"אי-אפשר לטפל במה שאתה לא רואה או במה שלא מתועד"

במרחק כמה פסיעות מבית האח הגדול, בתוך קמפוס התקשורת של נווה אילן, מסתתרת החממה הטכנולוגית בראשות היזם הסדרתי רן פוליאקין. החממה עלתה לאחרונה לכותרות בעקבות גיוס של 26 מיליון דולר לחברת ההדמיה ננוקס, המפתחת מכשירי רנטגן ניידים וזולים שכבר נמצאים לקראת השקה, אולם היא כוללת עוד מספר חברות שכבר מצליחות או שנמצאות על סף השקה, חלקן בתחום הרפואי. ייתכן ונתקלתם כבר
ב-Wellsense, חברה בתחום מניעת פצעי לחץ בבית חולים, שכבר רושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים. דוגמאות נוספות הו Quality In Flow, שפיתחה טכנולוגיה למתן עירוי נוזלים בשטח בדיוק בטמפרטורת הגוף, כדי למנוע היפותרמיה, ובחברת אילומיג'ן, המפתחת מכשירים המשפרים את בדיקות הסקר בתחום אבחון סרטן הרחם, ומוצריה מתחילים להימכר בימים אלה ממש.

מלבד בתחום הרפואי, פוליאקין יזם ומעורב בניהול של חברות בתחומים נוספים כמו SixAI בתחום הרובוטיקה, Clkim בתחום האדטק, Years of Water שמעוניינת להביא מי שתייה נקיים לכל מדינות אפריקה ו-Tap Systems, אשר מאפשרת הקלדה ללא מקלדת, באמצעות מכשיר לביש. אפשר לתת לחממה קרדיט גם על השמות החמודים שניתנו לחברות שפחות הצליחו, למשל Planet of the apps.

פוליאקין מוכר לציבור בארץ בעיקר בזכות חברת Powermat להטענה של מכשירים סלולריים ללא מגע, שיזם וניהל עד שפרש ממנה ברעש גדול ותוך תביעות הדדיות עם המשקיעים שנותרו. אולם בינתיים החברה התאוששה ובמקביל ובלי קשר גם פוליאקין המציא את עצמו מחדש, עם מקבץ החברות שתואר לעיל.

 רן פוליאקין / צילום: ננוקס

טכנולוגיה מתחום הטלוויזיה

ננוקס, שגייסה עד היום סכום כולל של 55 מיליון שקל, זכתה לתשומת לב כאן ב"גלובס" בעקבות הידיעה (שהחברה לא אישרה) על כוונתה לגייס הון בנאסד"ק. הטכנולוגיה שהחברה מתבססת עליה נועדה בכלל לתחום הטלוויזיות, והיא נולדה במעבדות של חברת סוני הבינלאומית. פוליאקין הכיר במקרה את המשקיע היטושי מסויה, שניהל בעבר קרן הון סיכון שבה סוני הייתה השותפה העיקרית. יחד החליטו השניים להחיות את הטכנולוגיה מבית סוני מחדש, אבל לתחום הרפואי.

את סבב הגיוס האחרון בחברה הובילה Foxcomm, יצרנית רכיבים אלקטרוניים מובילה, ולפניה גייסה החברה הון ויצרה שיתופי פעולה עם Fujifilm, ממובילות תחום הצילום הדיגיטלי ו-SK Telecom.

ננוקס מפתחת מכשיר רנטגן דיגיטלי חדשני, משמעותית יותר זול ויותר קטן מן המכשירים הקיימים. מכשיר כזה יאפשר לבצע סריקות רנטגן בזול ובתנאי שטח, בהתאם לסיסמה של החברה "לפחות סריקה אחת לכל אדם בעולם בשנה". הערכת החברה היא כי אם ייאסף מידע כזה על כל אדם בעולם, אשר יהיה להגיע לאיתור מוקדם של מחלות בעלויות נמוכות משמעותית ממערכות הדמיה רפואיות הקיימות היום בשוק.

זהו שוק ענק, וחברות ישראליות על פי ניסיוננו לרוב חוות אתגר במיוחד בשלב השיווק. איך תפעלו כדי להטמיע את המכשיר?

פוליאקין: "המודל העסקי המועדף יהיה זה שבו המכשיר יהווה חלק מפתרון כולל, מבוסס טכנולוגיית ענן, אשר יספק שירות הדמיה רפואי מלא הכולל מאגר מידע נרחב לאחסון תמונות, סקירה ופענוח רדיולוגי בזמן אמת, תוך חיבור למערכות בינה מלאכותיות ומערכת גבייה.

"אנחנו מתכננים להתקין בשנים הקרובות מספר רב של מכשירים (באתר החברה מדובר על 15 אלף מכשירים) בשלושה שווקים עיקריים - ארה"ב, אסיה ואפריקה. מודל הגבייה שונה מהמודל של כל ספקי מכשירי הדימות האחרים כי הוא מבוסס תשלום עבור כל סריקה ולא עבור מכירת הצבת המכשיר, וכך ניתן יהיה להעלות את הזמינות והנגישות למכשירי דימות רפואי בעולם בכלל ולשווק את השירות גם במדינות עולם שלישי.

"גישה כזו מועילה לשני הצדדים, כי המערכות הרפואיות במדינות אלה יוכלו לקבל את שירותי הסריקה שאינם זמינים להם היום בעלות נמוכה יחסית וללא השקעה בציוד קפיטלי, וננוקס תוכל להתחיל לרשום הכנסות וגם לרכז מידע רפואי לטובת שיתופי פעולה שונים בתחום בינה המלאכותית שיסייעו באבחון מחלות שונות במטופלים. אבל נפעל גם במודל עסקי של מכירת המכשירים, במקומות בודדים שבהם מערכת הבריאות המקומית מעדיפה זאת.

"בארה"ב הכוונה היא להציב את המערכות במרכזי שירותים שכונתיים בסגנון המוקדים שיש בארץ. יש כ-7,600 כאלה ברחבי אמריקה. בתוך או קרוב יותר לקליניקה של הרופא. דמיינו שהייתם יכולים לעשות את הסריקה בקופת החולים ולחזור לרופא עם תוצאות, עוד באותו תור, כפי שקורה בפועל בתחום רפואת השיניים, אבל עם פחות קרינה. כמו כן יוצבו המכשירים במחלקות בית החולים השונות שאינן מחלקות ההדמיה, כדי לחסוך בשינוע החולים".

פוליאקין מסביר את הקשר בין רנטגן לטלוויזיות. "בשני המקרים מדובר בטכנולוגיה הזקוקה ל'אקדח אלקטרונים'. זוכרים שהייתה פעם טלוויזיית CRT? היא פועלת באמצעות אקדח שיורה אלקטרון דרך שפופרת קטודית. פריצת הדרך של טלוויזיות הפלזמה הייתה להחליף את השפופרת בהמון שפופרות קטנות, שכל אחת משפיעה רק על פיקסל אחד. בסוני רצו לפתח 'ננו פיקסלים', כדי ליצור אחידות רבה יותר בתמונה על המסך. וזה גם חסכוני יותר בחשמל. סוני פיתחה טלוויזיה כזו - היא עד היום נמצאת במשרדים שלנו ביפן, ואנשים נדהמים מאיכות התמונה, שממש קשה להבדיל בינה לבין המציאות. אבל אז פנסוניק יצאו עם טכנולוגיה פחות טובה אבל מאוד זולה, והוחלט לגנוז את הפרויקט".

לדברי פוליאקין, בתחום הרנטגן, מדובר באקדח שיורה אלקטרון כאשר מחממים אותו מאוד (קצת דומה לנורת להט, אבל בחום של 2000 מעלות), ואז האלקטרון עובר התנגשות שממנה יוצאת קרינת רנטגן. אחת הסיבות שהמערכת הזו היא יקרה, מגושמת, ולא יעילה בחשמל, היא העובדה שצריך לקרר אותה. אם מחליפים את האקדחים הללו ב'ננו אקדחים', בעצם מקבלים מעין מכשיר רנטגן דיגיטלי, לא חם ולא יקר בצריכת החשמל, ולכן קטן, נייד וזול יותר. כרגע אין טכנולוגיה מתחרה בשוק שיכולה לעשות זאת.

"נדרשו לנו כמה שנים רק כדי להסב את הטכנולוגיה ועוד כמה שנים רק כדי לשבת עם גורמים מהתעשייה - פוג'י הוא היחיד מהם שאנחנו יכולים לחשוף - כדי לבדוק איפה אנחנו יכולים להביא את הכי הרבה ערך בעולם הרפואי, איפה אנחנו באמת שוברי שוויון". החברה מעסיקה כיום כ-60 עובדים בנווה אילן ומרכזים נוספים, אך צפויה להתרחב, בעיקר בתחום השיווק והמכירות.

התרעה על סיכון לסרטן צוואר הרחם

חברת הדגל בתחום הרפואי בחממה היא וולסנס, אשר על פי פוליאקין היא דוגמה לחברה שבה "זה כבר קרה", כלומר היא רושמת הכנסות נאות, ככל הנראה בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים, ומחזיקה את עצמה. החברה פיתחה סדין ארוג בחיישנים, אשר מתריע על פצעי לחץ. "הלכנו במסלול הקשה של ניסויים קליניים אינסופיים, והצלחנו להוכיח שאנחנו ממש פותרים את הבעיה - חוסכים כמעט 90% מפצעי הלחץ. אם בפרוטוקול שהיה קיים לפנינו האחות קיבלה הוראה להזיז את המטופל מדי פעם, הרי שבמערכת הזו, היא רואה מולה על המסך מפה של אותו מטופל, כאשר האזורים שבהם מופעל לחץ צבועים באדום, והאזורים שהם בסדר צבועים בירוק. אם הגל ירוק - היא לא צריכה לטלטל את הפציינט. והאדום מכוון אותה לאזורים בגוף שבהם אולי היא לא הייתה חושבת לטפל באותו רגע, אבל הם נמצאים בסיכון כמו למשל העקבים. התחושה היא של מעין 'גיימיפיקציה' של התהליך גם עבור החולה וגם עבור האחות, כי עושים את הפעולה ומיד רואים שזה הועיל, האזור נהיה שוב ירוק". כיום כ-60 אלף איש בארה"ב מתים בכל שנה מפצעי לחץ.

פוליאקין: "החוט המקשר בין וולסנס לבין ננוקס הוא שאי-אפשר לטפל במה שאתה לא רואה, או במה שאינו מתועד. מהפכת המידע לא תגיע למקומות בעולם הרפואה שבהם אין מידע, כמו פצעי הלחץ שאינן מתועדים בשוק צורה או כל אותם אנשים בעולם שאין להם גישה להדמיה. לעומת זאת כשמתחילים לאסוף מידע, אפשר להתחיל להפעיל אלגוריתמים ולהגיע לאבחון מוקדם ומניעה".

גם החברה השלישית, אילומיג'ן, פועלת על פי העיקרון זה. אילומיג'ן פיתחה מצלמה המתווספת לבדיקה שגרתית של צוואר הרחם אצל גינקולוג. אילומיג'ן מאפשרת גם לדייק יותר את בדיקת ה-PAP וגם לתעד את התמונה של צוואר הרחם, ולהעביר אותה לביקורת מרחוק של אונקו-גינקולוג, שיכול לראות לפי התמונה עצמה התפתחות של סרטן. ביקורת זו היא שוות ערך לבדיקת הקולפוסקופיה, שאליה שולחים היום רק נשים שקיבלו תוצאה שלילית בבדיקת PAP. אילומיג'ן תציע לנשים לשלם סכום של כמה עשרות דולרים כדי לקבל סריקה כזו, והיא גם מגיעה בחינם בארה"ב למי שיש לה היסטוריה אישית או משפחתית המציבה אותה בקבוצת סיכון. התמונה גם מתועדת, והחברה עובדת על אלגוריתמים שיתריעו באופן אוטומטי על סיכון להתפתחות הסרטן. "גם במקרה הזה, היום רוב בדיקות ה-PAP מבוצעות בלי לראות את אזור צוואר הרחם, ובלי תיעוד. לכן עוד אין בתחום מהפכת מידע", אומר פוליאקין.

התמונה על המסך יכולה גם לכוון את ביצוע בדיקת ה-PAP כך שתהיה יותר מדויקת. ייתכן שיהיה אפשר להעביר את המשימה מן הרופא הגיניקולוג לרופאי המשפחה או לאחות - זה כבר מותר בחלק מן המקומות בארה"ב. שינוי כזה יכול להעלות את הנגישות לבדיקה. "זה טוב גם לצניעות, בעולם שבו רוב הגינקולוגים עדיין גברים, אבל לא בהכרח כך בקרב האחיות או ברפואת המשפחה", אומר פוליאקין.

באיזה שלב החברה נמצאת?

"אילומיג'ן קיבלה אישור FDA למוצר שלה ונערכת עכשיו לפיילוט שיווקי בארה"ב. בשלב הראשון החברה מתכננת לפרוס מערכות ברחבי ארה"ב, ולבקש תשלום עבור שימוש - כמו במודל של ננוקס, רק צעד אחד קדימה. המוצר כבר עובד בבית החולים ברזילי, וכבר החל להיערך פרויקט באתיופיה".

בשלב זה מתלבטת החברה אילו סלבריטאים לגייס לקמפין השיווק שלה. "אנחנו בוחנים את הגישה של גיוס נשים עם הרבה מאוד הומור עצמי, שמזוהות עם העצמה נשית, לעומת האפשרות לגייס נשים שהן גם סלבריטאיות, שלא יכולות להביא ילדים לעולם כי לא זיהו להם את סרטן צוואר הרחם בזמן. אלה שתי גישות אפשריות, השאלה במה לבחור היא שיווקית".

החברה גייסה 14 מיליון דולר עד היום ויש לה 20 עובדים בנווה אילן. "כנראה לא נוכל להגיע מכאן לכל הגינקולוגים בארה"ב", אומר פוליאקין. "אבל עכשיו אנחנו בשלב של בדיקת הטכנולוגיה מול השוק האמיתי שלנו, כדי לוודא שהכול יושב כמו שצריך בדיוק. רק כשנגיע למודל עסקי ולמוצר מושלם, נבצע את השכפול, אולי אפילו עם שותף מקומי. יש לנו זמן".

חברה נוספת, קוואליטי אינפלואו (QinFlow), בשליטת פוליאקין וקבוצת משקיעים המעורבת ברוב החברות שייסד, פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לתת עירוי נוזלים בשטח בדיוק בטמפרטורת הגוף כדי למנוע היפותרמיה. החברה כבר רושמת הכנסות שאת היקפן פוליאקין אינו חושף, אך מציין כי מדובר ב"הרבה" הכנסות וכי החברה מחזיקה את עצמה. היא יושבת בארה"ב אחרי שעברה לשם ממתחם החברות של פוליאקין בנווה אילן.

איך אתם מגדירים ובוחרים את החברות לחממה?

"בגדול, קבוצת החברות עוסקת בפתרונות לבעיות כואבות וגלובליות. אנחנו ממוקדים בעולם הרפואה אבל לא רק. ברמה העקרונית, אנחנו מאמינים ששימוש נכון בטכנולוגיה יכול לשנות את העולם. למגר סרטן, למתן אלימות ולקרב בין אנשים".