מדינת ת"א? ב-2019 אושרו פי 6 דירות ביישובים ערביים מאשר במרכז

לפי נתוני מינהל התכנון, 2019 מסתיימת עם נתון שיא של 140 אלף דירות ממאושרות לתכנון, אותן ניתן יהיה לבנות בשנים הקרובות, מרביתן במחוזות מרכז והדרום • במחוז ת"א אושרו 6,700 יח"ד בלבד, לעומת כ-42 אלף יח"ד ביישובים ערביים • כ-20% מהדירות – בהתחדשות עירונית

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר / צילום: איליה מלניקוב
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר / צילום: איליה מלניקוב

מינהל התכנון פרסם את סיכום העשייה שלו לשנת 2019 ביבשה, בים, בהתיישבות העירונית ובשטחים הפתוחים. לצד הדיווח הלקוני ורווי המספרים, אמרה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר כי "המשימה המרכזית היא המשך קידום התוכנית האסטרטגית ותכנון מדינת ישראל לקראת שנת 2040 בדגש על התחדשות עירונית ותשתיות".

מהנתונים עולה כי במינהל התכנון ממשיכים לפעול לאור היעד המרכזי - עמידה במשימה הלאומית של ייצור עוד ועוד יחידות דיור. מהנתונים עולה כי אושרו לתכנון בשנה שעברה 140.6 אלף יחידות דיור. כ-30 אלף מתוכן הן בפרויקטי התחדשות עירונית (תמ"א 38 ופינוי-בינוי. ג"נ).

מחוז מרכז מוביל את הרשימה עם כ-46.8 אלף יחידות דיור, אחריו מחוז דרום עם 43.2 אלף יחידות דיור. במחוז חיפה אושרו 25.4 יחידות דיור, במחוז צפון 12.7 אלף יחידות דיור, במחוז תל אביב 6,700 יחידות דיור ובמחוז ירושלים 5,600 יחידות דיור "בלבד". נתון מענין הוא זה שמצביע על תכנון נרחב ביישובי המגזר הערבי. בשנה שהסתיימה אושרו תוכניות לבניית 42 אלף דירות ביישובים הערביים. מדובר בשיא של שמונה שנים לפחות מבחינת אישורי בנייה במגזר הערבי.

גם קווי מטרו

לפי הסיכום, בשנת 2019 אושרו תוכניות לשלושת קווי המטרו שעתידים לרשת את גוש דן, כשאורכם עומד על 140 ק"מ. כזכור, מדובר בפרויקט שאפתני שלפי הערכות עלות סלילת ק"מ אחד עומדת על מיליארד שקל. נכון להיום, סכום זה, ואפילו חלקו, טרם תוקצב.

בנוסף, מציינים במינהל התכנון כי אושרו ב-2019 תוכניות לסלילת 42 ק"מ כחלק מפרויקט הרכבת הקלה. כזכור, ב-2019 קיבלה תוכנית קווי הרכבת הקלה שכוללת 4 קווים, מכה קשה, כשבמשרד התחבורה הודיעו על ביטולו של הקו החום שמחבר את הערים רמלה ולוד דרך מועצת באר יעקב לראשון לציון. כפי שנחשף לאחרונה ב"גלובס", במינהל התכנון הפסיקו כתוצאה מכך את התכנון של רבע מיליון דירות. בנוסף אושרו ב-2019 קווי רכבת כבדה בהיקף של 110 ק"מ.

בתחום התשתיות מציינים במינהל התכנון כי אושרו פרויקטים תשתיתיים - מתקן התפלה בגליל המערבי ומתקן פוטו וולטאי בחבל התענך.

במינהל התכנון מצהירים כי בשנה החולפת הוכרזו לא פחות מ-20 אתרים כשמורות טבע וכגנים לאומיים חדשים, בהיקף של כ-240 אלף דונם. בנוסף, אושר מסמך המדיניות למרחב הימי של מדינת ישראל.

יוסי סעידוב, דובר ארגון "15 דקות" שפועל בתחום קידום התחבורה הציבורית בישראל, אמר ל"גלובס" כי מינהל התכנון מקדם רכבות מטרו ורכבות קלות, אך הפתרון הזה הוא טוב להיום. אם וכשהפרויקטים האלה ימומשו אנחנו נהיה במצב אחר מבחינת גידול האוכלוסייה והצפיפות בערים. אלה פרויקטים שיקרו עוד 10-20 שנה, במקרה הטוב. צריך לזכור ש87% מנוסעי התחבורה הציבורית בישראל נוסעים באוטובוסים. אנחנו צריכים נתיבי תחבורה ציבורית ונתיבים מהירים לאזורי תעסוקה. אנחנו צריכים מעורבות יותר גדולה של משרד התחבורה בהליכים קצרי טווח".

מנהלת תחום התכנון ב"אדם טבע ודין", יעל דורי, התייחסה אף היא לנתונים ואמרה כי "לעמדת אדם טבע ודין, משבר התחבורה ומשבר הדיור הם למעשה משבר אחד ולכן נדרשת התייחסות מיוחדת לנושא זה, שכרגע מתמצה רק בתכנון למטרו.

המטרו אינו חזות הכול, בעיקר משום שיועיל רק בעוד עשרות שנים וגם אז רק לגוש דן. לעמדתנו נדרשים אמצעים דחופים ונרחבים יותר - נדרש שמינהל התכנון יוציא הנחיות מחייבות לתכנון משולב תחבורה ציבורית וייקח את האחריות לספק גם את השרות הזה לתושבים, כמו שירותים אחרים שכלולים בתוכניות (ניקוז, ביוב מוסדות ציבור ועוד). מינהל התכנון צריך לדרוש ממשרד התחבורה להתאים את תוכניות הפיתוח של התחבורה הציבורית להליכי הפיתוח, כך שהציבור הישראלי יוכל לסמוך על מימוש מערכות אלו.

לגבי שינוי האקלים - נדרשת מהפכה מהירה ולא אמצעים בודדים ולכן יש לנקוט בשני אמצעים - תוכנית הערכות כוללת של מערכת התכנון לשינוי האקלים, לרבות הנחיות בכל הנוגע לעליית מפלס מי הים, אמצעים להפחתת איי החום העירוניים ועוד. יש לדרוש שכל תוכנית משמעותית תכלול בחינת היבטים אקלימיים ותשלב את הנדרש באופן מחייב".

משה פישר מ"מטה המאבק לבינוי שפוי", התייחס גם הוא לסיכום הנתונים ואמר כי " דוח מינהל התכנון שפורסם היום הוא מסע יחסי ציבור. לצד דברים יפים וחשיבה מתקדמת ראינו ב-2019 את אותן "רעות חולות" שמינהל התכנון שקוע בהן עד צוואר: דיווחים מטעים על הכרזות של בנייה כאילו היו שיווקים בפועל, היעדר סדרי עדיפויות נכון בהשקעת המשאבים העצומים והתקציבים שאין להם אח ורע. היום אנו רואים מקומות בהם תכנון הבנייה והגישה "המתנפלת" של הוותמ"ל הביאו לכאוס אורבני ואו תשתיתי. כך בראש העין, חריש, קריית גת, קריית ביאליק, קריית אתא ועוד מקומות לא מעטים.

"מינהל התכנון וראש הגשר שלו הוותמ"ל הביאו את הערים, המושבים והקיבוצים למצב שבו האינטרסים הפוליטיים, הזרים, יחד עם תכנון בראייה צרה ונקודתית גרמו בחלק ניכר מהמקומות לנזק שהוא בבחינת 'בכייה לדורות'".

גם בחברה להגנת הטבע התייחסו לנתוני המסכים של מינהל התכנון ל-2019 ומסרו ל"גלובס" כי "גם בשנת 2019 אנו רואים שמוסדות התכנון ובראשן הוותמ"ל ממשיכים לאשר תוכניות רחבות היקף על שטחים פתוחים, למרות שלכולם כבר ידוע, ש"המדפים" מלאים בתוכניות שאינן ממומשות. לכולם ברור היום שהעתיד הוא בהתחדשות העירונית. נקווה ששנת 2020 תהיה שנת המפנה, שבה ניראה את הממשלה פועלת בכל המרץ לקידום התחדשות עירונית, תוך הקצאת תקציבים נדרשים, ותפסיק לתכנן שכונות חדשות על שטחים פתוחים".