העליון דחה את בקשת "גלובס": הדיון בעניין חקירת מח"ש לא יצולם ולא יוקלט

חוק בתי המשפט אוסר על צילום והקלטת דיונים בבית המשפט, ללא אישור של השופט הדן בתיק • השופט מלצר דחה את הבקשה וציין כי השופטים "שוקדים מזה זמן על הכנת תוכנית מובנית לצילום והקלטה של דיונים נבחרים בבית המשפט העליון"

השופט חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף
השופט חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, הגיב לבקשת "גלובס" להתיר צילום והקלטת הדיון בבג"ץ בעניין הוועדה שהוקמה לחקור את מח"ש.

בהחלטתו של מלצר נחשף כי השופטים "שוקדים מזה זמן על הכנת תוכנית מובנית לצילום והקלטה של דיונים נבחרים בבית המשפט העליון (מה שאמור להיעשות בשלב הראשון בשיתוף עם לשכת העיתונות הממשלתית). ההיערכות לקראת השקתה של התוכנית מצויה בישורת האחרונה, ומדובר במתכונת שתהיה נגישה לכלל אמצעי התקשורת ולציבור".

עם זאת, השופט מלצר דחה את הבקשה הפרטנית. "בשלב זה וטרם השלמת ההיערכות - לא מצאתי מקום להיענות לבקשה הפרטנית".

חוק בתי המשפט אוסר על צילום והקלטת דיונים בבית המשפט, ללא אישור של השופט הדן בתיק. עד כה, כל בקשה שהוגשה בעניין נדחתה.

בבקשת "גלובס" לאפשר את צילום והקלטת הדיון לצורך שידורו, נכתב כי יש להתיר זאת "לאור החשיבות הפומבית של הדיון, בו מתבקש בית המשפט הנכבד להכריע האם בסמכות הממשלה להקים ועדת בדיקה בנוגע להתנהלות המחלקה לחקירות שופטים.

"כידוע, עקרונות פומביות הדיון והשקיפות הם נר לרגלה של הרשות השופטת. בדיון בנושא ציבורי מן המעלה הראשונה שנידון עקב עתירה של עותר ציבורי, שקנה זכות עמידה עקב חשיבותה הציבורית של העתירה, מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה".

עו"ד אהרן גרבר מפורום קהלת מסר בתגובה להחלטת השופט מלצר כי "השינוי עליו הכריז המשנה לנשיאה מלצר מחויב המציאות, אך אין בו די. אנו חיים בעידן שמזכות הציבור לדעת נגזרת שקיפות שלטונית שמוחלת על כלל הרשויות מתוך הבנה כי השלטון פועל כנאמן העם ועבורו.

"מידע שזורם באופן חופשי הוא תנאי לגיבוש תמונת מצב ומדיניות ומבטיח בקרה ציבורית ואת אמון הציבור ברשויות. למרות שעיקרון פומביות הדיון נקבע בחוק יסוד השפיטה ואזרחים יכולים להכנס לאולמות הדיונים בפועל בית המשפט אינו נגיש לציבור הרחב מאחר והדיונים אינם מצולמים ומשודרים, וזאת בניגוד לסטנדרט הנהוג בכנסת בה מצולמים כל הדיונים ומועברים בשידור ישיר.

"עד כה בית המשפט מונע את הצילום וההקלטה בדיונים למרות משקלה המרכזי של מערכת המשפט בעיצוב מדיניות ובפרט בכל האמור בדיונים בבג"ץ. הגיע הזמן לשנות את ברירת המחדל ולהתיר צילום והקלטה בבית המשפט כל עוד לא קיים טעם מיוחד המונע זאת ואין להסתפק בצילום מוגבל".

היום פורסם ב"גלובס" מאמרו של ד"ר יניב רוזנאי הקורא לפתוח את דיוני בית המשפט העליון לציבור הרחב באמצעות שידור הדיונים.

לדברי רוזנאי, "לפני 20 שנה, מינה שר המשפטים דאז יוסי ביילין ועדה ציבורית בראשות השופטת דורית בייניש לבחינת הפתיחה של בתי המשפט בפני תקשורת אלקטרונית. הוועדה, שסיפקה את המלצותיה בשנת 2004, סברה כי המודל הראוי הוא זה בו יתאפשר סיקור אלקטרוני מוגבל של הליכי משפט... בכפוף לסייגים שתכליתם להגן על ההליך השיפוטי ועל המשתתפים בו ".

עוד המליצה הוועדה לערוך "ניסוי זמני במתכונת מוגבלת לבחינת הסוגיה של סיקור אלקטרוני של הליכי-משפט בתנאי המציאות הישראלית. זאת על אף שבשנת 2014 הועברו בשידור חי שני דיונים של בית המשפט העליון בעקבות פיילוט עליו הסכימו שרת המשפטים דאז לבני ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, מאז לא חלה התקדמות בנושא".

רוזנאי הוסיף כי "הגיעה העת להעלות מחדש לסדר היום את נושא שידור דיוני בית משפט העליון, בוודאי בשבתו כבג"ץ כערכאה שאינה שומעת עדים והדנה בעניינים חוקתיים. לכל הפחות יש לדאוג לשידור של הקראת תמצית החלטות בג"ץ שלהן עניין ציבורי וכן לפרסמן בשפה פשוטה, תמציתית ונגישה.

"היתרון הישיר של הנגשה זו הוא העברת המסר ללא צורך במתווכים. הרבה יותר קשה לעוות דברים קצרים הכתובים בפשטות. אך להנגשה זו ייתכן יתרון משמעותי יותר לטווח הארוך: ביכולתה להפריך - ולו במעט - את התפיסה הפופוליסטית המבקשת לצייר את שופטי בית המשפט כאליטות המנותקות מהעם. תקשורת ישירה בין השופטים ובין האזרחים תסייע לחבר את הציבור לבית המשפט. בכך עשויה הנגשה זו גם לסייע בחיזוק אמון הציבור בבית המשפט".