מגדלים | דעה

דעה: מגדלים מגדלים ועוד מגדלים - לאן הולך העשור הבא?

המרוץ לשבירת שיאי גובה – מונומטים לחיזוק האגו של המתכננים או צורך אמיתי בהול? 

 

 

מגדלים בגוש דן / צילום: shutterstock
מגדלים בגוש דן / צילום: shutterstock

קו הרקיע של ישראל השתנה באופן דרמטי בעשור האחרון. המדינה הקטנה הולכת ונעשית צפופה יותר, בנויה יותר וסלולה הרבה יותר, במיוחד במטרופולין תל אביב. בציר מנחם בגין מטפסים למעלה עוד ועוד מגדלים. גם בסיטי של גבעתיים, במתחם בסר בבני ברק ובבורסה בר"ג מזדקרים עשרות מגדלים והמרוץ לגובה בעיצומו. גם הפריפריה לא נשארת מאחור, בירושלים, באר שבע וחיפה כבר נמצאים על שולחנות ועדות התכנון לא מעט מגדלים.

אז לאן הולך העשור הקרוב? האם ישראל תצטרף למרוץ הבינלאומי לבניית גורד השחקים הגבוה בעולם? והאם המרוץ לשבירת שיאי גובה נועד לחיזוק האגו של המתכננים או שמדובר בצורך אמיתי בהול?

כידוע ממוצע הילודה בישראל, הינו 3.1 ילדים למשפחה, כמעט כפול מהממוצע למשפחה במדינות ה-OECD. תוחלת החיים בישראל הולכת ומתארכת, שיעור הקשישים מעל גיל 70 בישראל כיום הוא כ-8%, ועד 2050 אחוז זה צפוי לגדול לכ-14% מהאוכלוסייה. אם נוסיף לכל אלו את הנתון ששיעור הגירושין במרכז הארץ קרוב ל-50%, אנו מבינים שהביקוש לדיור במרכז הארץ הוא אקוטי. בנוסף, אנשים רוצים לגור במרכזי הערים קרוב להכול: לעבודה, לבית הספר, לסופרמרקט, לקולנוע, לקניון ועוד, ולהפחית ככל שניתן את השהיה בכבישים. גם בפריפריה הביקושים מופנים בעיקר למרכזי הערים.

הבנייה לגובה מחוייבת במציאות גם בשל מצוקת הקרקעות בערים הגדולות. זאת הדרך היחידה לענות על הביקושים למגורים במרכזי הערים. המציאות הזו תביא את הבנייה לגובה לשיאים חדשים בעשורים הבאים הן בהיקפי בניית המגדלים והן בגובה המגדלים עצמם. אין מחלוקת על כך, שכדי לצופף יותר, יש לטפס לגובה, אך האם הטיפוס לשחקים נובע גם מהאגו של המתכננים, שלא היו מתנגדים שאייקון אדריכלי יהיה רשום על שמם ויאתר את קו הרקיע של מטרופולין גוש דן?

בעולם, אנו עדים כבר שנים לתחרות סביב הבניין הכי גבוה. אם עד לפני שני עשורים הבניינים הגבוהים נבנו בעיקר בעולם המערבי, בשנים האחרונות התחרות על הבניין הגבוה ביותר מתנהלת בין המזרח הרחוק לאזור המפרץ עם מגדלים שגובהם מגיע לקילומטר וחצי. בישראל, בינתיים התחרות היא מקומית - בין הרשויות המקומיות, היזמים והמתכננים על הקמת הבניין הגבוה בישראל. בתחרות הזאת, אנחנו המתכננים צריכים לשים את האגו והלהט בצד ולהתנתק מהאספירציות לראות את טביעת האצבע שלנו נוגעת בשמיים ולזכור שלמונומנט אדריכלי בולט, יש השפעה תרבותית וחברתית משמעותית ולכן יש לנו אחריות לתכנן מגדלים טובים. טובים לדיירים, טובים לסביבה, טובים לחברה.

יש לתת תשומת לב רבה ליצירת מרקם עירוני בין המגדל לבין הסביבה. חשוב שהמרקם העירוני למרגלות המגדל יעניק סביבה נעימה: בתי קפה, שדרות ירוקות, הצללות, פארקים, וכמובן תכנון ממשק יעיל עם תחבורה ציבורית. צריך לתת מענה לצפיפות העירונית בשטחים הציבורים בתחתית המגדל באמצעות בניית שטחי ציבור בגובה הקומות: פארקים בקומות (sky parks), גינות, מתקני ספורט, בתי קפה, בריכה ציבורית, ועוד. כל אלו יאפשרו אינטראקציה בין דיירי המגדל ובין הדיירים לסביבה, כך שתיווצר תקשורת אנושית, שאינה מחייבת לרדת לקומת הרחוב כדי "לראות אנשים". בנוסף, יש לשלב במגדלים, דיור בר השגה, באמצעות בנית דירות קטנות, שייתנו מענה לצרכים של זוגות צעירים ומתן שירותים שיתופיים כחדרי משחקים לילדים, חדרי כביסה, חללי עבודה משותפים ואפילו חללי אירוח שיתופיים שניתן יהיה לשריינם מראש כדי לארח את המשפחה בחג.

העתיד העירוני בידינו: לנו, המתכננים, קובעי המדיניות העירונית, היזמים והקבלנים, יש מחויבות ואחריות חברתית להוביל את הטיפוס לשחקים בצורה מושכלת, שתטיב עם דיירי המגדלים ועם האקו-סיסטם העירוני. את האגו נשים בצד ונשתדל לא להיגרר אחר טרנדים בינלאומיים, שלא בטוח שהולמים את ישראל. 

הכותב הוא אדריכל המתמחה בבנייה לגובה

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988