ישראל והולנד משתפות פעולה כדי להפוך ענפים כלכליים לירוקים יותר

שרת המסחר ההולנדית, יחד עם משלחת עסקית גדולה, הגיעה לישראל כדי לקדם את שיתוף-הפעולה הכלכלי בין המדינות בנושא

זיגריד קאך, שרת המסחר ההולנדית / צילום: Petros Karadjias, AP
זיגריד קאך, שרת המסחר ההולנדית / צילום: Petros Karadjias, AP

השבוע הכריז משרד הכלכלה על שיתוף-פעולה בין ישראל להולנד בנושאי חדשנות וכלכלה מעגלית, שבמרכזו יישום מודל שעתיד לייצר פתרון למשבר האקלים תוך שמירה על הצמיחה הכלכלית. שרת המסחר ההולנדית, יחד עם משלחת עסקית גדולה, הגיעה לישראל כדי לקדם את שיתוף-הפעולה הכלכלי בין המדינות בנושא. במהלך הביקור, התקיימו מפגשים בין אנשי תעשייה מהולנד וכ-50 חברות ישראליות, ובהן תרמוקיר, קוקה-קולה, טמפו, HP, פיליפס, נגב אקולוגיה ועוד, מתוך תקווה לייצר שיתופי-פעולה בתחום בקרוב.

שיתוף-הפעולה החדש מתמקד בסקטור הבנייה והתשתיות, האריזה, הכימיה והפארמה, לצד תחומים רוחביים כמו תמיכה בחדשנות ובמחזור. במסגרת התוכניות המשותפת, יקדמו המדינות יישום מודלים המאפשרים שימוש מחדש בחומרים, ייצור עם מינימום משאבים, שימוש חוזר בפסולת, מעבר לתכנון מוצרים כך שכבר מהשלב הראשון תעשה חשיבה על פירוקם ושימוש מחדש בחומרי הגלם ועוד. במפגש שהתקיים בישראל, חברות הולנדיות שיתפו בניסיון שלהן בהטמעת כלכלה מעגלית ושימוש במודלים עסקיים מעגליים והתרומה הכלכלית והסביבתית של פעולות אלו לחברות.

בעולם, חברות ענק ובהן איקאה, יוניליבר, פיליפס ועוד כבר נמצאות בשלבי יישום של כלכלה מעגלית, וכעת ישראל מקווה להצטרף למגמת השינוי ולעודד את העסקים לשנות גישה. במשרד מתגבשת כעת תוכנית בנושא, והיא תונח על שולחן הממשלה הבאה. "אחד האתגרים הגדולים הוא שבישראל יש שתי כלכלות - ההייטק והטכנולוגיה העילית, שנהנים ממנה עילית מצומצמת של אנשים במשק. ויש תעשיות נוספות - אריזות, פלסטיק, בינוי, מזון ועוד, שבאמצעות הכנסת מודלים של כלכלה מעגלית אפשר יהיה לדחוף אותן לחדשנות ושינוי - טכנולוגי ותפיסתי", אומר ל"גלובס" עוז כ"ץ מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה. "הניסיון בעולם מלמד כי לתוכניות מסוג זה פוטנציאל אדיר לתרומה לכלכלה, ליצירת מקומות עבודה ולהפחתת ההשפעות הסביבתיות. הכלכלה המעגלית דוחקת את כולם להתייעל וזו הזדמנות אדירה. העולם כבר שם. אם אנחנו נוביל את הדבר הזה ולא נהיה מובלים, יהיה לו אימפקט שייצר בשורות גם למדינות האחרות. התוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה תביא את ישראל לעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם, כמו הולנד".

במרץ, יסכם משרד הכלכלה פיילוט של תוכנית כלכלה מעגלית ראשונה בשם "תוכנית סימביוזה", ושיתוף הפעולה עם הולנד מעיד על שביעות הרצון הרבה מיישום התוכנית והיכולת שלה להצליח בקנה מידה גדול יותר. משרד הכלכלה מעריך כי התוכנית, המקדמת מזה 9 חודשים שיתוף פסולות בתעשייה הישראלית, הניבה מעל ל-8,500,000 שקל תועלות כלכליות ישירות (לא כולל תועלות חיצוניות) של פרויקטים שיצאו לפועל עם מעל ל-20,000 טון פסולת שעוברים לשימוש חוזר או מחזור. כשמשכללים פרויקטים פוטנציאלים שיבואו לידי ביטוי בעתיד ותועלות ישירות, ללא תועלות חיצוניות, ערך הפרויקט מגיע לכדי בחיסכון של מעל 1,200,000 טון פסולת ויותר מ- 300,000,000 שקל תועלות כלכליות ישרות ב-5 שנים. פרויקט זה הוא חלק מתוכנית לכלכלה מעגלית שתייצר הזדמנות משקית משמעותית ותציב את ישראל בין המדינות המובילות בעולם.

בין היתר, במסגרת הפרויקט, מפעל לייצור מערכות תאורה, מייצר פסולת של אבקת פוליקרבונט המסיימת את חייה במזבלות. משרד הכלכלה חיבר את המפעל למפעל המייצר דלתות, שכעת מוסיף את הפוליקרבונט לתערובת מילוי המשקופים שלו ומשפר את איכות המוצר. בנוסף, מטעים, פרדסים ובתי אריזה מייצרים כמויות גדולות של פסולת אורגנית שהלכה להטמנה. הפרויקט חיבר אותם למספר מגדלי בעלי חיים אשר משתמשים בפסולת האורגנית להאכלת בעלי החיים פסולת קלקר של מספר מפעלים הועברה לשמש כחומר גלם להליך פירוליזה, במקום להטמנה בקרקע.

כלכלה מעגלית: קצב הגידול בצריכה העולמית עלול להוביל את הכלכלות למשבר

העיסוק בכלכלה מעגלית עשוי לתפוס נפח משמעותי יותר בשיח הכלכלי השנה, כאשר כנס הפורום הכלכלי העולמי האחרון הוקדש לתפקיד הכלכלה והעסקים בהתמודדות עם המשבר הסביבתי ובתוך כך, נושא הכלכלה המעגלית נדון בהרחבה בכנס. ברחבי האיחוד האירופי שוקדות המדינות על יישום תוכניות בנושא, מתוך הבנה שקצב הגידול בצריכה העולמית יחד עם האוכלוסייה הגדלה וצמצום משאבי כדור הארץ, עלולים להוביל את הכלכלות העולמיות למשבר. כיום, בכדי לעמוד בקצב הביקוש העולמי הצומח, חברות מייצרות מוצרים חדשים בקצב תזזיתי, תוך שימוש מופרז במשאבים ופגיעה במערכות האקולוגיות. והמוצרים אותם אנחנו רוכשים, לרוב מסיימים את חייהם לאחר זמן קצר ונקברים במזבלות - כאשר בשנת 2050, כמות הפסולת העולמית תגדל לכדי 3.4 מיליארד טון בכל שנה.

דוח חדש שהוצג בדאבוס מצביע על כך שכמות החומר הנצרכת על ידי האנושות חוצה את סף ה-100 מיליארד טונות בכל שנה (מהר יותר מקצב הגידול של האוכלוסייה האנושית), אך דווקא אחוז החומרים המובאים לכדי מיחזור הולך ופוחת, וההשפעה האינטנסיבית של צריכה המונית נראית לעין בתעשיות רבות; פסולת הבנייה בלבד צפויה להגיע ל -2.2 מיליארד טונות בשנה עד שנת 2025, כ-87% מהבגדים מושלכים או נשרפים מדי שנה, והם מוערכים ב-100 מיליארד דולר, יותר מ- 95% מערך אריזות הפלסטיק יורד לטמיון מדי שנה, וערכו עד 120 מיליארד דולר. כדי לשפר את הדרך שבה אנחנו משתמשים במשאבים, עולה הצורך לשנות את האופן בו אנו מייצרים, משווקים, צורכים ומתמודדים עם פסולת. לשם כך יותר ויותר מדינות וחברות מאמצות מודלים של כלכלה מעגלית; הכלכלה המעגלית הופכת את קו הייצור למעגל ייצור; במקום מודל הצמיחה הליניארי של - מיצוי חומר, ייצור וסילוק - מעבר לשימוש חוזר בחומרים ויצירת מוצרים שישמשו אותנו לאורך זמן רב יותר.

עד כמה משתלמת הכלכלה המעגלית? לפי הדוח "מאשפה לעושר", חברת accenture העריכה את שווי השוק בכ-4.5 טריליון דולר עד 2030. ערך זה מבטא כ5% מסך התל"ג העולמי, ויותר משווי כל כלכלת גרמניה, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם. בנוסף, לפי ניתוח כלכלי של חברת מקינזי, יישום כלכלה מעגלית באיחוד האירופי יוביל לחיסכון שנתי של 600 מיליארד יורו כתוצאה מחסכון במשאבים ולחיסכון שנתי נוסף של 1,200 מיליארד יורו בהוצאות נוספות ועלויות חיצוניות עד שנת 2030 בהשוואה להיום. בנוסף, הדוח חזה עליה תוספתית של 7% בתמ"ג וייצור אלפי משרות חדשות. לפי משרד הכלכלה, פוטנציאל ההצלחה בישראל צפוי להיות גדול מכיוון שבישראל כ-80% מהפסולת מועברת להטמנה וכמעט שאין שימוש בכלים של כלכלה מעגלית בתעשייה.