שיטת התשלום החדשה בהשכלה הגבוהה: במקום שכר לימוד - חלק מהמשכורת העתידית

שיטת הלוואה חדשה שמה את הסיכון על מוסדות הלימוד ויוצרת תמריצים עבורם להכין את הבוגרים לשוק העבודה

הנחה בשכר לימוד תמורת אחוזים קבועים בהכנסות הסטודנט במקצוע שלמד / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הנחה בשכר לימוד תמורת אחוזים קבועים בהכנסות הסטודנט במקצוע שלמד / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אלכס רוס סיים באוקטובר סמינר אינטנסיבי בבית הספר לתכנות של ג'נרל אסמבלי בניו יורק, והוא עדיין מחפש עבודה. אך למרות שהיא חפצה להתחיל את הקריירה החדשה, היא לא מודאגת במיוחד משכר הלימוד שלה, שעומד על 14,700 דולר (50,840 שקל). רוס ניצלה את שיטת התשלום החדשה של ג'נרל אסמלבי, אותה הם מכנים "תוכנית חלוקת-המשכורת-בהסכמה" - אסטרטגית מימון שבו בית הספר משלם את שכר הלימוד בתמורה לאחוז מהמשכורות העתידיות של הבוגרים שלו. 

תחת ההסכם, רוס תשלם 10% מהמשכורת שלה במשך 48 חודשים, אבל רק לאחר שהיא תקבל עבודה שבה היא מרוויחה לכל הפחות 40 אלף דולר בשנה. כמו כן, לא משנה כמה היא מרוויחה, התשלום הכולל שלה לבית הספר לא יעלה על 22 אלף דולר (76 אלף שקל). 

"שקלתי לקחת הלוואה, אבל לא רציתי להתחיל לשלם באופן מיידי", אמרה רוס, שמתחילה התמחות בינואר. "לא רציתי את הלחץ הזה לפני שאני עובדת במשרה מלאה".

הסכמים מהסוג הזה הועלו כרעיון כבר ב-1955 על ידי מילטון פרידמן, אבל הרעיון לא תפס עד השנים האחרונות. מוסדות הלימוד מחפשים אלטרנטיבות לשיטת ההלוואות המסורתית, שהביאה לחובות עתק אצל הסטדונטים האמריקאים

ההסכם, שנקרא באנגלית income-share agreement או ISA, שם את הסיכון על מוסדות הלימוד, ויוצר תמריץ עבור המוסד להכין את הבוגרים שלו לשוק העבודה ולמצוא להם עבודות עם שכר גבוה, כך אומרים התומכים בשיטה. 

"זה לא הדבר הכי טוב לכולם כל הזמן" אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" טוניו דיסורנטו, מייסד ויו"ר Vemo Education, חברה שעוזרת למוסדות לימוד לעצב ולהטמיע תוכניות ISA. "אבל העובדה היא שמוסד לימודי שעומד מאחורי המוצר שלו (קרי: התלמידים) מראה שהוא מאמין בהם ושהוא מביא מוצר איכותי". 

נכון לעכשיו, יש יותר מ-60 מוסדות לימוד ברחבי ארה"ב שמאפשרים תוכניות כאלו, כולל אוניברסיטת יוטה והמכללה האינטרנטית "למבדה סקול".

נכון לעכשיו, אין חוקים או רגולוציות בנוגע להסכמי ה-ISA, והתנאים בחוזים משתנים. מוסד הלימודי הטיפוסי לוקח בין 2% ל-10% מהמשכורת של הבוגר מהחמש עד עשר שנים אחרי סיום הלימודים, בעבודה שמשלמת לפחות 20 עד 30 אלף דולר לשנה. הסכום המרבי אותו יוכל המוסד לגבות מהבוגר הוא פי 1.1 ל-1.2 מסכום שכר הלימוד אותו שילם המוסד. אך בבתי ספר לתכנות, התנאים מוקצנים, והבוגרים משלמים בין 10% ל-15%, מעבודות שמשלמות לפחות 40 עד 50 אלף שנה, והסכום המרכבי להחזרה הוא בין 1.5 ל-2 מסכום שכר הלימוד. 

בנוגע לשאלה האם ה-ISA עולה יותר מהלוואות שכר לימוד "מסורתית" בשורה התחתונה -זה תלוי בכמה הבוגר מרוויח. שכר לימוד של 10 אלף דולר יעלה בהלוואה רגילה (עם ריבית של 7.5%) 14,090 דולר לבוגר (בממוצע) עד שיסיים לשלם אותה. ההוצאה החודשית שלו תעמוד על 117 דולר עד לסיום התשלום.

לעומת זאת, תלמיד תחת הסכם ISA ישלם החל מאפס (אם הוא לא משיג אף פעם עבודה שמשלמת שכר טוב) ועד 20 אלף דולר, אם הוא משיג עבודה שמשלמת 100 אלף דולר בשנה.

"האנשים עם המשכורות הכי נמוכות משלמים הכי פחות", אומר דיסורנטו. 

באחד ממקומות הלימוד הראשונים שהציעו את המודל, Pursuit (בית ספר לתכנות ללא מטרות רווח שקהל היעד שלו הוא מבוגרים עם הכנסה נמוכה), התלמידים מצופים לשלם 12% מהשכר שלהם בשלוש השנים הראשונות לאחר שהם מסיימים ללמוד במכון. "אבל הם לא צריכים לשלם שום דבר אם הם לא מרוויחים לפחות 60 אלף דולר בשנה" אמר המייסד והיו"ר ג'וקיי הסו. על מנת להבטיח שהמוסד ימשיך להתקיים, הוא מקיים תהליכי סינון קפדניים שכוללים מבחן אינטרנטי, ראיון אישי, מבחן ארוך בלוגיקה ומתמטיקה והשתתפות בסדנא באורך יומיים.