דעה: ניכור הורי איננו טרנד - זו מציאות קשה וכואבת

בימים אלה מוגשת עתירה לבית המשפט המחוזי, במטרה לדון ולהסדיר את כל נושא ההכרה והטיפול בניכור הורי. בד-בבד נשמעות טענות שהנושא הפך ל"טרנד" בענף המשפט, ושזהו בר-חלוף, וחבל להתייחס לנושא זה ברצינות הנדרש. חשוב להבהיר, מקרים אלה של ניכור הורי אינם נדירים או נושאים חדשים שצצו להם פתאום, אלה מקרים שכיחים מאוד ומורכבים אף יותר. כעורכת דין אני מטפלת במקרים רבים אלה כבר שנים ארוכות והגיע הזמן שמערכת המשפט תגדיר את הכללים והמסגרות בכל הנוגע לניכור הורי, תסדיר את דרכי הפעולה ובעיקר ההבנה הברורה לכל העוסקים בדבר; כיצד עליהם לפעול במקרים אלה ובראש ובראשונה לדעת לזהות ולאבחן את המקרה ככזה.

לא פעם עולה השאלה, האם בכל פעם שיש קטין אשר אינו רוצה לראות את הוריו - זהו ניכור הורי?

אין לכך תשובה חד משמעית, ויש לבחון כל מקרה לגופו. אך במידה ואובחן מקרה כניכור הורי, עולות שאלות נוספות; כיצד פועלים ובאיזה לוחות זמנים?

אלה לא מקרים ששמורים רק לבתי המשפט ויש צורך להגדיר את הכלים העומדים לרשות מערכת המשפט, אך גם למערכת הרווחה והמטפלים, במטרה למגר את התופעה הנוראית של ניתוק הקשר, שפוגע בילדים בעיקר, אך גם בהורים לא פעם.

יתרה מזאת, אלמנט הזמן בתיקים אלה הוא קריטי ויש חשיבות רבה לפעול במהירות להוביל לתיקון המצב וחידוש הקשרים בין הילדים להוריהם בצורה הטובה ביותר.

ילדים זקוקים לקשר בריא, חם ואהוב עם שני הוריהם, וכאשר יש ניכור וניתוק חד-צדדי הם עלולים לגרום לנזקים עצומים אצל ילדים, החל מנזק נפשי שיכול להוביל עד מצב של התפתחות מחלות נפשיות ואף עד הפיכת הקטין לבוגר מנוכר, המסוגר מסביבתו. לא פעם זאת התוצאה, שנובעת מאיבוד דמות הורית בחייו, שמלווה עם קונפליקט הורי שמוסיף עומס רגשי נוסף על הילדים, שגם ככה נקרעים בין הורה אחד לשני ולנזק ארוך הטווח לנפשם, דבר אשר משליך באופן ישיר על חייו האישיים, בקשריו עם חברים ובבית הספר.

והרי אנחנו ההורים אמונים על בריאות נפשם של ילדינו, רוצים בטובתם ועם זאת, ישנם הורים המגיעים למחוזות הניכור, הכיצד?

מקרים אלה לא מתרחשים בקרב זוגות נשואים, בעיות אלה מתחילות כאשר זוגות נפרדים וכל הורה מפעיל את מערך השיקולים הרגשי שלו, אשר לא תמיד לטובת הילד, לדוגמא; שיקולי אגו, שנאה, אני אראה לו/לה, שליטה ועוד.

לחץ זה פועל על נפשו העדינה של הילד במיוחד לקראת גיל ההתבגרות ואז מתחיל תהליך ההתרחקות עד מצב של ניתוק מוחלט מההורה השני. הסיבות רבות ורובן קשורות לאופן תהליך הגירושים אשר חווה אחד ההורים כאובדן ומנסה ״לנכס נקודות זכות״ לטובתו ובדרך רומס את ילדיו. ישנם גם מקרים של הורים בעלי מבנה אישיותי נרקיסיסטי או מבנה אישיותי בעייתי אחר כאשר הם פועלים מהחולי שלהם על הילד שלהם וגורמים לניכור.

כך או כך, אלה מצבים קשים אשר על המערכת המשפטית והטיפולית לפעול באופן מיידי וברור, תוך שימוש בכלים המתאימים לכל מקרה לגופו, מבלי להרפות ולוותר עד שיחודש הקשר.

לצערי, לאורך השנים בהן ניהלתי לא מעט תיקי ניכור הורי, ברובם לאחר הגשת הבקשה לא היה מענה מיידי מצד השופטים, לא היה דיון ופעולות מיידיות למניעת העמקת הניכור. לכן, יש טעם בהגשת העתירה בעת הזו. ישנו הצורך בהכנת תכנית פעולה ברורה עבור השופטים שדנים בתיקים אלה ואני מאמינה שמערכת המשפט תפעל להסדיר את הנושא. 

הכותבת מתמחה בעריכת דין בדיני משפחה, ייצוג נפגעי עבירה וכן בתחום הפלילי והוצאה לפועל