"אלימות ברשת הורגת ילדים יותר מסרטן, ואף אחד לא עושה כלום": היזם שרוצה למנוע את ההתאבדות הבאה

במקום לייסד עוד חברה ולעשות עוד אקזיט, ובמקום לחכות שענקיות האינטרנט יעשו משהו סוף־סוף, היזם זוהר לבקוביץ' הקים סטארט־אפ שימנע אלימות ובריונות ברשת • בראיון ל־G הוא מסביר איך זה עובד, וגם מספק תובנות על מצבו העגום של הסטארט־אפ ניישן: "המוח היהודי היום זה המוח ההודי"

זוהר לבקוביץ' / צילום: שלומי יוסף
זוהר לבקוביץ' / צילום: שלומי יוסף

2,100 ילדים בגילאי 12-8 התאבדו בארה"ב בשנת 2017 בגלל אלימות ברשת, בעוד 1,900 ילדים נהרגו בתאונות דרכים ו-1,200 נפטרו ממחלות שונות. את המספרים הבלתי נתפסים הללו מונה יזם ההייטק זוהר לבקוביץ' כשהוא מספר על מה שהניע אותו להקים את הסטארט-אפ הנוכחי שלו, L1ght, שנועד למנוע אלימות ברשת.

"הפדופיליה טסה לשמיים", הוא אומר. "פורסם עכשיו מאמר שמראה שבשנה שעברה נשלחו 45 מיליון תמונות עירום של ילדים ברשת - זה פי 2 מהשנה הקודמת ופי 10 בהשוואה לשנתיים קודם לכן. אבל הבעיה האמיתית היא שיימינג ובריונות. בשנה שעברה יותר ממיליארד ימי לימוד בארה"ב הלכו לפח, כי ילדים פחדו ללכת לבית ספר, ואבנים בכליות זו אחת המחלות הנפוצות ביותר אצל ילדים, כי הם מפחדים ללכת לשירותים בבית הספר".

ומה קורה אצלנו?

"בישראל הרבה יותר קשה להגיע למספרים, אבל מהבדיקות שלי, השיימינג והבריונות אצלנו הם ברמה הרבה יותר גבוהה, כי צורת הדיבור שלנו יותר אלימה".

לבקוביץ', שחזר לארץ ב-2018 אחרי יותר מעשור בפאלו אלטו, נחשף לנתונים הללו כשעוד היה בארה"ב. הרעיון לסטארט-אפ, הוא אומר, עלה לפני כארבע שנים וחצי. "עזרתי לרשויות בארה"ב באיזה פרויקט ונחשפתי למספרים", הוא מספר. "התברר לי שסיבות ההתאבדות הבולטות אצל ילדים הן שיימינג, בריונות ברשת ופדופיליה. בדקתי וראיתי שאין שום תקציב לנושא של אלימות ברשת, שבעצם הורגת יותר מכל סוגי הסרטן. הממשלה הפדרלית לא עושה כלום בעניין, והחברות שיוצרות את הבעיה, כמו פייסבוק, גוגל, ווטסאפ, אינסטגרם ואפליקציות משחקים - לא מוכנות להודות שיש בעיה, או לפחות לא מספיק חזק כדי להתמודד איתה.

"הציני הגדול ביותר, מארק צוקרברג, אמר לפני כמה חודשים שלא רק שאין בעיה, אלא שהוא הולך להצפין את כל ההודעות בפייסבוק ובאינסטגרם מקצה לקצה. ‘אתם רוצים פרטיות? אני לא יכול יותר להגן עליכם'. לא שהוא הגן קודם, אבל עכשיו בכלל לא. כשהבנתי שהחברות האלה לא עושות יותר מדי, אמרתי ‘מישהו חייב לעשות משהו'. אני מכיר רק את עצמי, אמרתי ‘יאללה, אני עושה', והקמתי חברה שאמורה לטפל בזה".

מארק צוקרברג/ צילום: רויטרס  ERIN-SCOTT
 מארק צוקרברג/ צילום: רויטרס ERIN-SCOTT

ללבקוביץ', 48, יש ניסיון מוצלח ורב-שנים בעולם הסטארט-אפים. את הסטארט-אפ הראשון שלו הוא הקים ב-1997, אחרי שעבד כמה שנים בתחום הפרסום, במשרד טמיר כהן JWT. זה היה סטארט-אפ שאיפשר לגולשים אירופיים להשתמש באתרי מכירות אמריקאיים, לקרוא את התוכן בשפה שלהם ולשלם במטבע המקומי. אחרי כשנה, החברה נמכרה תמורת כ-10 מיליון דולר.

לאחר האקזיט הוא עבר לקומברס, שם שימש כ-CTO (מנהל טכנולוגיה), ובהמשך עבר לחברת האינטרנט הוטבר, שפיתחה סרגלי כלים, כסגן נשיא לפיתוח מוצרים. ב-2005 פרש מהוטבר והקים עם שניים מהקולגות שלו בחברה את Amobee, שעסקה בפרסום בסלולר. כמה חודשים לאחר מכן, עבר עם משפחתו לפאלו אלטו. ב-2012 נמכרה אמובי לחברת הסלולר הסינגפורית, תמורת כ-340 מיליון דולר.

"אחרי שמכרנו את אמובי, ישבתי בפאלו אלטו וחיפשתי מה לעשות", הוא מספר. כשראה את התוצאות של בריונות הרשת, היה לו ברור לאיזה כיוון הוא הולך. האפליקציה הראשונה שפיתח בתחום, all together, נכשלה והוא סגר אותה אחרי חצי שנה. "זו אפליקציית מעקב שההורה מתקין אצלו, אבל הבנתי שזה לא הכיוון, לזרוק את האחריות על ההורים. יש גם בעיה חינוכית עם זה שההורה עוקב אחרי הילד".

ב-2016, שותפו רון פורת, שהיה בישראל באותה עת, הקים חברה בשם shildren (שילוב של מגן וילד), בעקבות אירוע פדופילי שנחשף אליו, אולם היא לא הצליחה להמריא. שנה לאחר מכן, לאחר שגם לבקוביץ' ופורת הגיעו למסקנה שאפליקציית מעקב אצל ההורים לא תסייע בפתרון הבעיה, הם החליטו לשלב כוחות: הם רכשו את shildren מבעלי המניות שלה, השתמשו בטכנולוגיה שלה והקימו את החברה הנוכחית, שבתחילה נקראה אנטיטוקסין ובהמשך שינתה את שמה ללייט. הפיתוח של לייט הוא פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית, שיודעת לסנן כמויות אדירות של תכנים ולזהות את התופעות הבעייתיות. "שיוזר A עושה שיימינג ליוזר B, שיוזר C הוא פדופיל ושיוזר D בכלל יושב בצד וחותך את עצמו", הוא מתאר בציוריות.

מחוזות השיימינג: גם מילה כמו גול

הפלטפורמה שעליה בנויה לייט לא עובדת לפי מילות מפתח. לבקוביץ' מסביר למה: "נסי לחסום בפורטנייט כל מי שאומר ‘פאק יו'. לעומת זאת, יש שיחות בין פדופילים לילדים שאין בהן אף מילה בעייתית. מילים זה לא מספיק".

אז מה כן?

"לפי ההקשר, דברים שהם אנומליים. למשל, ניתחו מאות רשומות של שיחות של ילדים וראו שיש משפטים שילדים לעולם לא יגידו לילדים: אף ילד לא ישאל את החבר שלו מתי ההורים שלו חוזרים, או איפה הם עובדים, או ‘באיזו דרך אתה חוזר?'. אז אם אנחנו מאתרים שיחה כזו, בואו נבדוק את זה, כנראה מישהו מחכה לילד.

"באותה מידה, תמונות עירום. אין לי כלום נגד פורנוגרפיה, אבל אם אחד המשתתפים בקבוצה הוא ילד, זו כבר לא פורנוגרפיה. יש לנו מערכת שיודעת לזהות גילאים של האנשים שמופיעים בתמונות. דוגמה אחרת למה מילים לא מספיקות: אם אנחנו רואים קבוצת ווטסאפ שבה זורקים ילד מהקבוצה ומחזירים אותו, וכל הזמן לא נאמרה אף מילה, עדיין יש פה שיימינג. באנגליה היה מקרה של קבוצת ווטאספ של 30 ילדים, שכולם כתבו לילד את המילה ‘גול'. הילד התאבד. התברר שהוא היה שוער ובאותו יום הכניסו לו גול. זה משהו שלא היה עולה לפי מילים. אנחנו מחפשים אקשנים: ילד שפתאום הולך לבית הספר בדרך אחרת מהרגיל, למשל, זה דבר שמצריך בדיקה. אנחנו יכולים לזהות גם סנטימנט: מפוחד, מבוהל, שמח. זה יכול להיות משמעותי".

אז האלגוריתם צריך להיות מגוון: לזהות אנומליות, סנטימנטים, טונציות, התנהגויות.

"אנחנו דוגמים אלפי פרמטרים. אם שני ילדים מדברים ביניהם, ולאחד מהם יש מכשיר נוט 10, זה מצדיק בדיקה כי ילדים בדרך כלל לא מסתובבים עם מכשירים כאלה. אם אחד המשתתפים יושב בכתובת IP של משרד בוול סטריט - בוא נבדוק. יש הרבה טקסטים, תמונות, סאונדים, ומנתחים הכול יחד כדי למצוא את השיימינג והבריונות.

"טיק טוק, למשל, זו אחת הרשתות האלימות כי היא מאפשרת להעלות כמעט כל דבר, והיא מסוכנת יותר כי היא מאוד נפוצה ופופולרית. זה מתחיל מזה שילדה מצלמת את עצמה ומקבלת טוקבקים ‘את שמנה'. או סרטוני אונס, או סרטונים שמדריכים איך לחתוך את היד כדי למנוע אפשרות לסגור את הווריד. אפילו בגיפים מסתתרת אלימות: מצאנו גיפ של אדם שאונס ילדה וברקע דגל נאצי. זה קורה בכל הפלטפורמות והתופעה רק מחריפה. בכל מקום שיוזרים מעלים תוכן, מתחילים תכנים אלימים".

מי הלקוחות הפוטנציאליים? למי אתם מכוונים?

"המטרה היא שהלקוחות יהיו חברות כמו מיינקראפט ופייסבוק ופורטנייט, וכאלה שנוכל לעזור להן לסנן תכנים פוגעניים. פייסבוק התחילו לבדוק תכנים, אבל לא בזמן אמת. כשיוזר אומר: ‘קרה לי משהו רע', הם בודקים. לי יש יכולת ניבוי להעריך שהמשפט הבא בתכתובת יהיה פוגעני, כך שאני יודע לעצור את זה לפני שקרה משהו. זה שמישהו נאנס ומישהו ינתח את זה בהודו, לא יעזור לאף אחד, אולי רק לצוקרברג, משפטית".

אילו עוד חברות הן קהל היעד שלכם?

"ווטסאפ, טיק טוק, אינסטגרם, מיקרוסופט עם כל האקס בוקס שלה, גוגל. בגוגל יש אלימות מטורפת, מאות גיגות של פדופיליה קשה. אנחנו פה כדי להציף ולתת את הפתרון".

כבר עכשיו, הוא אומר, יש להם לקוחות כמו משטרה של אחת המדינות הגדולות בארה"ב, משרד ההגנה של מדינה גדולה וחברה לאחסון אתרים. התוצאות מיידיות: כך למשל, ימים ספורים לאחר התקנת המערכת במחשבים של המשטרה, השוטרים לקחו את צוות החברה לראות מעצר פדופילים שהושג הודות למערכת. "זה היה רגע מרגש, אמיתי".

ב

הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר בקרב בני נוער אמריקאים
 הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר בקרב בני נוער אמריקאים

איך מתמודדים עם התופעות האלה בארה"ב?

"ההמלצה של משטרת קליפורניה להורים היא לבדוק בכל יום את כל ההודעות שהילד מקבל. בדקתי באיזה היקף מדובר: 12 אלף הודעות ביום. זה 50% יותר מ'מלחמה ושלום'. אז אם יש לך שניים וחצי ילדים, את צריכה לקרוא כל ערב חמש פעמים את ‘מלחמה ושלום'. זה לא ריאלי.

"הדברים האלה הורגים ילדים. אתה לא יכול להסביר לילד את הסיכון לתאונת דרכים ולא לתת לו חגורת בטיחות. אותו דבר כאן. לילד בן 11 מול פדופיל אין סיכוי. אין שום דרך לעצור את זה, וגם בשיימינג ובריונות את לא יודעת לאן זה הולך. כל עוד לא נגרום למצב שבו לכל אפליקציה תהיה ‘חגורת בטיחות', התאונות יקרו. אפליקציה היא מוצר צריכה. לא יכול להיות שעל רכב או מזון יש אחראי, אבל בכל מה שנוגע לאפליקציה שיכולה לפרק משפחה, הכול סבבה, אין אחראי".

 

מסתכסך עם השכנים מפאלו אלטו

נכון לעכשיו, המערכת פועלית בשפה האנגלית כך שאינה רלוונטית לישראל, ובכל מקרה, לבקוביץ' מסביר, השוק הישראלי קטן מדי. "אם ניכנס לשוק הישראלי, זה יהיה יותר פילנתרופי ולא מהמקום של הביזנס", הוא אומר. "גם אני וגם רון עשינו לביתנו לכמה דורות קדימה, ועבורי, להקים את הדבר הזה נותן לי את הסיבה לצאת מהבית, ולא להיות רק בכובע של המשקיע. היה לנו הרבה יותר קל להקים עוד חברת סייבר סקיוריטי ולמכור אותה תוך שנתיים, אבל העובדה שאנחנו עושים את העולם בטוח יותר לילדים היא שליחות אמיתית ולכן הלכנו על הדבר הזה.

"אני מחפש כאן את האלגוריתמאים הכי טובים. כשמגיעים אליי לראיון עבודה, אני אומר שאם ההתלבטות היא לעבוד אצלנו או באמזון, לקטלג מגפיים לבלאק פריידי - שילכו לאמזון. אנחנו מחפשים כאן אנשים שרתומים לחזון שלנו. אחרי שמכרתי את אמובי, לא רק שעשיתי אינסוף כסף, גם זכיתי בתואר יזם השנה בקליפורניה. את יכולה לתאר לעצמך שקיבלתי הצעות מהחברות הכי גדולות. יכולתי לשבת על משכורת של 75-25 מיליון דולר לשנה ולחיות את החיים הכי טובים, אבל לא בחרתי בדרך הקלה. כל האנשים שאני כביכול מסתכסך איתם עכשיו היו שכנים שלי בפאלו אלטו - אם זה היזמים של גוגל או החבר'ה של פייסבוק. קיבלנו פה החלטה שפוגעת בחיים האישיים שלנו, בחברויות שלנו".

קיבלת מהם ריקושטים?

"הם עדיין חברים, כי הם מבינים שאנו עושים את הדבר הכי נכון. מאוד כואב להם על המקום שהם הגיעו אליו, אבל קשה להם לעשות את השינוי כי אלו חברות מבוססות פרסום. ברור שאם הן היו רוצות לפתור את זה, הן כבר היו עושות משהו, אבל הן קמו על בסיס דמוקרטיה אוטופית, הן ב'לה לה לנד דמוקרטיה'. לכן אנחנו מקילים על החברות כשאנחנו מציירים עבורן את הקו בין המותר לאסור, זה מוריד מהן אחריות. הן לא רוצות לקבל החלטה ערכית, ולכן הן גם לא כועסות עלינו".

תכיפות השימוש של בני נוער אמריקאים
 תכיפות השימוש של בני נוער אמריקאים

מה לגבי הילדים שלך - הם משתמשים ברשתות ובאפליקציות הללו?

"היה לי ויכוח ענק עם הבת שלי שנורא רצתה אינסטגרם. הסברתי לה שלבן של מנכ"ל אינסטגרם אין אינסטגרם. חברה טובה שלה היא הבת של סוזן (ווייציצקי), מנכ"לית יוטיוב, שאין לה יוטיוב. הם יודעים את הבעיות הקיימות, אבל בסופו של דבר, ילדה מרמת אביב שאין לה אינסטגרם היא לא חלק מהכיתה".

לייט עומד כעת בפני גיוס גדול, שלבקוביץ' לא רוצה להסגיר את היקפו, אבל על הדרך מציין שלדעתו "זה הסטארט-אפ הכי משמעותי בישראל כיום".

עד כדי כך.

"רוב החברות נועדו לעשות כסף. אנחנו קמים בבוקר וחושבים איך נעשה את העולם טוב יותר. אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים. אנחנו רוצים להציל כמה שיותר ילדים. נכון שככל שנציל יותר ילדים, נרוויח יותר, אבל קודם כול אנחנו עושים את זה בשביל גוד קארמה.

"אחד הרגעים היפים שהיו לי עם לייט היה כשנאלצתי לטוס ביום כיפור. יש לי חבר טוב, רב, שמשקיע בישראל (הכוונה לשלמה קאליש, יזם ההייטק שחזר בתשובה, ה' מ'). לי אישית אין בעיה עם טיסה ביום כיפור, אבל סיפרתי לו את זה והוא אמר לי: ‘לך מותר, אתה מציל ילדים. זה הרבה יותר גדול מחוסר המצווה של לטוס ביום כיפור'".

אדי הדלק של הסטארט־אפ ניישן

לבקוביץ' היה אומנם מחוץ לישראל יותר מעשור, אך מאז חזר, לפני קצת יותר משנתיים, נראה שהוא נכנס שוב לעניינים. לאחרונה, למשל, יחד עם בכירים בהייטק, ואישים נוספים, חתם על עתירה לבג"ץ הדורשת מהיועץ המשפטי לממשלה לקבוע אם בנימין נתניהו רשאי להרכיב ממשלה. העתירה נמחקה בסופו של דבר. עוד קודם לכן, ערב הבחירות הקודמות, הוא היה בין החותמים על עצומה הקוראת לאנשי ההייטק להתעורר.

מה זאת אומרת "תתעוררו"?

"לכו להצביע. כולנו בוכים על המצב, אז בואו נעשה משהו כדי לשנות את זה".

אבל כשאומרים "לכו להצביע", זה לא סתם מעורפל, יש כאן אמירה - ועובדה שקראתם להצביע לכחול לבן.

"האמירה היא שחובתנו להיות חלק מהציבור. זה שנוח לנו ואנחנו יותר עשירים לא פוטר אותנו מהצבעה, והתאחדנו סביב כחול לבן, רצינו את יזהר שי (ח"כ מטעם המפלגה, ה' מ') כשר ההייטק. ההייטק בישראל במצב מאוד מחורבן, ואם הממשלה לא תתעשת, נהיה במקום הרבה יותר גרוע".

מאיזו בחינה המצב גרוע?

"השקעות. הקרן הממשלתית שהמדינה הקימה לתמיכה בהייטק הספיקה רק לעשור. ההשקעות של הממשלה מאוד ירדו. למדען הראשי לא היה תקציב במשך שמונה חודשים. יש סטארט-אפים שנסגרו כי הובטח להם תקציב והם לא קיבלו אותו. אנחנו בממשלת מעבר כבר שנה.

"החשש הכי גדול שלי זה ענקי ההייטק - אמזון והחבר'ה האלה. אני, כמשקיע, רואה שהולך ופוחת הדור. בעבר, ההייטק צמח על החבר'ה בני ה-25 של 81 (היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, ה' מ') ו-8200, והיום, כשהם יוצאים לאזרחות, אמזון מציעה להם משכורת של 80-70 אלף שקל. זה החשש מהחברות האלה, ולא מכך שהן ישתלטו על חברות ישראליות. היום החבר'ה הכי חזקים לא רוצים להקים סטארט-אפ. משנה לשנה אני רואה יזמים שפחות רלוונטיים, ואלה שרלוונטיים - לא רוצים. גם בפאלו אלטו יש אמזון, אבל שם אתה יוצא מהקולג' בגיל 20 והכול לפניך. פה אתה יוצא מגיל 25 מהצבא, מתחיל לדבר על משכנתא, זורקים עליך 75 אלף שקל בחודש, לא תיקח?".

ומעבר לזה?

"יש איזו פסקה קטנה בחוק המיסוי שהולכים לשנות, שתשפיע על כל המיסוי בהייטק, שתוריד את האטרקטיביות להשקיע בישראל, לעבוד בישראל. תכל'ס, הממשלה מאוד נהנית מההישגים שלנו, והיא רוכבת על זה פעם אחר פעם.

"היום בעולם קשה להיות סטארט-אפיסט מישראל. לא אוהבים לדבר על זה, אבל זה נהיה יותר קשה. לחצי מאירופה אנחנו פחות באים טוב. פחות אוהבים אותנו היום. להיות סטארט-אפיסט זה מרוץ כנגד כל הסיכויים, ואם אתה ישראלי זה מוסיף לך עוד. זה לא שאני מתבכיין. אני ישראלי, ציוני, נלחם את המלחמה, אבל זה לא תמיד טריוויאלי. בשנים שהייתי בפאלו אלטו, בכל פעם שהיה מבצע בעזה, מצאתי עצמי בניגוד לדעותיי יוצא ומגן על ישראל, ומשנה לשנה זה נהיה יותר ויותר קשה. גם לאמריקאים קצת יורד מאיתנו לאחרונה".

אמרת שהממשלה צריכה להתעשת, לפני שיהיה גרוע יותר. מה לדעתך היא צריכה או יכולה לעשות כדי לשפר את המצב?

"קודם כול חינוך. כשבכל שנה חסרים לצה"ל 3,000 מהנדסים, החיסרון הזה מתגלגל להייטק. התעשייה הזו נבנתה כי היו לנו החינוך הכי חזק ואנשי התכנות הכי טובים. זה הולך ופוחת. המוח היהודי היום זה המוח ההודי, יש בהודו גאונים יותר מכל היהודים בעולם, המנכ"לים של החברות הגדולות בעולם הם הודים.

"את הספר 'סטארט-אפ ניישן' אני שם במדף של הילדות, ליד סינדרלה ושלגיה, כי זה הופך לאגדה. אם לא נבין עכשיו שאנחנו בדרך למטה ונפעל, יהיה מאוחר מדי. צריך לכבות את אדי הדלק של הסטארט-אפ ניישן. היום אנחנו לא מובילים בשום תחום. אולי אנחנו עושים הכי הרבה רעש, אבל לא מעבר לזה.

"החברות שגדלות היום בישראל, לא בונות תשתית להמשך הצמיחה. אני מאוד אוהב את החבר'ה של ווייז, הם חברים טובים שלי, אבל הם לא כמו אמדוקס או נייס, שיצרו את התשתית הטכנולוגית. הייתי בקומברס. זו חברה שיצאו ממנה יותר מ-200 סטארט-אפים סופר-טכנולוגיים, כי בנינו שם סופר-טכנולוגיה שהובילה את כל העולם. אותו דבר צ'ק פוינט. רוב הסטארט-אפים היום הם לא מאוד עמוקים טכנולוגית ולא ייצאו את הדור הבא מבחינה טכנולוגית, ואם הממשלה לא תתערב בחינוך, במיסוי ובתשתיות - יהיה קשה".

הייטק? יש יותר סיכוי לזכות בלוטו

בשנים האחרונות, כמו לא מעט יזמי הייטק שעשו אקזיט, לבקוביץ' הוא גם אנג'ל, אך הוא מודה שאין לו משנה סדורה של מדיניות השקעות. "השקעתי בחברות שלא באמת התעניינתי בהן. היו כאלה שהאמנתי בהן והשקעתי יותר, וגם כמה חברות שממש אהבתי. השקעתי בסייבר, בפרסום, וגם בחברה שפיתחה מדפסת מולקולרית להפקת צדפות להולכה של כימותרפיה. ראיתי בהשקעה הזו שכר לימוד, אם כי בסוף זה גם הצליח. קנו את זה.

"אבל באמת, אני לא חושב שמישהו יודע להשקיע, ולכן אני לא נותן לחשיבה שלי להפריע לי. היו דברים שהייתי בטוח שהם הרעיון הכי טוב, והם נסגרו אחרי ארבעה חודשים. לעומת זאת, היו כאלה שחשבתי שזה טיפשי, והצליחו במיליארדי דולרים. הייתה אפליקציה של מסנג'ר, שביום שהשקנו היו לה 7 מיליון הורדות. לא האמנתי שיש שם משהו מיוחד. אני משקיע בעיקר ביזמים שמוכנים להקשיב לי, שלא רואים בי רק כספומט, ושהדרך תהיה מהנה".

לעמק הסיליקון, לבקוביץ' לא ממש מתגעגע. "הכול נורא יקר שם, וכשגן ילדים עולה 3,000 דולר לחודש ויש לך שני ילדים, עדיף שאחד מבני הזוג יישאר בבית, ונחשי מי נשאר. את רואה שם נשים שהיו עם קריירות, הולכות שם בקניון, הלוך וחזור, מתחרפנות למוות".

בכלל, הוא אומר, "זה מקום מזעזע, גזעני ושוביניסטי, שהחזיר את מעמד האישה למאה ה-16. מה שכן, מה שבנה את ההייטק של קליפורניה זה הערבוב. הייתה לנו פעם ישיבה עם סיסקו, שהשקיעה בנו. היו בחדר 50 אנשים - סינים, הודים, רוסים, ישראלים, אמריקאים, נשים, שחורים - הכול יחד. לי הייתה שם האנגלית הכי טובה, ואין לי אנגלית טובה. אצלנו אין את השילוב הזה שיוצר את הגיוון שבונה חברת הייטק. המאפיין של ההייטק אצלנו הוא גבר, מגוש דן, יוצא 81 או 8200. יש פה בעיה אמיתית.

"20% מהבוגרים המצטיינים בטכניון הם ערבים. לעומת זאת, בבניין הזה (מגדלי אלון בתל אביב, ה' מ') לא תמצאי אפילו 2%. גם חרדים. כמה מהמוחות הכי חזקים בהייטק הם חרדים, אבל קשה להם להשתלב. יש לנו בחור חרדי מבריק שעלה מקנדה ובמשך 10 שנים לא מצא עבודה. הוא היה QA (בודק תוכנה) בכל מיני חברות, עד שהוא נכנס לכאן ואחרי חודשיים כ-QA הפך לסמנכ"ל החדשנות שלנו. לא מקבלים את החרדים בהייטק כשווים בין שווים, הם לא היו ב-8200".

אפרופו 8200, נראה שזה החלום האולטימטיבי כיום של האמא היהודייה, שהילד ישרת שם כדי שאחר כך יהיה בהייטק ואולי יעשה איזה אקזיט מטורף. זה מוצדק?

"אני לא מבין בחלומות של האם היהודייה, אבל הם לא מבוססים מספרית. הפרקטיקה מראה שהייטק זה לא שוס גדול, ואת זה אנשים לא מבינים. בדקתי פעם כמה מתעשרים יש בישראל מדי שנה. הפעם האחרונה שבדקתי הייתה ב-2013: קרוב ל-800 קצינים ונגדים יצאו מצה"ל, ואם את מהוונת את הפנסיה שלהם, זה יותר ממיליון דולר. אחריהם היו 400 בנקאים שפרשו עם אותו סכום, 50 ומשהו זכו בלוטו ו-18 יזמים עשו את הסכום הזה באקזיטים, 9 מהם סדרתיים".

אז מה זה אומר?

"הייטק זה לא כסף. יש יותר סיכוי להתעשר מלוטו מאשר מהייטק. שלא לדבר על זה שהחיים בהייטק קצרים. אם לא הייתי מקים חברה, אף אחד לא היה נוגע בי בארץ. אם את מחשבת את המשכורת בהייטק על קריירה שהיא נורא קצרה, עדיף לעבוד באיזה בנק. ואחרי כל זה, עדיין הייתי רוצה להיות בהייטק ושהילדים שלי יהיו בהייטק".

למה?

"כי זה מייצר אלטרנטיבות. בגרמניה אתה יכול ללכת לתעשיית הרכב או לבנקאות. מה האלטרנטיבה בישראל למי שלא הולך להייטק?".

ואחרי הכול, לא הכול שחור: "אני אופטימי וחזרתי מתוך אופטימיות", הוא אומר. "היו לי חיים נפלאים בארה"ב, אבל את צוות הפיתוח תמיד העדפתי להחזיק בישראל, כי לא הכול רק מוח, אלא גם נאמנות. כשהשרתים שלך קורסים באמצע הלילה, תחשוב על מישהו בקליפורניה שיגיע למשרד - זה לא יקרה. ההייטק הישראלי הוא עדיין הרבה פחות ציני בהשוואה למקומות אחרים, עדיין יש פה גרעין מעולה של אנשים, ואם נטפח אותו - העתיד שלנו".

זוהר לבקוביץ / צילום: שלומי יוסף
 זוהר לבקוביץ / צילום: שלומי יוסף

"בתל אביב אני מוּכר, אבל בבני ברק אני ממש מדונה"

השבוע התחיל שידור העונה השנייה של תוכנית הריאליטי של קשת 12 "הכרישים", המבוססת על הפורמט האמריקאי "Shark Tank", שבמסגרתה מופיעים יזמים צעירים בפני חמישה בעלי הון שבוחרים את המיזם שבו ישקיעו. לבקוביץ' ו"כריש" נוסף, דובי פרנסס, הם השניים היחידים מבין "כרישי" העונה הראשונה שהמשיכו לעונה השנייה.

מה משך אותך בזה?

"התשובה הראשונה כשהציעו לי הייתה: 'לא'. התשובה השנייה הייתה: 'פאק, לא'. לרוב, כשאני כל-כך החלטי לגבי משהו, אני בודק למה. ישבתי עם אחד 'הכרישים' הבכירים בארה"ב, מיליארדר, והוא אמר לי: 'אנחנו משנים את המציאות הכלכלית בארה"ב'. הוא הראה לי מחקרים - הסדרה רצה שם 11 עונות, והתברר שהיזמות בפריפריה החברתית גדלה ב-18% בעקבות התוכנית. זה התחיל למצוא חן בעיניי. באותו זמן גם חזרתי לארץ אחרי 10 שנים בארה"ב, ואף אחד לא ידע שאני חי. ככה זה התחיל.

"יש כמובן גם את המקום האישי, של האגו, אבל בעיקר זה מהמקום שאנחנו משנים, עוזרים. הרגע הכי מרגש היה כשישבתי באבו גוש וניגש אליי מלצר פלסטיני שביקש לעשות איתי סלפי. שאלתי אותו מאיפה הוא מכיר את הסדרה, והוא סיפר לי שהוא סטודנט באוניברסיטת אל-קודס וששם מראים להם את כל הפרקים, שילמדו מזה מנהל עסקים.

"בלי צחוק, דרך הסדרה אנחנו נוגעים באנשים. בתל אביב אני מוּכר, אבל בבני ברק אני ממש על תקן מדונה. החרדים שותים את זה בצמא, זו הדרך שלהם ללמוד איך נראה משקיע, יזם. הם אומרים לי: 'החלום שלנו הוא להיות יזמים'. הם משננים את זה כמו שהם משננים את התלמוד. אנחנו באמת עושים אימפקט בפריפריה החברתית. אני תמיד טוען שהעלייה הבאה שתציל את ישראל היא מבני ברק ונצרת, ואם לא נשלב בהייטק את החרדים והערבים, אבוד לנו. העתיד שלנו שחור.

"תראי את קמא-טק, שאנחנו עוזרים להם. כשהתחלנו, היו בישראל 25 סטארט-אפים חרדיים, היום יש יותר מ-700. אלה שני אנשים חרדים, מוישי פרידמן ואברימי וינגוט, שהחליטו שהם משנים את העולם. אותו דבר עושה האנס שאקור (מייסד Mobile Monday Nazareth, ארגון שמטרתו לפתח את קהילת ההייטק בנצרת, ה' מ'). צמרת ההייטק נרתמת גם לזה וגם לזה, אבל אין פה משהו מערכתי שאומר 'בואו נשלב'. זה לא יקרה מעצמו וזה לא יקרה בזכות הממשלה".

זוהר לבקוביץ'
בן 48, יליד קיבוץ דפנה. על התנועה הקיבוצית יש לו רק מילים טובות. "היא הוציאה הכי הרבה מנהיגים בתולדות הציונות", הוא אומר, ומוסיף שאפילו הלינה המשותפת הייתה טובה עבורו ● כיום הוא מתגורר ברמת אביב, דלת מול הדלת של גרושתו זה שנה וחצי, איה. "אנחנו ביחסים מצוינים. היא החברה הכי טובה שלי" ● יש להם שלושה ילדים: בת 11, בת 7 ובן 4, כולם נולדו בארה"ב ● בניגוד למה שחושבים, הוא למד כלכלה מנהל עסקים, ולא מדעי המחשב ● כשחזר לארץ וביקש לפתוח חשבון בנק, שלחה אותו הפקידה לבנק אחר, שבו יש "אנשים כמוהו", אחרי שאמר לה שהוא לא עובד כבר כמה שנים

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988