גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות?

2019 הייתה מוצלחת מאוד למשקיעים בקרנות הנאמנות, אך פחות מוצלחת ממה שנראה למנהלי הקרנות ● בתמונת הגיוסים והפדיונות, יש פער ניכר בין העולם האקטיבי לבין, ובתוך, העולם הפסיבי - בין הקרנות המחקות לבין קרנות הסל ● כתבה ראשונה מתוך שתיים

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות?  / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק
האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות? / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק

שנת 2019 מצטיירת כאחת השנים הטובות ביותר לתעשיית קרנות הנאמנות, ולא בכדי. בשל הריבית הנמוכה והעליות שנרשמו בכל אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים: מניות בישראל; מניות בחו"ל; אג"ח ממשלתיות בישראל ובחו"ל; ואג"ח קונצרניות בישראל ובחו"ל - פרט לדולר מול השקל - נהנו כולן מעליות שאפשר לראותן כחריגות, והכל תוך תנודתיות נמוכה יחסית.

זו הייתה ללא ספק שנה מעולה למשקיעים. אבל, האם נכון לומר זאת גם לגבי תעשיית קרנות הנאמנות שזכתה לכותרות ברוח זו בתקשורת הכלכלית? הנתונים עשויים להטיל בכך ספק.

סך נכסי תעשיית הקרנות, שעמד בסוף שנת 2018 על 306.6 מיליארד שקל, הגיע בסוף 2019 ל-352.6 מיליארד שקל, גידול מרשים בשיעור של 15%. אבל, כאשר בודקים את מקור הצמיחה הזו, מתברר שכ-70% הגיעו מהתשואה המשוקללת (11.5%) שהתעשייה הזו העניקה למשקיעים בקרנות, ורק כ-30% הגיעו מכניסת כספים חדשה מצד הציבור. במלים אחרות: מתוך גידול של 46 מיליארד שקל בנכסים, רק גידול של כ-14 מיליארד שקל נבע מכניסת כספים נטו אליה (כניסה בנטרול יציאה). כחצי מזה - 7.2 מיליארד שקל הגיעו בכלל לקרנות הכספיות, והרבה יותר מכך, כ-32 מיליארד שקל נבעו מהעלייה האוטומטית בערך הנכסים.

חשוב להבהיר: כשאנחנו אומרים תעשיית קרנות הנאמנות, אנחנו מדברים למעשה על שתי תעשיות שונות במהותן. התעשייה הראשונה היא התעשייה האקטיבית, דהיינו אותן קרנות שמנוהלות מתוך מטרה להכות את מדד הייחוס שלהן, והיא כוללת את הקרנות המסורתיות (אג"ח, מניות, שילוב שלהן, וכדומה) ואת הקרנות הכספיות (שקליות ודולריות).

השנייה היא התעשייה הפסיבית שלא מתיימרת להכות את הבנצ'מארק שלה אלא מבקשת לחקות את מדדי הייחוס ולהשיג תשואה זהה להם. תעשייה זו כוללת את קרנות הסל ואת הקרנות המחקות.

המספרים מספרים סיפור פחות אופטימי

אז, האם באמת, שנת 2019 הייתה שנה מוצלחת מאוד לתעשייה? ואם כן, לאיזה חלק ממנה? על פניו, התשובה חיובית - גיוס של 14 מיליארד שקל בשנה אינו עניין של מה בכך בתעשייה שיש לה לא מעט שנים שבהן היא סובלת מיציאת כספים. כך, למשל, בשנת 2018 שהייתה בניגוד ל-2019, שנה לא טובה בשווקים, התעשייה פדתה סכום ניכר של 11 מיליארד שקל. גידול בנכסי התעשייה (כולל עליית ערך אמנם) בשיעור של 15% בשנה, גם הוא לא עניין של מה בכך.

אבל, צלילה לתוך המספרים מגלה, כאמור, תמונה פחות ורודה. הגיוס הכולל בסך של 14 מיליארד שקל מורכב משלושה מספרים בסיסיים.

המספר הראשון הוא 4 מיליארד שקל - גיוס נטו בקרנות המסורתיות האקטיביות. סכום זה מהווה כ-2.3% בלבד מסך נכסי הקרנות האלה כפי שהיו בסוף 2018 (170 מיליארד שקל). שיעור בהחלט לא מרשים בשנה חלומית למשקיעים. כדאי להזכיר שב-2018 שהייתה שנה לא טובה למשקיעים, אך לא נוראית, תעשיית הקרנות המסורתיות האקטיביות פדתה סכום ניכר וגבוה פי כמה של יותר מ-20 מיליארד שקל.

התמונה נראית עוד פחות מעודדת אם מביאים בחשבון שחלק מהגיוס לקרנות המסורתיות מגיע מה"בית", דהיינו, מרכישות שבית ההשקעות מבצע של קרנות שבניהולו עבור לקוחותיו בניהול תיקים. את הממדים המדויקים קשה לדעת כי אלה יגיעו מאוחר יותר בעוד כמה חודשים, כאשר רשות ניירות ערך תפרסם את הדו"ח השנתי שלה על תעשיית ניהול התיקים.

קרנות הנאמנות האקטיביות

אחת הסיבות לגיוס הצנוע של הקרנות המסורתיות האקטיביות ב-2019, היא שההיקף הגדול של נכסיה מכביד עליה, שכן יציאת כספים עקב צורכי נזילות של המשקיעים, תמיד תהיה. הניסיון מלמד שמידי שנה היקף הכספים שנפדים בתעשיית הקרנות האקטיביות לצורכי משיכות או לצורך מעבר לאפיקים אחרים, לרבות לקרנות אחרות מגוף מנהל אחד למשנהו, מגיע לכ-30%. זהו שיעור תחלופה מדהים שגבוה בהרבה ממה שמקובל בשווקים פיננסים מתוקנים, ובמידה רבה הוא משקף את ההסתכלות קצרת הטווח וחסרת הסבלנות של לא מעטים מן המשקיעים הישראלים. זה אומר, שכדי לסיים את השנה בגיוס חיובי נטו, גוף שמנהל קרנות נאמנות אקטיביות מסורתיות צריך לגייס ברוטו יותר מאשר הפדיון הכמעט אוטומטי הצפוי לו. מה שעוד מקל על יציאת כספים מהקרנות האקטיביות, הוא שזהו מהלך שאינו כרוך מבחינת הלקוחות בתשלום עמלת מכירה, וזאת בניגוד לקרנות הפסיביות.

נעיר כי לאחרונה מסתמן שיפור בשיעור התחלופה, גם תודות לכך שהבנקים השביחו את מערכות הדירוג שלהן באופן שנותן משקל הולך וגדל לביצועי קרנות הנאמנות לטווח זמן ארוך יותר ממה שהיה מקובל (שנה אחת). ועדיין, הנתונים הללו אומרים שגוף שמנהל קרנות נאמנות צריך "להמציא את עצמו" כל פעם מחדש.
הקטגוריה המככבת בהפרש ניכר בצד הגיוסים בתעשייה המסורתית האקטיבית היא זו של קרנות אג"ח כללי שגייסה בשנת 2019 סכום של 3.8 מיליארד שקל, ואחריה קרנות אג"ח מדינה עם 3.2 מיליארד שקל. אחריהן קטגוריית מניות ישראל עם 1.35 מיליארד שקל. הקטגוריה ה"מככבת" ביציאת כספים ממנה היא זו של הקרנות השקליות עם 1.41- מיליארד שקל, ואיתה הקרנות הגמישות וקרנות המתמחות במניות בחו"ל שמהן יצאו כ-1.1 מיליארד שקל כל אחת.

צמיחת תעשיית קרנות הנאמנות

המספר השני הוא 7.2 מיליארד שקל - גיוס נטו בקרנות הכספיות, המהווה כ-31% מנכסי הקרנות האלה כפי שהיו לפני שנה (23 מיליארד שקל). זהו שיעור הגידול הניכר ביותר, ועל פניו זה מוזר. שהרי הריבית הנמוכה הייתה אמורה דווקא להרחיק משקיעים מקרנות אלה. אז מסתבר שבתוך המגזר הזה, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-4 מיליארד שקל, כתחליף טוב לפיקדונות שקליים, והמפתיע הוא שהקרנות הכספיות הדולריות גייסו סכום גדול של 3.2 מיליארד שקל, ונכון לסוף דצמבר 2019, לפחות, המשקיעים שהצטרפו אליהן לא רוו נחת בשנה של תיסוף חזק של השקל כלפי הדולר.

המספר השלישי הוא 2.8 מיליארד שקל - גיוס נטו בקרנות הפסיביות, המהווה כ-2.4% מנכסי הקרנות האלה כפי שהיו לפני כשנה (112.8 מיליארד שקל). יש הבדל ניכר ב-2019 לגבי מה שקרה בתוך התעשייה הפסיבית בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות.

קרנות הסל סבלו דווקא מיציאת כספים בסכום לא קטן של 6.6 מיליארד שקל. הסיבות לכך הן מגוונות. מלאי גדול של נכסים שחלק גדול ממנו מוחזק על ידי משקיעים מוסדיים. אלה לא יכולים היום לקבל את ההנחות הגדולות שקיבלו בעבר (לעיתים תוך מחירי הפסד למנפיקים, מנהלי תעודות הסל דאז), ובנוסף, עמדת רשות שוק ההון היא שאסור לגוף קשור (מוסדי שבבית ההשקעות שלו יש חברת קרנות) להחזיק בקרנות סל של אותו בית ולשלם דמי ניהול משתנים (סוג של עמלת הצלחה). זה מחייב, דה פקטו, את הגופים המוסדיים למכירת חיסול של קרנות הסל לדאבון הלב גם של הבורסה בשל פגיעה בהיקפי המסחר העתידיים, תופעה שבלטה מאוד בדצמבר 2019 ועתידה, כנראה, להימשך עוד פרק זמן מסוים.

עלייתן של הקרנות המחקות

ואשר למשקיעי הריטייל בקרנות הסל, הרי שבעקבות הרפורמה נפסק הנוהג שבו יועצים בבנקים מתקשרים לחדרי המסחר של המנפיקים ומתמקחים על המחיר. בנוסף, היועצים במערכת הבנקאית וגם הלקוחות שלהם מתקשים להבין את המנגנון של דמי ניהול משתנים ומעדיפים את המנגנון הפשוט של דמי ניהול קבועים, דהיינו, קרנות מחקות.

ואכן, הקרנות המחקות נהנות בשנים האחרונות, וגם בשנה האחרונה מצמיחה מואצת. נכסיהן עמדו בתחילת השנה על 26.8 מיליארד שקל, והן גייסו במהלך 2019 כ-9.4 מיליארד שקל, גידול נאה מאוד של כ-35%. וזה, כמובן, פרט לצמיחה שנבעה מעליית ערך נכסיהן, פועל יוצא של הגאות בבורסות. כך, נכסיהן צמחו בשיעור כולל של כ-52.6% מ-26.8 מיליארד שקל ל-40.9 מיליארד שקל.

קרנות אלה נהנות כרגע, כאמור, מהעדפת היועצים תודות לדמי הניהול הנמוכים שלהן ומפשטות דמי הניהול הקבועים לעומת דמי הניהול המשתנים בקרנות הסל. הנושא של דמי ניהול משתנים דורש תהליך של הסבר והטמעה בתודעה של היועצים, שכן הוא הרבה יותר פשוט ממה שנראה, ויש בו גם יתרונות ללקוחות.
זאת ועוד. החברות לניהול קרנות נאמנות שקוראות את מפת ההעדפות של היועצים, שמו דגש על הקמת קרנות מחקות, ולאחרונה גם שינו את הסטטוס של חלק מהקרנות שבניהולם מקרנות סל לקרנות מחקות, שינוי שאפשרי רק אחת לשנה ב-1 בינואר. ולבסוף, לקרנות המחקות אין עדיין את הבעיה של מלאי גדול מאוד, כמו זה של קרנות הסל, כך שגם יציאת הכספים הטבעית מהן היא בסכומים קטנים יחסית.

קרנות הנאמנות הפסיביות

כאשר נכנסים יותר עמוק לתעשייה הפסיבית ברמת כל אחת מהקטגוריות שלה, מגלים פערים ניכרים בין שני המכשירים המייצגים את התעשייה - קרנות הסל והקרנות המחקות, בכל הקשור להיקף הכניסה או היציאה של כספים אליהן ומהן.

בזירת שוק המניות הישראלי, שני המכשירים מגייסים: קרנות הסל גייסו כ-2.1 מיליארד שקל, והקרנות המחקות גייסו כ-1.8 מיליארד שקל. הגופים המוסדיים עם עודפי הכספים העצומים שלהם מעדיפים את קרנות הסל המאפשרות מסחר רציף לאורך כל יום המסחר, בעוד שהלקוחות הפרטיים והתאגידים נותנים עדיפות לקרנות המחקות. זוהי הקטגוריה היחידה שבה הקרנות המחקות נופלות בגיוסים מקרנות הסל.

לעומת זאת, בזירת שוקי המניות בחו"ל, ובעיקר של שוק המניות האמריקאי, יש עדיפות מוחצת לקרנות המחקות, שגייסו כ-2.35 מיליארד שקל מול קרנות הסל שפדו סכום גדול במיוחד של כ-9.27 מיליארד שקל. צריך להזכיר שבחזית של שוקי ההון בחו"ל, קרנות הסל הישראליות מצויות בתחרות חזקה עם תעשיית ה-ETF העולמית, שלה יתרון ענק לגודל ומכאן גם דמי ניהול נמוכים יותר, לצד החיסרון של השקעה במוצר מט"חי ולא שקלי והצורך לגדר אותו, מהלך שכרוך בעלות לא קטנה למי שאינו מעוניין להיות מושפע משערי החליפין. זוהי גם זירת השקעות שסבלה מהצורך הרגולטורי של המוסדיים למכור קרנות סל של צד קשור.

גם בקטגוריה שמתמחה באג"ח חברות, יש פער ניכר בין הקרנות המחקות שגייסו כ-3.78 מיליארד שקל לבין קרנות הסל שגייסו אמנם, אך סכום נמוך בהרבה של כ-1.32 מיליארד שקל.

בקטגוריות הקטנות יותר התמונה היא חדה מאוד: כניסת כסף למחקות מול יציאת כסף מקרנות הסל. בקרנות שמתמחות באג"ח מדינה, היחס הוא בין גיוס של 1.14 מיליארד שקל (מחקות) לבין פדיון של כ-200 מיליון שקל (קרנות סל), וכך גם בקטגוריה של אג"ח כללי: גיוס למחקות של כ-100 מיליון שקל מול פדיון בקרנות הסל של כ-50 מיליון שקל. בקטגוריה של אג"ח חו"ל, הקרנות המחקות גייסו כ-120 מיליון שקל בעוד שקרנות הסל פדו כ-480 מיליון שקל.

מגמות אלה, שנמשכות כבר כמה שנים, קובעות את הגודל היחסי במונחי נכסים של הקטגוריות השונות בתעשייה הפסיבית. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין