירות אנונימיות (כמו VPN או TOR); שימוש בכתובות IP המקושרות לרשת האפלה (Dark web); שימוש במערבלים/מיקסרים; שימוש במטבעות אנונימיים (כמו מונרו, זיקאש או דאש); העברת מטבעות לגורם שישנו חשש שהוא קשור לפעילות אסורה או כחלק מתשלום כופר מהונאה או תוכנת כופר; העברות אל או מפלטפורמות הימורים; ופעילות בסכומים גבוהים. דגלים אדומים רבים נוספים מפורטים במסמך המלא של הרשות.

לעניות דעתי, יש לא מעט "דגלים אדומים" במסמך הרשות, שהם אך ורק תולדה של חששות מופרזים ולא מבוססים מצד הרגולטורים. "דגלים אדומים" כאלה פוגעים הן בתעשייה ובטכנולוגיה הצומחות, והן בזכויות היסוד המוקנות בדמוקרטיה: חירות הפרט, הזכות לפרטיות, הזכות לקניין וחופש העיסוק.

אין ספק כי מגמת הידוק הרגולציה וההחמרה הרגולטורית ממשיכה ביתר שאת, וכי שנת 2020 תהיה שנת הרגולציה של תחום המטבעות והנכסים הדיגיטליים, גם בישראל.

הכותב הוא עורך דין ורואה חשבון, המשמש סמנכ"ל כספים ורגולציה בחברת Bit2C

סצינת הבלוקצ'יין הישראלית תתעורר לחיים ב-2020?

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.