גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ממשלת מעבר של שנה וחצי הורגת את הרשויות המקומיות"

מהלכים בין הטיפות: ראשי הרשויות מתמודדים עם תקופה שבה אין כללים ברורים ואין שיטת עבודה מסודרת ● ראש עיריית ערד: "כשאין לנו כסף לשלם על קייטנות בזמן החגים, ואנחנו נאלצים לבטל שירותים - אף תושב לא יתעניין בביבי או בגנץ - הם יבואו אליי"

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי / צילום: איל יצהר
חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי / צילום: איל יצהר

עסוקים בקמפיין הבחירות - לתוך שרשרת של אירועי בחירות וקמפיינים, נקלעות בכל כורחן גם הרשויות המקומיות. הן הנדרשות לתת מענה לתושבים בסוגיות רבות, אך תלויות בשלטון המרכזי במרבית התחומים, וחלקן תלויות כלכלית כמעט לחלוטין בהעברת תקציבים ממשלתית. "שנה וחצי ממשלת מעבר הורגת את מרבית הרשויות המקומיות בישראל. ביוני 2020 ערים שתלויות במענקי איזון יקרסו כלכלית כי אין תקציב מדינה והוראות שעה לא מיושמות. כשאין לנו כסף לשלם על קייטנות חגים, ואנחנו נאלצים לבטל שירותים - אף תושב יתעניין בביבי/ גנץ/ לפיד, הם יבואו אליי. הבעיה תהיה מול ראש הרשות", אומר לגלובס ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, שעירו נתמכת במענקי איזון ממשלתיים.

לא רק ראשי רשויות הנתמכות במענקי איזון מהלכים בין הטיפות. ראשי ערים בכל הארץ מתמודדים עם מצב שבו הם עצמם צריכים לייצר מערך של 'עסקים כרגיל', בתקופה שבה אין כללים ברורים ואין שיטת עבודה מסודרת. והתוצאה? בין קיפאון לאיש הישר בעיניו יעשה, אם יצליח. "אין היום קובעי מדיניות שעוסקים בתפקידם. כולם עוסקים בבחירות או בקריירה הבאה שלהם. התיאור הנכון של המצב הוא ג'ונגל שהחוקים בו לא מאוד ברורים, מה שמקשה על יצירת תוכניות ארוכות טווח ויישום תוכניות קיימות", אומר לנו ראש עיר מתוסכל ממרכז הארץ, שנדרש לספק לתושביו תשובות על סוגיות פרוייקטי תשתית, סוגיות בתחום החינוך ועוד.

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי, מתריע כי הרשויות יאלצו להתמודד עם אי הבהירות עוד זמן רב, וטוען כי פקידי הממשלה מנצלים את המצב הנוכחי לטובתם, בלא סמכות. "תקציב יגיע לכנסת אולי באוגוסט לסבב ראשון ובמקרה הטוב בנובמבר הוא יעבור. היום יש ניצול ציני של המצב על ידי התקציב הכללי, ולא מחלקים את התקציב כנדרש. אם לא יינתן פתרון למצוקת הרשויות המקומיות בזמן בחירות בהקדם האפשרי, נצטרך לעצור הכל. אנחנו, ראשי הערים, לא בבחירות. אנחנו השלטון היציב ביותר בישראל שממשיך להתקיים ונושא על גבו את כל ארצו, כולל המשחקים של הממשלה והחשב הכללי. אבל זה יכול להימשך עוד הרבה זמן.

"אנחנו עומדים מול שוקת שבורה, ואומרים לנו: תתחילו לפטר אנשים"

וכשאין תקציב, השלטון המרכזי שולח את ביבס וראשי הרשויות לפגוע בשירותים וגם לפטר עובדים. "יש רשויות שמסוגלות לסחוב על עצמן את התקופה הזו, ויש רשויות שקורסות תחת הנטל. אנחנו עומדים מול שוקת שבורה, ואומרים לנו: תתחילו לפטר אנשים", הוא מספר. "מנכ"ל משרד הרווחה מוציא מכתב ואומר שהוא מקצץ 25% בטיפול במסגרות יום לבעלי מוגבלויות, טיפול בנוער בסיכון ועוד מגוון מוקדים, זה כוח אדם שצריך לשלוח הביתה, עוד לפני שמדברים על ההשלכות של הקיצוץ הזה כלפי התושבים. זה ניצול ציני של המצב על ידי החשב הכללי, שעושה מה שהוא רוצה ותוקע מדינה שלמה. אחרי שיהיה תקציב, כדי לחזור למצב הקיים, יצטרכו להוציא פי שניים תקציב יותר ממה שהיום הם חוסכים לעצמם. יש מחסור של אלפי כיתות לימוד, אין הרשאות להתחייב, ותחילת שנת הלימודים הבאה בסכנה. אם יהיו חסרות כיתות לימוד, אנחנו נצטרך לשכן כיתות בקרוואנים, וככה המדינה תראה בשנת 2020 בזמן שברחבי העולם משכללים כיתות. זה אבסורד וזו בושה וחרפה. אם לתלמיד לא תהיה מחר כיתת לימוד - זה כי משרד האוצר נכשל".

אמיר כוכבי הוא ראש עיר חדש שנכנס לתפקידו רגע לפני שהמערכת הפוליטית נכנסה לסחרור; כמו ראשי עיריות רבים, גם הוא נבחר זמן קצר לפני הבחירות הארציות, והושלך לתוך תקופת קיפאון ארוכה. "נוח לשלטון המרכזי לזרוק אחריות על המקומי בלי לתת לו כלים להתמודד, והתופעה הזו מחמירה בתקופת חוסר וודאות של בחירות. כמחצית מראשי הרשויות בארץ התחלפו ואין להם ממשלה לעבוד מולה. זה משמעותי במיוחד לנבחרים החדשים בגלל הצורך והרצון להניע שינוי כיוון מקומי ותוכניות חדשות", אומר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון. "לתושבים יש היום ציפיות אחרות מבעבר מהרשות שלהם. הם מרגישים שיקבלו יותר מענה מראש הרשות, גם אם מדובר בדברים שבהגדרה אינם בתחום אחריותו - מבתי ספר דרך תחבורה ציבורית בשבת ועד תוכניות לאומיות של בינוי, תשתיות ועוד".

ולמרות הקיפאון, כעת, כשהפוליטיקאים מנסים לגזור רווח פוליטי מיידי, הם יכולים להשתמש בראשי הערים, ויש מי שמסוגל לנצל את המצב, לדברי כוכבי. "בתקופת בחירות מתמשכת ותזזיתית בה השרים מחליפים תפקידים בתדירות גבוהה, סדר העדיפויות נעשה פוליטי מתמיד ואף סקטוריאלי לחלוטין. כשממנים שר לחודשיים-שלושה, הוא בא לעשות מה שטוב עבורו לבחירות ועבור המגזר שהוא מייצג", אומר כוכבי. "זו כאילו הזדמנות, אבל זה מייצר מערך קבלת החלטות בעייתי ומערכת יחסים נצלנית - סחטנית בין השלטון המקומי למרכזי מה שפוגע בסדר העדיפויות התקציבי של המדינה וביכולת התכנון לטווח ארוך. לאורך זמן כולנו מפסידים מזה".

שיעבירו תקציב וימשיכו לריב

האם יש פתרון אד-הוק למצב הנוכחי? ביבס מפציר בחברי הכנסת לאחד כוחות כדי להעביר תקציב כבר עכשיו, ולא לאלץ את הרשויות להמשיך להמתין בחוסר וודאות הגובה מחיר מכלל תושבי המדינה. "הפוליטיקאים יכולים להמשיך לריב על האגו שלהם עוד שנים, זה לא מפריע לנו, אבל הם צריכים לגלות בגרות ולהתכנס כדי להעביר תקציב, כדי שאנחנו נוכל להמשיך לעבור ולספק שירות לתושבים. אחר כך נסדר להם גן ילדים אם הם רוצים באחת הערים. כמו שהכנסת יודעת לקום ולהעביר חסינות או את סיפוח הבקעה, בכל הכבוד - שיעבירו תקציב למדינה ואחרי זה ימשיכו לריב. אם אנחנו ניפגע, אנחנו נעשה הכל כדי לשמור על הרשויות, גם במחיר של לפגוע בהם ולשלוח אותם הביתה. אנחנו יכולים להחליט שאנחנו משביתים את המדינה. אולי רק ככה הם יבינו. המצב שבו אנחנו צריכים לעשות שרירים, הוא הגרוע ביותר. אם יעבירו לנו סמכות ואחריות ולא יפריעו לנו, אנחנו נהיה במקום אחר".

מבחינת ביבס וראשי הערים האחרים, יש פתרון פשוט ומתבקש - העברת סמכויות מהשלטון המרכזי לראשי הערים: "זו שנה שבה אין ממשלה ומשרדי הממשלה לא מתפקדים, והשלטון המקומי הוכיח שהוא בעצם הזרוע הביצועית האמיתית של תושבי מדינת ישראל. השנה הזאת הוכיחה לא רק שאנחנו הכי יציבים, אלא שצריך להעביר כמה שיותר סמכויות ותקציבים לרשויות, כי בסופו של דבר אנחנו עושים את זה טוב מהם". ביבס אולי מסמן את המטרה של ראשי הערים לכנסת הבאה: מאבק על מקומם ועל יכולתם לנהל את עירם באופן עצמאי יותר, ודאי בעתות אי יציבות פוליטית. "אנחנו מפתחים תשתיות, בונים שכונות ועושים את הכל, רק שהמדינה לא תפריע. התשתיות תקועות איפה שהמדינה מבצעת אותן ואין אנשים שיידחפו את הפרויקטים האלו. יש פרויקטים שנמרחים שנים, ושבמדינה אחרת היו מסיימים אותם מזמן. הנזק והתשלום בהמשך יהיו גדולים", הוא מוסיף.

כשהחבל הדק מאיים להיקרע

המתח בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי איננו חדש, ולא מייחד את תקופת הבחירות הארוכה. אך בעת שבה השרים מנסים לגזור רווח פוליטי, וראשי הרשויות מרגישים שאין להם עם מי לעבוד או למי לתת דין וחשבון לטווח הארוך כאשר לא ברור כיצד תראה הממשלה הבאה, היחסים מתערערים יותר. אולי צריך לחזור רגע אחורה, כדי להבין את יחסי הכוחות המקומיים; שורשי חוק פקודת העיריות נטועים בעבר הרחוק, כאשר השלטון הבריטי נדרש לשלוט בקולוניות השונות תחתיו. ואמנם, גם לאחר שאותה פקודה עברה נוסח חדש, היא עדיין תקפה ברוחה - הממשלה היא הנציב העליון, והסמכויות של השלטון המקומי צרות מאד.

האם ישראל חריגה ביחס למגמה העולמית, והאם יחסי הכוחות בין הצדדים עשויים להשתנות בקרוב? "באופן כללי יש מערכת יחסים די משונה בין השלטון המרכזי למקומי בישראל. בעולם המגמה היא להקנות יותר אוטונומיה לשלטון המקומי בכדי להוביל מהלכים שהתושבים מעוניינים בהם. בארץ, המגמה הכללית היא ריכוזית. הממשלה מפעילה סמכות אבל יש לה אפס אחריות; היא לא משלמת מחיר פוליטי על מה שקורה בערים, כאשר ראשי ערים יכולים לחטוף מהציבור על מה שהשלטון המרכזי עושה בערים שלהם", אומר ד"ר מעוז רוזנטל, המרכז הבינתחומי הרצליה. "אבל בשנה האחרונה, הכוח של השלטון המרכזי הפך להיות מוגבל. כדי להפעיל כוח בפוליטיקה - את צריכה שיהיה לך את הכוח לאיים בסנקציות. ברגע שלא ברור מי שר הפנים ומה סמכויותיו בממשלת מעבר, אז הכוח מוגבל. אין לשלטון שום מנוף לחץ אפקטיבי על הרשויות המקומיות כי אין יכולת לייצר איום מתמשך. אם השלטון המקומי היה יודע ששר הפנים או שר החינוך יהיו שרים עכשיו שנים קדימה, הם היו מתנהלים אחרת".

עוד כתבות

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות