גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות המסים הציבה דרישות סותרות, ביהמ"ש ביטל את חיוב המס

בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל שומות מס שהוצאו לנישום, לאחר שקבע כי לא יכול להיות מצב שבו אגף אחד של הרשות (מע"מ) יחייב על בסיס קביעה אחת - בעוד אגף אחר (מס הכנסה) יחייב על בסיס קביעה הפוכה

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: כדיה לוי
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: כדיה לוי

מה קורה כשזרוע אחת של רשות המסים לא יודעת מה עושה הזרוע השנייה? יש כנראה הרבה מקום לנישומים לנסות לנצל את הבלבול ולטעון טענות סותרות בהליכים מקבילים. אלא שנראה שגם רשות המסים מנצלת את חוסר התיאום הזה וגם היא טוענת טענות סותרות בהליכים מקבילים.

כך קרה שנישום ערער על חיוב מע"מ וטען כי המקצוע שלו הוא סוחר מתכות, ועל כן הוא זכאי לקזז מס תשומות בחשבוניות המס שהוצאו לו בגין רכישת מתכות מחברה אחת ומכירתן לחברה אחרת. מנהל מע"מ חיפה ענה על כך כי מקצועו של הנישום הוא לא סוחר מתכות אלא מתווך מתכות, ועל כן אינו זכאי לנכות את מס התשומות בחשבוניות.

מנגד, בערעור על חיובו במס הכנסה טען הנישום, כי הוא רק מתווך במתכות ואיננו סוחר במתכות, ועל כן דיווחיו על הרווח הגולמי של העסק הינם נכונים וסבירים לפעילותו כמתווך במתכות. פקיד השומה טען בערעור כי הנישום הינו סוחר מתכות ולא מתווך, ועל בסיס זה הוציא לו שומות "חוסר סבירות עסקית", בקבעו כי הרווח הגולמי המדווח על הנישום הינו נמוך ואינו תואם את הרווח המקובל בענף הסחר במתכות.

כך בעצם שתי זרועות שונות של רשות המסים - מע"מ ומס הכנסה - טענו בבית המשפט טענות סותרות בנוגע לעיסוקו של הנישום והוא מצידו גם טען טענות סותרות כדי להתאים את שיעור המס לזה שהוא רוצה להחיל.

בשלב מסוים הבין הנישום את הבעייתיות בטיעוניו הסותרים, והתיישר מאחורי הטענה כי הוא מתווך מתכות בלבד. אלא שרשות המסים לא השכילה לעשות את אותו מהלך של איחוד הטיעונים שלה - והצליחה לעצבן בכך את השופטת אורית וינשטיין מבית המשפט המחוזי בחיפה. בפסק הדין שניתן בסופה של הסאגה, מתחה השופטת וינשטיין ביקורת חריפה על התנהלות הרשות, קבעה כי "לא ניתן לקבל התנהלות לפיה רשות שלטונית - רשות המסים על אגפיה השונים - אינה אומרת את דברה בקול אחד, אחיד וקוהרנטי" ולבסוף גם ביטלה את השומות שרשות המסים הוציאה לנישום מעל לעשור קודם לכן.

אחידות לא נראתה לעין בערעורים

הסיפור הזה מתחיל בשומות שיצאו לנישום יעקב פאר בשנים 2004 עד 2009, במסגרתן נקבע, כי פאר הנו סוחר מתכות. פקיד שומה חיפה פסל לפאר את ספרי העסק וקבע כי פאר ניכה הוצאות לפי חשבוניות פיקטיביות, וכן כי שומות שהגיש לפקיד השומה חיפה לוקות בחוסר סבירות עסקית, כאשר הרווח הגולמי בענף המסחר במתכות הינו 20%-22%, בעוד פאר דיווח על רווח גולמי של שליש אחוז ופחות לאורך השנים ו-5% בשנה אחת.

במקביל, התנהל מול פאר הליך משפטי בפני השופט רון סוקול בנוגע לשומת תשומות שהוצאה לו לשנים 2004-2005. בפסק הדין שניתן נגד פאר נקבע, כי הוא לא קנה ולא מכר את מתכות, אלא היה רק גורם מתווך. בעקבות פסק הדין פנה פאר למנהל מע"מ חיפה וביקש את תיקון מחזור עסקאותיו כך שיועמד על מחזור עסקאות התיווך בלבד - אך פנייתו זו נדחתה.

שני הנושאים הללו - מחלוקת מס ההכנסה ומחלוקת המע"מ - הגיעו אל שולחנה של השופטת וינשטיין לאחר שפאר, באמצעות עו"ד רועי פלר ממשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', ועו"ד זיו אור, הגיש ערעור על החלטות רשות המסים. 

ב-2012 הגיעו הצדדים לערעורי המס להסדר דיוני לפיו פסק הדין בערעור תשומות המס שנידון בפני השופט סוקול יהווה "מעשה בית-דין" לצורך ערעורי מס ההכנסה; כלומר: ההחלטה תחייב את הצדדים בערעורים העתידיים. ביחס לכך כתבה השופטת וינשטיין בציניות: "ואם ישאל השואל, הכיצד ייתכן כי פסק הדין בערעור מס התשומות יהווה מעשה בית דין בערעורי מס ההכנסה, כאשר הטענות העובדתיות של שני הצדדים בו הפוכות לטענותיהם בערעורי מס ההכנסה? על כך נשיב - כי הרושם הברור העולה מאותו הסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה הוא כי באופן מצער, טרם חתימתו של אותו הסדר דיוני - לא טרח איש מן הצדדים להפנים את משמעותו של הסדר דיוני זה בנסיבות הטיעון העובדתי ההפוך".

וכך, את כל העמודים הראשונים לפסק דינה, הקדישה השופטת וינשטיין לביקורת החריפה שלה נגד התנהלות הצדדים, כאשר בשלב מסוים היא מיקדה את הביקורת נגד רשות המסים בלבד. השופטת ציינה כי הגם שנמתחה על ידה ביקורת גם על פאר בעניין הסתירה בין טענותיו בהליכים השונים, לאחר מתן פסק הדין בערעור מס התשומות התיישר פאר עם הקביעות העובדתיות שנקבעו על ידי השופט סוקול וטענותיו בערעורים בפניה היו, בסופו של יום, בהתאמה למסד העובדתי שנקבע בפסק הדין בערעור מס התשומות.

מנגד, רשות המסים בחרה להמשיך לדבר בשני קולות - "ועל כך יש להצר עד מאוד", כתבה השופטת. "מעל 15 שנה חלפו מאז אוחדו אגפיה של רשות היסים, אך אחידות לא נראתה לעין בערעורים אלו. אך מעל לכל זאת - לא יעלה על הדעת כי רשות שלטונית כרשות המסים לא תכבד פסקי דין והחלטות של בית המשפט, לא תיישם את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין בערעור מס התשומות ולא תתאים את טיעוניה למצב הדברים שנקבע בפסק הדין הנ"ל. מצב דברים זה הדעת אינה סובלת".

עזות מצח כלפי בית המשפט

הביקורת על הרשות לא הסתיימה בכך. השופטת ממשיכה לגולל לאורך פסק הדין את התנהלותה הקלוקלת של הרשות לתפיסתה, ובין היתר מתארת איך הרשות ניסתה להחזיר את הדיון בחזרה אל מסדרונות הרשות, להכרעת הרשות מחדש, בטרם תינתן הכרעה משפטית - ניסיון שהשופטת סיכלה.

זה קרה לאחר שפאר הודיע כי הוא מקבל את הקביעה שהוא היה מתווך בענף המתכות וניתנה לפקיד שומה חיפה האפשרות להגיש סיכומים משלימים בתגובה להודאה זו. בסיכומים אלה, ביקש פקיד שומה חיפה להחזיר את הדיון בנוגע לשיעור הרווח הגולמי בתיווך - לשלב ההשגה (שלב מקדמי להליך המשפטי, שבו הרשות שומעת את טענות הנישום ומכריעה בהן).

על בקשה זו כתבה השופטת, כי "פסק דין זה, שניתן בלית ברירה נוכח התנהלותם של הצדדים שעיניהם טחו מראות את הבעייתיות שבטענותיהם העובדתיות הסותרות, נועד להביא לסופיות של הדיון. על כן, ניסיונו של פקיד השומה בסיכומיו המשלימים 'להחזיר את הגלגל' לאחור, הוא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי".

השופטת הוסיפה, כי ניסתה פעם אחר פעם להביא את הצדדים לפשרה, אך הם לא השכילו להתפשר, ובנסיבות אלה היא מוצאת את בקשת פקיד השומה לחזור לשלב ההשגה "כבקשה מקוממת ובלתי ראויה. הזדמנויות אין סוף ניתנו למשיבים (פקיד השומה ומנהל מע"מ - א.ל.ו) לחזור אחורנית לשלב השומה ולבצע הליך שומתי תקין ומסודר על בסיס עובדת היות המערער מתווך בענף המתכות, כפי שנקבע על ידי כב' השופט סוקול בערעור מס התשומות. המשיבים דחו, שוב ושוב, כל הצעה כזו. לאחר חלוף זמן כה רב בניהול הערעורים דנן ונוכח עמידת המשיבים על כך שהערעורים יתנהלו עד תום - דרושה מידה בלתי מבוטלת של עזות מצח כלפי בית המשפט, בפנייה בבקשה לחזור לשלב ההשגה במסגרת סיכומים משלימים. Enough Is Enough. על כן, מובהר כבר עתה כי בקשת פקיד השומה חיפה בסיכומיו המשלימים לחזור לשלב ההשגה - נדחית ומוטב היה אילו לא הייתה מתבקשת כלל".

בסופו של דבר, דנה השופטת בחוסר רצון בערעורים שהוגשו, ודחתה אחת אחת את טענות רשות המסים נגד פאר. בין היתר, דחתה השופטת את טענת רשות המסים, כי מתן היתר לפאר לתקן את דיווחי עסקאותיו בהתאם לפסיקת השופט סוקול בערעור מס התשומות תפגע בהרתעה של הרשות ובשלטון החוק, וכי בנסיבות הנדונות עדיף שלא לתת לחוטא לצאת נשכר ויש לתת לשיקולי תקנת הציבור לגבור על השיקול של גביית "מס אמת".

"דעתי אינה כדעתו של מנהל מע"מ בעניין זה", כתבה השופטת וקבעה כי "תפקידו של בית המשפט בערעור מס, הוא בראש ובראשונה להגיע ככל הניתן ובהתאם לממצאים והראיות שבפניו - לשומת מס אמת. סמכותו של בית המשפט בערעור מס אינה סמכות מהדין הפלילי ותפקידו אינו תפקיד עונשי. ככל שמנהל מע"מ סבור היה כי המערער פעל בזדון בדיווחיו וכי מטרתו הייתה העלמת מס או הקטנת חבות המס שלו שלא כדין - יכול היה לפעול נגד המערער במישור הפלילי, אך לא עשה זאת".

לאור גישתה, קבעה השופטת כי דין ערעורי מס ההכנסה שהגיש פאר בנוגע לשומות "חוסר הסבירות העסקית" שהוצאו לו לשנים 2005-2011 - להתקבל; וכך גם התקבל ערעור המע"מ שלו, לתקן את דיווחי עסקאותיו לשנים 2004-2005.

בנוסף, הטילה השופטת על רשות המסים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת פאר בסך 35 אלף שקל - סכום שהתווסף להוצאות בהיקף 40 אלף שקל שכבר הטילה השופטת על הרשות לאורך ההליכים בתיק.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "אנו לומדים את פסק הדין וככל שיוחלט על הגשת ערעור, עמדתנו תבוא לידי ביטוי במסגרת זו". 

מהפרקליטות נמסר כי "פסק הדין נלמד בידי הפרקליטות ובכלל זה נבחנת האפשרות להגשת ערעור על פסק הדין לרבות החלטות הביניים שניתנו בתיק לביהמ"ש העליון.

השופטת שרשות המסים מעדיפה שלא לפגוש 

זו אינה הפעם הראשונה שבה שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה אורית וינשטיין מבקרת בחריפות את התנהלות רשות המסים, ומייצגיה. עורכי הדין המופיעים באולמה מספרים, כי היא לא חוסכת שבטה מרשות המסים ומהפרקליטים בפרקליטויות הפיסקאליות שמגיעים להופיע בפניה. פעם אחר פעם הם מוצאים עצמם "מותקפים" באולמה - כלשון חלק מהפרקליטים עצמם - והיא לא מהססת לציין את הביקורת גם בפסקי הדין, ולהטיל על רשות המסים הוצאות משפט בהתאם.

השופטת אורית וינשטיין  / צילום: אתר בית משפט

במהלך השנים האחרונות ביססה השופטת וינשטיין את שמה בקהילת המס כשופטת אנטי-ממסדית, ביקורתית וכזו שלא מקבלת את עמדת המדינה כ"אמת היחידה". אולי אפילו הפוך.

כך, באחד מפסקי הדין שנתנה לפני מספר שנים היא ביקרה בחריפות את התנהלות רשות המסים לאחר שזו החליטה על דעת עצמה לא להעביר לנישום סך של 10,000 שקל שנפסק לטובתו על ידי בית המשפט, ובמקום להעביר לנישום את הכסף, הרשות החליטה לעקל אותו מול חוב מס שהיה לנישום.

בהחלטה, שבמסגרתה חייבה את רשות המסים לשלם לנישום לאלתר את סכום ההוצאות, בתוספת הוצאות לדוגמה בסך נוסף של 30 אלף שקל, הגדירה השופטת את התנהלות הרשות כביזיון בית משפט והוסיפה, כי מדובר ב"התנהלות כוחנית בחוסר תום לב שאין להסכין עימה, ובוודאי שלא מצד רשות שלטונית".

במקרה אחר בחרה וינשטיין להעביר לרשות המסים מסר חד שלא כל נישום הוא "חשוד מיידי". במקרה זה, השופטת קבעה כי הרשות שללה מנישום, שלא בצדק, הטבת מס, לאחר שלא האמינה לראיות שהציג כי התגורר בנפרד מאשתו בעכו והיה זכאי להטבות מס. "גישה חקרנית הננקטת על ידי רשות המס, כזו הבודקת ובוחנת טענות וראיות המובאות בפניה - היא גישה רצויה ונכונה. עם זאת, גישה חקרנית אין פירושה גישה חשדנית", כתבה.

במקרה אחר ביטלה ויינשטין את החלטת פקיד שומה חיפה שפסל את ספריה של בעלת חנות בגדים, תוך שהיא קובעת שהוא פעל בניגוד להנחיות חוזר פנימי של רשות המסים כשפסל את הספרים על סמך מקרה אחד, ללא בחינה כוללת של העניין. 

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד