המינוי והסערה: מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד לא צפוי לעסוק בתיקי ראש הממשלה

מערכת המשפט הודפת את המתקפות עליה ומנסה לחזור לשגרת עבודה: השבוע החולף היה סוער במיוחד עבור מערכת המשפט בכללותה. זה התחיל בחשיפת ההתכתבות הבעייתית בין שר האוצר משה כחלון, חבר הוועדה לבחירת שופטים, לבין השופטת אסתר (אתי) כרייף - חשיפה שהולידה קריאות לשינוי אופן הבחירה של שופטים בארץ.

זה המשיך בהחלטה השנויה במחלוקת של שר המשפטים, אמיר אוחנה, למנות את עו"ד דן אלדד לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה, חרף התנגדותו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט - מינוי שהוליד ביקורת על אוחנה אבל ביקורת חריפה לא פחות על קבלת-הפנים הצוננת שהעניקו מנדלבליט וחלק מבכירי הפרקליטות לאלדד.

וזה נגמר, לפחות בינתיים, בעימות הנוסף בין מנדלבליט לשר המשפטים אמיר אוחנה, בשל ההחלטה של השר להקים ועדת חקירה ממשלתית שתחקור את התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) למרות התנגדותו העזה של מנדלבליט למהלך ערב הבחירות לכנסת.

1. "השיטה לבחירת שופטים טובה"

בחזית מערכת בתי המשפט נקטה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, צעד די חריג. הנשיאה שלחה היום (א') לכל הנשיאים, השופטים, הרשמים ועובדי הרשות השופטת מכתב שבו היא חיזקה את ידיהם והבהירה כי למרות החשד לשחיתות בוועדה לבחירת שופטים שהתגלה בפרשת אפי נוה, שיטת מינוי השופטים בארץ היא בבסיסה שיטה טובה ונכונה.

"עם כל המבוכה והקושי, עלינו לזכור כי מדובר בפרשה אחת (פרשת אפי נוה) שאסור שתכתים את שופטי ישראל כולם או את תהליך המינוי ואת שיטת מינוי השופטים בכללותה", כתבה חיות לשופטים. לדבריה, "זוהי שיטה שבבסיסה היא שיטה טובה, אשר הוכיחה את עצמה לאורך עשרות שנים ואלפי מינויים".

חיות פתחה את מכתבה בכך שמאז שהחלה לפני כשנה חקירת המשטרה הנוגעת לחומרים מתוך הטלפונים הניידים של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, אנו עדים מעת לעת לחשיפה של קטעים שונים מתוך החקירה מפרשה זאת.

נוה חשוד בקבלת שוחד מיני ובהפרת אמונים בכך שפעל למינויה של כרייף לשופטת בעת שקיים עמה יחסים אינטימיים. כרייף חשודה בהתאמה במתן שוחד לנוה ובשיבוש מהלכי חקירה. בשבוע שעבר נחשף כי יותר משנה אחרי בחירתה לשיפוט ניהלה כרייף התכתבות בעלת נופך אינטימי גם עם שר האוצר משה כחלון, שתמך במינויה. השניים מכחישים את המיוחס להם על-ידי הפרקליטות.

במכתבה לשופטים היום חיות ציינה כי ככל שהדבר נוגע למערכת היחסים שהתקיימה בין נוה לכרייף, היא לא יכולה להרחיב את הדיבור בעת הזו, כי הפרשה מצויה בשלב של כתב חשדות לפני שימוע. הנשיאה כתבה כי "אומר רק כי עם תחילת החקירה, בראשית 2019, חדלה השופטת כרייף לשבת בדין, וכיום היא מושעית מתפקידה. לאחר שיתקיים השימוע ובהתאם לתוצאותיו, יוחלט על המשך הטיפול בעניינה".

עוד כתבה חיות לשופטים כי "צר לי שפרשת נוה והפרסומים בעקבותיה מעיבים על פועלכם החשוב בעשיית משפט ובעשיית צדק בכל ערכאות השיפוט הפרוסות לאורכה ולרוחבה של הארץ".

חיות חיזקה את ידי השופטים והבטיחה כי אם יתברר שיש מקרים בלתי תקינים נוספים הטעונים בירור, אלה ייבחנו ויטופלו במלוא הרצינות.

2. פגישה בין היועמ"ש למ"מ הפרקליט

בחזית השנייה - הנוגעת ליחסי היועמ"ש מנדלבליט, שר המשפטים אוחנה וממלא-מקום פרקליט המדינה החדש דן אלדד - נקבעה ביום ראשון פגישת עבודה ראשונה בין היועמ"ש לאלדד. ל"גלובס" נודע כי השניים כבר אמורים היו להיפגש בשבוע שעבר בעקבות בקשת אלדד. ואולם, כשאלדד כבר היה בדרכו ללשכת היועמ"ש לפגישה, וללא ידיעתו, הוציא מנדלבליט את המכתב שבו הודיע כי הוא מוותר על התנגדותו למינוי אך עומד על כך שאלדד אינו מתאים לתפקיד. אלדד נעלב מהמכתב ועשה "אחורה פנה", והפגישה בוטלה. 

אלדד והיועמ"ש צפויים לדון בדרכים להכנסת אלדד למסלול ניהול הפרקליטות למרות הקשיים וההתנגדויות בקרב בכירים בפרקליטות למינוי. בימים האחרונים כבר התחיל אלדד להיפגש עם פרקליטי מחוזות, ובמהלך השבוע הוא צפוי לכנס פגישות נוספות כדי להתחיל לקדם מהלכים בפרקליטות.

עם כניסתו של אלדד לתפקיד, אחת השאלות הגדולות היא האם אלדד, מינוי של שר המשפטים אוחנה, יידרש וירצה לעסוק בתיק החשוב והרגיש מכולם שבו עוסקת הפרקליטות בימים אלה - תיק ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

גורמים בסביבתו של אלדד אמרו היום ל"גלובס" כי אלדד לא צפוי לעסוק בתיקי ראש הממשלה אפילו יידרש לכך. לדברי אותם גורמים, המטרה המרכזית של אלדד בזמן הקצר שהוא צפוי לשמש בתפקיד היא ליישר את ההדורים בפרקליטות ולקדם תהליכי עומק שחשוב בעיניו לקדם. כמו כן, אין בכוונתו להיכנס לתיקים שבהם כבר התקבלה החלטה על העמדה לדין.

אלדד לא שש להיכנס לעיסוק בתיק שנוהל עד עתה בידי היועץ המשפטי לממשלה ושמי שאמורה להוביל אותו בבית המשפט היא עו"ד ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית). בן-ארי היא אחת מגדולות המתנגדים בצמרת הפרקליטות למינוי של אלדד וסבורה כי הוא אינו מתאים לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה. אלדד יודע היטב שכל החלטה שיקבל בנוגע לתיקי ראש הממשלה תפורש כאילו היא קשורה למינוי שלו על-ידי השר אוחנה שנתניהו הוא פטרונו.

3. מי יהיה פרקליט המדינה הקבוע?

בתוך כך, בימים האחרונים גברו ההערכות כי המועמד שהיועמ"ש מנדלבליט רוצה שיקבל את המינוי הקבוע לפרקליט המדינה, הוא הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), אלוף שרון אפק. אפק מקורב מאוד למנדלבליט עוד מתקופתו של האחרון כפצ"ר, והוא מוערך מאוד בצבא ומחוצה לו. בין היתר הורה אפק על העמדתו לדין בגין הריגה של החייל אלאור אזריה, והוא ערך כמה רפורמות חדשות במדיניות ההעמדה לדין של חיילים.

כשהוענקו לאפק דרגות האלוף ביולי 2018, אמר מנדלבליט כי הענקת דרגת האלוף לאפק מייצגת שלוש משמעויות מרכזיות מבחינתו. "ברמה המוסדית, הענקת הדרגה מבטאת את חשיבות ערך שלטון החוק בצה"ל והכרה בחשיבות עצמאות מוסד הפרקליט הצבאי הראשי; במישור המקצועי, מדובר בהבעת אמון אישית בקצין מוערך, בעל הישגים רבים בנושאים בעלי חשיבות לאומית, שהוכיח בשלוש השנים האחרונות עצמאות, עמוד שדרה ערכי ומקצועיות;

"לבסוף, מנדלבליט הוסיף במישור האישי כי מעבר ליכולות המקצועיות הגבוהות המאפיינות את שרון, מדובר באדם בעל סגולות יוצאות דופן, ועל כן הוא ראוי בזכות לדרגה אותה קיבל היום מהרמטכ"ל ומשר הביטחון".

עו"ד דן אלדד צפוי לכהן כממלא-מקום פרקליט המדינה עד לאחר אחרי הבחירות והקמת ממשלה חדשה שתקים ועדת איתור לבחירת פרקליט מדינה קבוע. בראש הוועדה יעמוד היועמ"ש.

4. אושרה הצעת השר לבדיקת מח"ש

בתוך כך, ובחזית העימות הנוספת בין היועמ"ש לבין אוחנה, אישרה הממשלה בתום עימות סוער את הצעת השר אוחנה להקים ועדת חקירה ממשלתית לבדיקת התנהלות מח"ש. אוחנה הודיע בשבוע שעבר כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה את הקמת הוועדה שלטענתו נחוצה כדי לחזק את אמון הציבור במערכת, ויוטל עליה לבחון את הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים, נוהלי העבודה, אופן ניהול החקירה בתיקים שבהם הוחלט לנהל חקירה ועוד.

בראשות הוועדה יעמוד שופט בית משפט השלום בדימוס הרן פיינשטיין, ועימו בוועדה הפרופסור אברהם דיסקין והפרופסור רינת קיטאי סנג’רו. לוועדה ניתנו סמכויות של ועדת חקירה, והיא אמורה לבדוק את התנהלות מח"ש, הליכי הטיפול בתלונות, מנגנוני בקרה ופיקוח וכן הגוף המפקח - הפרקליטות.

הדיון, בין השרים גלעד ארדן, יריב לוין ואוחנה לבין מנדלבליט, עלה לטונים גבוהים. בין השרים היו שהאשימו כי פרטי החקירה בתיק סלומון טקה ז"ל הודלפו מסביבתו של מנדלבליט. ארדן טען כי היועמ"ש וצוותו מסרסים את עבודת הממשלה, וכי הם מתנגדים להצעה רק כי מח"ש היא גוף הנתון למרות הפרקליטות ולא בגלל היות הממשלה ממשלת מעבר. אחד מהשרים האחרים אמר כי מדיניות מנדלבליט כעת היא למנוע הכול, ולא משנה מה ההשלכות. היועץ המשפטי זעם; לפי גרסה אחת דפק על השולחן ודרש לעצור את הדיון. לאחר דין ודברים קצרים ראש הממשלה ביקש כי הרוחות יירגעו והמשיך את הדיון.

היועמ"ש מתנגד באופן נחרץ להקמת הוועדה. לדברי מנדלבליט, יש מניעה משפטית להקמתה ערב הבחירות. טעם נוסף להתנגדות היועמ"ש להקמת הוועדה הוא שיש חשש שהקמת ועדת הבדיקה תכבול את שיקול-הדעת של הממשלה הבאה. "עצם הקמת הוועדה תשפיע הלכה למעשה על הממשלה הבאה ותציב אותה בפני עובדה מוגמרת בכל הנוגע לעצם קיומה של הוועדה והתוצרים של עבודתה", כתב היועמ"ש. כעת הכדור צפוי לעבור לבג"ץ.