בדרך למדינת בנייה ירוקה: התקנות שכל ענף הבנייה צריך להכיר

ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה הצביעה היום על ההמלצות לתקן הבנייה הירוקה בישראל • התקנות החדשות, שצפויות להתאשר במועצה הארצית בתוך כשבועיים, ייכנסו לתוקף עד 2025

בנייה ירוקה באוסטרליה / צילום: shutterstock
בנייה ירוקה באוסטרליה / צילום: shutterstock

ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה היום (ה') להמליץ למועצה הארצית לתכנון ובנייה לאמץ תקן בנייה ירוקה לכל הבנייה החדשה בישראל. במקרה שההמלצה תאושר, היא תחול בהדרגה בין השנים 2021 ועד 2025. פורום ה-15 מסר: "יום בשורה למדינת ישראל".

התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ת"י 5281, הוא תקן מתכלל העוסק בכל תחומי הבנייה ומתייחס למגוון שיטות תהליכים, חומרים ומוצרים וכן לכל מהלך חיי הבניין - תכנון, פיתוח השטח, ביצוע הבנייה, תמיכה ותחזוקה. השיטה שלפיה פועל התקן היא שניתן לצבור נקודות בנושאים שונים לקבלת תו על ידי מכון התקנים. בניין יכול לקבל דירוג מכוכב אחד (הבסיסי ביותר) ועד חמישה כוכבים (דירוג מצטיין). עד עתה התקן היה וולונטרי, ולמרות שעברו 15 שנים מאז שהגו אותו, נבנו לפיו רק כ-1,000 בנייני מגורים, משרדים ומבני ציבור בכל הארץ.

במסגרת התיקון שעליו הוחלט היום בוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, נקבע כי כל פרויקט מגורים חדש המוגדר רב־קומות (עשר קומות ויותר) שיגיש בקשה להיתר בנייה החל מ-1 ביולי 2021 יחויב להיבנות בתקן הירוק, בדירוג של כוכב אחד. כל יזם שיגיש בקשה להיתר בנייה החל מ-1 בינואר 2023 יחויב בתקן הירוק גם עבור פרויקט בבנייה רוויה נמוכה יותר (החל משש יחידות דיור ועד עשר קומות). הרחבה נוספת של התקן צפויה בינואר 2025 - אז יחויבו כל רבי־הקומות החדשים למגורים, שנבנים בגובה של יותר מ-15 קומות, בתקן בנייה ירוקה הכולל דירוג מתקדם יותר של שני כוכבים. בנייה חדשה בשימושים של משרדים, מלונאות, בתי חולים ומבני ציבור, תחויב בהדרגה החל ב-1 ביולי 2021 בבנייה ירוקה לפי התקן, בקטגוריה של כוכב אחד. לאור הייחודיות של מבני חינוך מבחינת העלות הנדרשת לצורך העמידה בתקן, נקבעה הוראת תחילה ליום 1.1.2022, כך שתהיה אפשרות סבירה להיערך בפן התקציבי לעלות הנוספת.

מאיה קרבטרי, מנהלת תחום תיכנון וסביבה בפורום ה-15, מסבירה שבכל הערים החברות בפורום (אשדוד, באר שבע, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, כפר-סבא, נתניה, פתח-תקווה, ראשון-לציון, רחובות, רמת-גן, רעננה, ותל אביב-יפו ) התקן כבר תקף ומיושם מאז שנת 2013. לדבריה, ההישג הגדול הוא הרחבת התקן לכל הישובים בארץ: "מניהל התיכנון ראה כי טוב ולקח את המדיניות של הפורום ותרגם אותה לתקנות. ועדת המשנה של המועצה הארצית אישרה את התקנות האלה, אך הן אמורות להגיע, בתוך כשבועיים לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה ולאחר מכן, להיחתם ע"י שר האוצר. המשמעות היא שכל בניין חדש יצטרך לעמוד בהיבטים השונים של תקן בנייה ירוקה. החל מיעילות אנרגטית, אוויר צח, חומרי בנייה בריאים, שימוש בחומרים ממוחזרים, ניהול מים וכו'. אנחנו מברכים על זה. זה יום בשורה למדינת ישראל".

יו"ר התאחדות האדריכלים, דוד קנפו: "זה צעד בכיוון הנכון. יחד עם זאת אנחנו צריכים לקחת בחשבון שבנייה ירוקה זה לא רק עמידה בתקן היבש. כלומר, אסור לנו לראות בתקן איזה סטנדרט מספק. נגמר העידן שבו הבניין הוא יצור מפונק שמחובר למים, חשמל וביוב. אנחנו חייבים לעבור לבניין חכם ועצמאי, אקטיבי ולא פסיבי, שיודע לארגן לעצמו את האנרגיה. רק בצורה כזאת נקטין את האימפקט של הבנייה על הסביבה".

ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסר: "ההתאחדות מלווה את הדיונים בנושא התקינה הירוקה מיומה הראשון ולאורך כל הדרך תמכה בהפיכתה למחייבת. אנו דורשים, כי חובת הבנייה בתקן הירוק תחול על כולם. המדינה, הרשויות המקומיות וכל הגופים הציבוריים הבונים כיום בישראל צריכים להוביל את הבנייה הירוקה ואין מקום לוותר להם על חובת העמידה בתקינה הזו. בסופו של יום, גני הילדים ובית הספר של הילדים של כולנו, המשרדים, המפעלים ושאר המבנים שבהם אנחנו עובדים ומבלים חלקים גדולים מכל יום, צריכים להיות הראשונים שיבנו בבנייה ירוקה ואיכותית. אנחנו מצפים מהמדינה להיערך מראש לעומס על מעבדות ומכוני בדיקה על מנת שלא יהוו צוואר בקבוק תכנוני, ומצפים ממנה ומהרשויות המקומיות לעמוד בהתחייבות וליצור מערכת תמריצים לקידום בנייה ירוקה גם לקבלי ציון שני כוכבים ומעלה בתקן הירוק".