דעה: שירות ב-8200 או תואר ב-MIT: איפה תרוויחו יותר?

אלפי חיילים מתגייסים היום בידיעה שהשירות הצבאי יסלול את דרכם לקריירה נחשקת, אבל בדרך הם מאתגרים את הערכים הבסיסיים של צה"ל • וגם: מאבקי הקרדיט בין כוכבי לנתניהו

אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press
אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

האוניברסיטאות היוקרתיות בארה"ב מדורגות לפי השכר שצפוי לקבל בוגר שלהן חמש ו-10 שנים אחרי סיום התואר. לאיזה מקום בדירוג היוקרתי הזה יגיעו בוגרי 8200 ומקבילותיה בצבא? הנתונים אינם מפורסמים, אבל האנקדוטות רוחשות בכל בסיס ומתקן.

למשל סיפור על ילדו של אחד הקצינים הבכירים בצבא, שהחל לעבוד בחברת הייטק ומקבל משכורת של תת-אלוף. שכר חודשי של 56 אלף שקל לחודש (שכרו של תת-אלוף לפי דוח השכר שפורסם בשבוע שעבר) שווה למשכורת שנתית של 200 אלף דולר. בוגרי MIT, להשוואה, מרוויחים בחמש השנים הראשונות אחרי סיום התואר שכר של 86,200 דולר לשנה. MIT מדורגת במקום השני בין האוניברסיטאות בארה"ב. בוגרי הרווארד (מקום 6) מרוויחים שכר חציוני של 74,800 דולר. בוגרי האוניברסיטאות המובילות בארה"ב (והוריהם) לוקחים הלוואות למימון הלימודים. הם ממשכנים את עתידם תמורת ההזדמנות להגיע לשכר גבוה. בוגרי 8200 לא משלמים שקל לצבא. הם לא נדרשים ללמוד שום תואר. כל מה שגוגל, מיקרוסופט או אפל רוצות זה את הניסיון המעשי שלהם, שערכו לא יסולא בפז.

ברוכים הבאים לצה"ל-טק. הצבא החדש שקם בשנים האחרונות בתוך הצבא. מה שהתחיל ביחידת 8200 וממר"ם התרחב בשנים האחרונות לכל זרועות הצבא. אלפי חיילים שמשרתים ביחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין, חיל הקשר המודיעין וזרועות אחרות מתגייסים היום לצה"ל בידיעה שהשירות הצבאי יסלול את דרכם לקריירה נחשקת.

בזמן שחבריהם ישתחררו מהצבא ויחפשו עבודה מועדפת כמלצרים, מתדלקים או עובדי בניין, יחליקו משוחררי צה"ל-טק מהבקו"ם למשרד בתל אביב או בהרצליה פיתוח. בסביבות גיל 30, כשחבריהם יחזרו מהטיול, יסיימו את התואר ורק יתחילו לחפש עבודה, בוגרי צה"ל-טק יצברו מספיק הון כדי לקחת קצת חופש מהעבודה ולעשות תואר במקצוע אקזוטי כדי לרצות את אמא.

צה"ל-טק מצטיין לא רק בעתיד מבטיח שהוא מציע בשוק האזרחי. גם השירות עצמו נוח יותר מהשירות בצה"ל הישן. הבסיסים פתוחים וממוקמים במרכז הארץ. תנאי השירות נוחים והסביבה האנושית נעימה ומפרה. גם התדמית השלילית של ג'ובניקים כבר לא קיימת. יחידות הטכנולוגיה צוברות יותר ויותר תהילה מבצעית. לוחמי הסייבר תורמים לביטחון המדינה לא פחות מלוחמי סיירת מטכ"ל.

בצה"ל לא היה שוויון אף פעם. חיל האוויר היה צבא ידידותי וזר מאז ימי עזר וייצמן. גם האפשרות לרכוש מקצוע בצבא - מכונאי, בקר טיסה או עיתונאי - קיימת למעשה מאז קום המדינה. אבל לסיפור ההצלחה המדהים של צה"ל-טק יש מחיר גבוה.

הדנ"א שצה"ל-טק מפתח, מאתגר את הערכים הבסיסיים של הצבא. סירובם של המשרתים בבסיסי המודיעין לעבור דרומה הוא דוגמה לכך. כמה זמן יוכל הצבא לספוג את נדידת המוטיבציה של בני הנוער מיחידות השדה ליחידות הטכנולוגיה? כמה רחוק יוכל צה"ל ללכת בניסיונות להתחרות בתנאים החלומיים שמציעות חברות ההייטק הגלובליות? 

מאבק על קרדיט

צה"ל הציג השבוע את "תנופה" - התוכנית הרב-שנתית ל-2020-2024. "תנופה" מתיימרת להציג פתרונות לאיומים החדשים על העורף מצד איראן, חיזבאללה, החמאס והצבא הסורי המתחדש. היא מציגה תפיסת ביטחון חדשה, שדוגלת מצד אחד במערך הגנה תלת-שכבתי נגד טילים ומצד שני בהגברת היכולות ההתקפיות של הצבא, במטרה לקצר ככל הניתן את הזמן והמחיר שצה"ל יידרש לשלם במערכות הבאות.

מדובר בנוסחה שמוצגת כמשולש, שמראה שההישג המבצעי גדול יותר ככל שהזמן והמחיר קטנים יותר. כדי להשיג זאת, צה"ל רוצה לחזק ולשלב בין יכולותיו ההתקפיות במספר ממדים: לא רק בים באוויר וביבשה, אלא גם בסייבר בלוחמה האלקטרונית. הוא שואף לשפר את התקשורת הפנימית, כדי להנגיש ליחידות הקצה, למפקד הפלוגה הבודד שנמצא בתוך כפר בלבנון, מידע ותקשורת ברמה שנמצאת היום בחדרי הפיקוד העורפיים. צה"ל מוכן להקריב טנקים ישנים ולסגור טייסת קרב בתמורה לאמצעים שיאפשרו חיזוק משמעותי של יכולות, כמו איסוף מודיעיני, תקשורת ותקיפה מהאוויר.

מה שצה"ל מסרב לומר, לפי שעה, הוא כמה "תנופה" תעלה למשלם המסים. המספר היחיד שבצבא מוכנים לנקוב בו הוא 40 מיליארד שקל על פני 10 שנים - תג המחיר שהוצמד לתוכנית 2030, שהציג ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיץ האחרון.

מאחורי הקלעים יש מאבק על הקרדיט. הצבא טוען שתפיסת הביטחון 2030 משקפת תוכניות שהצבא הכין ושהוצגו לנתניהו על-ידי סגן הרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי. נתניהו מצדו הבהיר באמצעות לשכתו, כי הוא "תומך בחלקים נרחבים של התוכנית, אך ביקש לחזק אף יותר את היכולות ההתקפיות".

בינתיים תוכנית תנופה לא יכולה לצאת לדרך כי הקבינט הביטחוני צריך לאשר הקצאת 2 מיליארד שקל - הסכום הראשוני שדרוש לצה"ל כדי להתחיל ביישום התוכנית ב-2020. לתוצאות הקרב על הקרדיט תהיה כנראה השפעה ישירה על תוצאות הקרב התקציבי.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988