רווח תפעולי? ל-Gett יש דרך מעניינת להסתכל על המציאות

חברת Gett (גט) הודיעה שהיא עברה לרווחיות תפעולית, אבל מה מסתתר באותיות הקטנות?

לוגו GETT גט טקסי
לוגו GETT גט טקסי

חברת Gett (גט) הודיעה היום (ה') שהיא עברה לרווחיות תפעולית, אבל מה מסתתר באותיות הקטנות? החברה הודיעה על כך שהגיעה ל"רווחיות מבחינה אופרטיבית", בזכות צמיחה בכל היחידות העסקיות שלה. אך בהמשך ההודעה נכתב כי מדובר על תוצאות החברה לחודש דצמבר 2019 בלבד, וכי מדובר ב-"EBIDTA המאוחד של כל המדינות, בסך 0.3 מיליון דולרים (לא כולל R&D)". אם המשפט הזה מבלבל אתכם, יש לכך סיבה טובה: גט עושה שימוש במונחים מקובלים כמו רווח תפעולי ו-EBIDTA, בדרכים שאינן מקובלות.

נטרול של הוצאות מחקר ופיתוח - בהודעה באנגלית משתמשת גט במונח EBIDTA (רווח לפני הוצאות ריבית, מיסים, פחת והפחתות חשבונאיות). זהו מונח שמקובל להשתמש בו בדוחות שנתיים ורבעוניים, אך גט בוחרת לדווח על ה " רווחיות התפעולית " שלה רק לחודש אחד. בשיחות עם " גלובס ", נציגי גט השתמשו בהגדרה " רווח תפעולי ", שזהו מונח חשבונאי ומשקף יותר, מכיוון שהוא לא מנטרל את כל ההוצאות לעיל (במילים פשוטות, רווח תפעולי הוא הכנסות פחות עלויות המוצר, הוצאות מחקר ופיתוח, הוצאות שיווק ומכירות והוצאות על הנהלה וכלליות). כך או כך, בשני הנתונים הללו לא מקובל לנטרל הוצאות מחקר ופיתוח, בעיקר כשמדובר בחברות טכנולוגיה, אשר פעילות מחקר ופיתוח הן חלק מהוצאותיהן השוטפות .

אם בכותרת של הודעתה לתקשורת גט הודיעה שהגיע לרווחיות תפעולית, בהמשך היא מסבירה כי לא מדובר ברווח תפעולי פשוטו כמשמעו, אלא במאזן חיובי של 300 אלף דולר בסעיף חשבונאי שהיא מכנה "all countries EBIDTA". הדרך בה גט מחשבת את הסעיף הזה היא חישוב של הרווחים השוטפים שלה בנפרד מכל פעילות עיסקית בטריטוריות בהן היא עובדת, וסכימה שלהם. הפעילות העסקית כוללת: שירותי נסיעות, שירותי משלוחים, ושירותי שאטלים עסקיים. אלא שגט לא מחסירה את הוצאות המחקר והפיתוח מהחישוב שלה, ובכל זאת בוחרת להודיע שהגיעה לרווחיות תפעולית. האם אפשר לנטרל הוצאות מחקר ופיתוח? כנראה שלא. בכל זמן נתון צריך לשפר את האלגוריתם וחוויית המשתמש, ולוודא שהמתחרות לא משאירות אותה מאחור .

ומה מקובל בתחום? חברת אובר, המתחרה בגט, מציגה את הנתונים הפיננסיים שלה באופן דומה. במצגת שהפיצה אובר למשקיעים, בה היא מבצעת חישוב דומה לזה של גטו מחלקת את פעילותה לתחומים השונים: אובר Eats, שירותי הסעות שיתופיות, קארפולינג וכן הלאה. בדומה לגט, גם אובר נוהגת לנטרל הוצאות שונות מהחישוב, אלא שבניגוד לגט, אובר ממשיכה הלאה ומחסרת מהסכום הזה את הוצאותיה על מחקר ופיתוח כדי להגיע ל -Adjusted EBIDTA שלה .

הסיבה לרווחיות בדצמבר - סגירת ג'ונו - לפי גרף שפרסמה גט יחד עם הודעתה, המאזן התפעולי שלה, לפני עלויות המו"פ, היה הפסדי במיליוני דולרים בשנים הקודמות. כך, בדצמבר 2018 הפסידה החברה הפסד תעולי ללא הוצאות מו"פ של 3.5 מיליון דולר, ב-2017 הפסידה 9.5 מיליון דולר, ובדצמבר 2016 הפסידה 13.5 מיליון דולר. המעבר מהפסדים של מיליארדים למאזן חיובי לפני חישוב הוצאות המו"פ, כנראה קשור בסגירת ג'ונו, עליה הודיעה החברה בנובמבר האחרון.

גט רכשה את ג'ונו ב-2017 תמורת 200 מיליון דולר, והעבירה את כל פעילותה בניו יורק לפעול תחת המותג. לפי דיווחים בתקשורת בארה"ב, ג'ונו הייתה הפסדית ולאורך 2019 גט חיפשה לה קונה. במקביל לסגירת ג'ונו, גט הודיעה על שיתוף-פעולה עם ליפט בניו יורק. שיתוף-הפעולה צפוי להיכנס לתוקף השנה, והוא צפוי לאפשר ללקוחות העסקיים של גט להזמין נסיעה שיתופית של ליפט מתוך האפליקציה של גט, דרך החשבון העסקי שלהם. בחברה הסבירו אז כי מטרת המהלך היא לתמוך בהנפקה שהחברה מתכננת ברבעון הראשון של 2020, אותה דחתה מהתכנון המקורי שנקבע לדצמבר 2019. זאת, באמצעות ויתור על פעילות שלא הייתה רווחית, והתמקדות אסטרטגית בפנייה ללקוחות עסקיים במטרה להגיע לרווחיות .

גט הוקמה ב-2010 על-ידי רועי מור ודייב וייסר והחלה את פעילותה על בסיס אפליקציה לשירות הזמנת מוניות ושליחויות דרך הטלפון. עם הזמן התרחבה וכיום גט פועלת בישראל, ברוסיה, בבריטניה ובארה"ב, ולה למעלה מ-15 אלף לקוחות עסקיים. לאורך השנים, גט התמודדה עם תחרות קשה מצד חברות שיתוף נסיעות מול שירות הזמנת המוניות שלה. לכן, בשנים האחרונות היא נכנסה לתחומים נוספים שבהם התחרות מצומצמת יותר: התמקדות בלקוחות עסקיים ושירותים נלווים דוגמת שירות השליחויות שלה.