ועדת סל התרופות הכריעה היום (ו') אילו תרופות חדשות יכנסו לסל התרופות במימון של 500 מיליון שקל שהתווספו לסל.

כמו בשנים קודמות, גם בסל החדש ישנה דומיננטיות לתרופות לסרטן, ביניהן יסקרטה של חברת גיליאד (שמקורה הוא חלקית בישראל), לינפרזה לסרטן השד והשחלות של חברת אסטרהזנקה, ליביטיו של חברת סנופי לסרטן עור שאינו מלנומה. כמו כן, ימומן הטיפול של חברת נובוקיור הישראלית, טיפול באמצעות שדה חשמלי לגידולים במוח מסוג גליובלסטומה. כמו כן, נכנסו מספר בדיקות אבחון חדשות לסרטן, כך הורחב טווח הגילאים לבדיקות לסרטן צוואר הרחם וטווח האוכלוסיות לבדיקות סקר למוטציות בגן BRCA הגורמות לסרטן השד.

מספר תרופות לסוכרת נכנסו לסל. סוכרת נמצאת במוקד הסל משום שהאטת קצב המחלה יכול להוביל לחיסכון בתופעות לוואי ומחלות המשך רבות. בין התרופות שנכנסו לסל נמצאות פרוסיגה. לעומת זאת, ה"לבלב המלאכותי" של חברת מדטרוניק, טכנולוגיה המחברת בין מדידה רציפה של סוכל לבין מתן אינסולין במשאבה באופן אוטומטי ומאפשרת לחולה להפחית את התעסקותו במחלה - נשארה בחוץ.

שלוש תרופות לטיפול בנשאי HIV נכנסו לסל (פיפלטו, דסטריגו ודובטו). בנוסף, הוכנסה התרופה למניעת הידבקות הווירוס הנקראת Prep. 2. בארץ מופצת רק גרסה אחת של התרופה, אמטריביר טבע, אך קיימת גרסה נוספת שנקראת טרובדה.

אחרי שפורסמו ב"גלובס" טענות על הזנחת תחום הפסיכיאטריה והנוירולוגיה, היום נכנסה לסל תרופה חדשה של חברת ינסן (מקבוצת ג'ונסון אנד ג'ונסון) לטיפול בדיכאון על בסיס קטמין - בעבר חומר הרדמה וסם מסיבות, שהתגלה ביכולתו להפחית תסמיני דיכאון במהירות ובחירום, לעומת תרופות אחרות שנדרש להן זמן לפעול. תרופה זו יכולה להיחשב מצילת חיים, משום שהיא מיועדת בעיקר לפלח הדכאוניים אשר גם מראה נטיות אובדניות.

בסל נכללו השנה עוד מספר מוצרים מתחום הנוירולוגיה: ארבע תרופות לטיפול בטרשת נפוצה, תרופה לטיפול בנרקולפסיה (ישנוניות מוגזמת) עם חולשת שרירים פתאומית ושתי תרופות נוספות.

הוחלט לאשר את התרופה Zolgensma לטיפול בניוון שרירים מסוג SMA. תרופה זו נחשבת לתרופה היקרה בעולם, אולם במסמך שמסרה ועדת הסלנכתס כי התוספת היא ללא עלות. ייתכן והמשרד הגיע להסכם חלוקת סיכונים עם החברה, כך שישלם על המוצר רק במקרה של הצלחה ואז הוא יחליף טיפול אחר.

עוד אושרו: ארבעה חיסונים חדשים, תרופות לאוסטאופורוזיס בנשים עם סיכון גבוה לשבר, תרופה לטיפול בקרישי בם ותסחיפים, תרופות לאסטמה קשה, שתי תרופות למניעת שבץ ועוד.

בחלק מן המקרים התקבלה "חצי החלטה". כך למשל במוצר להארכת חיים בחולים עם ליקוי בשריר הלב. הוחלט לשים את המוצר בראש התור למקרה שיוחלט להגדיל את תקציב הסל, כפי שהבטיח בעבר שר הבריאות.

בין הטיפולים שנשארו בחוץ נמצאת תרופה אפידיולקס, המיועדת לטיפול בתינוקות וילדים הסובלים מן התסמונת הנדירה דרווה (Dravet), צורה קשה ונדירה של אפילפסיה. התרופה המיוצרת על ידי חברת GW pharma , מבוססת על רכיב בצמח הקנאביס, מה שאולי לא תרם לתדמיתה, למרות שהתרופה עברה את כל התהליך המקובל של רישום מוצר רפואי מול ה- FDA בארה"ב.

כמו כן נשארו בחוץ: טיפולים למיגרנה כרונית, טיפול בפרקינסון על ידי צריבת רקמות, טיפולים בשיניים שבורות אצל ילדים, טיפול בים המחל לחולי פסוריאזיס (אם כי אושרו שתי תרופות לפסוריאזיס) ועוד.

לדברי שר הבריאות יעקב ליצמן: "לא היה פשוט לכולנו השנה בתוך האי ודאות הפוליטית שגרמה גם לאי ודאות תקציבית. סל התרופות 2020 כולל בתוכו הישגים דרמטיים לציבור החולים ואני גאה בתוצאה שהגישה הוועדה. כידוע איני מתערב בנעשה בסל ומשאיר את ההחלטות לחברי הוועדה, אך אני מכיר מקרוב את העבודה הקשה שעשיתם השנה, ואת המשימות הלא פשוטות כלל שעמדו בפניכם, בבואכם להכריע בסוגיות שיש בהן פיקוח נפש ממש. לצערי תקציב הסל אף פעם לא מספיק לכל הצרכים. לדעתי יש להוסיף מעל 500 מיליון שקל".

משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות אמר: "עוד שנה עוד סל . זה תמיד נראה בלתי אפשרי לפני ונס אחרי. אבל הפעם היה פה באמת נס. יש לא מעט בשורות בסל השנה - הרבה מאוד השקעה במניעה ראשונית - מחיסון נגד חצבת למבוגרים ועד בדיקות סקר לדושן וגם מניעת סיבוכים.

"יש מענה לאוכלוסיות רחבות - בסכרת ובמחלות אחרות. יש לראשונה מזה שנים רבות תרופה פסיכיאטרית חדשה לדיכאון עמיד. ההרחבה החיונית של הזכאות למכשירי שמיעה שהתאפשרה בזכות הירידה בעלויות וכמובן - מענה הולם לצרכים האונקולוגיים.

"אמרתי קודם שזה היה נס. אני התקשיתי להאמין בתחילת הדרך ש-500 מיליון יספיקו, והעובדה שהם הספיקו אכן הייתה נס - היא קרתה בזכות פרופ' רוטשטיין, שהבין שאי אפשר שבמשמרת שלו תרופות חיוניות יישארו בחוץ והפשיל שרוולים ונכנס למו"מ בעצמו בלילות".

יו"ר ועדת סל התרופות 2020, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר: "סיום עבודת ועדת הסל 2020, דומה ללידה מכשירנית לאחר הריון בסיכון גבוה. נולד תינוק די מוצלח שלמרות המצוקה העוברית, יצא כשהוא מכיל את כל מה שניתן היה להטעינו באילוצים הקשים שאפפו את לידתו".

בעקבות אי הכנסת הלבלב המלאכותי, ירון יצהרי, מנכל מדטרוניק פנה לועדת סל התרופות ואמר: "אנו פונים אל חברי הודעה לשבת יחד עם קופות החולים ועמנו למציאת פתרון משותף על מנת שנציל ונשנה חיים של מטופלים וכל בני המשפחה".

בין חברי ועדת הסל אשר קיבלו את ההחלטות הקשות וגם לספוג אחר כך את האש מן החולים, נמצאים רופאים וגורמי מערכת בריאות מגוונים. כך כוללת השנה ועדת הסל רופאים ואחיות, מנהלים בבתי חולים וקופות חולים, מנהלי גופים גדולים שאינם קופות חולים, מומחים לאתיקה אך אין בה נציגות של עמותות החולים. בין חברי הועדה ישנם שמות מוכרים כמו: פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי הדסה - יו"ר ועדת הסל; ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות- מרכזת ועדת הסל; פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות; פרופ' רות לנדאו, מרצה ואתיקאית; ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה, קופ"ח מאוחדת ד"ר ספי מנדלוביץ, סמנכ"ל רפואה, המרכז הרפואי שערי-צדק; הרב אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא ויו"ר מד"א; אלוף במיל' יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל; עו"ד יעקב קווינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות ועוד.