איל וולדמן על מניפולציות בבחירות: "פעם היו עיתונים, היום יש גוגל ופייסבוק"

הקדמה הטכנולוגית ושילוב של בינה מלאכותית בתחומים שונים מעוררים בקרב רבים את החשש כי תהיה לכך השפעה מופרזת על החיים של אנשים - מדעת הקהל ועד שוק התעסוקה. אם פעם החשש מהקדמה היה מאובדן מקומות עבודה, היום החשש כולל גם מניפולציות או הטיות שנגרמות כתוצאה משימוש בטכנולוגיה. איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, פחות מודאג.

"ככל שנתקדם יותר העולם יהיה יותר פתוח והוגן ויהיה בו פחות כסף שחור", אמר וולדמן בראיון שנערך במסגרת אירוע של ארגון הבוגרים של אוניברסיטת ת"א. "הקדמה והטכנולוגיה מאפשרים לנו להיות הרבה יותר יעילים, למשל במקום לחפש מונחים באנציקלופדיה אנחנו יכולים להיכנס לגוגל, גם אם אנחנו בזמן טיסה. במקביל גם מתכנתים אותנו - קובעים לנו לאן ללכת ובאיזה אמצעים, למשל באמצעות שירותי התחבורה מוביט או Via, או ששמים לנו מודעה למוצר שחיפשנו באינסטגרם או בפייסבוק".

זה לא בהכרח דבר חיובי.

למה? בשבילי זה מאוד חיובי. אם הם רואים שאני מחפש מעיל עור והם רואים שאני עובר ליד איזה קניון, אז הם יכולים לברר שיש בחנות את המידה. הם גם יודעים כמה אני שוקל ואם השמנתי או לא השמנתי. לאנשים שחושבים על הפרטיות שלהם יש מה להסתיר, ופה השאלה היא מה הם רוצים להסתיר. מי שיעשה יותר מניפולציות שיווקיות יעשה יותר כסף. מידע זה כוח. בעבר נדל"ן היה הדבר הכי יקר, לאחר מכן אנרגיה והיום המשאב היקר זה מידע. הוא מאפשר לשלוט על תחומים רבים ולעשות יותר כסף".

אנחנו לפני בחירות. הטכנולוגיה והמידע גם מאפשרים לעשות מניפולציה על דעת קהל, למשל ברשתות החברתיות.

למה זאת בעיה? בעבר היו שלטי חוצות, ולמי שהשתלט על שלטי החוצות במרכז ת"א היה סיכוי גבוה יותר לנצח. 80% ממשקי הבית היו קוראים עיתון והיה ניתן לעשות בעיתונות שטיפת מוח. היום, במקום רדיו ועיתונות, יש לך את פייסבוק וגוגל".

אז החלפנו עיוות בעיוות?

"אני לא רואה בזה עיוות. אני חושב שעסקים זה דבר טוב ושפייסבוק וגוגל הן פלטפורמות מדהימות שמאפשרות להרבה גופים לעשות מה שהם רוצים לעשות. אתה צריך להיות מודע לכללי המשחק, אחרת תפסיד. אם אתה מודע לכללים ויש לך יותר כוח ומידע אתה תנצח".

"מחשבים לא מתעסקים במה יגידו עליהם"

וולדמן כן מתייחס לחשש מפני נפילת הטכנולוגיה בידי גורמים שליליים ולצורך ברגולציה שתדאג לאזרחים. "הטכנולוגיה תאפשר לעשות דברים שאנחנו עדיין לא חושבים עליהם. היא תשפיע על מערכת המשפט, על מכוניות אוטונומיות, על בחירות ועוד, אבל צריך רגולציה שתדאג שהיא תיפול לידיים הנכונות", אמר וולדמן.

וולדמן נתן כדוגמה את תחום המשפט. "בעתיד יהיה אפשר לפתח אלגוריתם שיידע להגיד איך אפשר לנצח תיקים שמתנהלים בבתי משפט. המחשב ינתח את סיכומי השופטים, ויידע איזה טיעונים עורכי הדין צריכים להציג בפני השופטים כדי לשכנע אותם. במקום הסטאז’רים שעובדים בלילות, מחשב יעשה את זה בעשרות שניות. רק צריך לוודא שזה לא יפול לידיים של הפשע המאורגן, כדי שלא ינצח במשפטים נגדו".

זה לא רק מאפיה ופשע מאורגן. אלגוריתמים יכולים לכלול הטיות.

"אם מתכנתים אותם בצורה הוגנת, אז המחשבים מאוד הוגנים. אין להם דעות קדומות כמו לאנשים. באופן כללי מחשבים הם יותר קרי רוח והוגנים, והם לא כמו אנשים שחושבים מה יגידו עליהם ומה יחשבו עליהם בבית. ההנחה היא שנתונים הם אובייקטיביים לחלוטין, והשאלה היא מה אתה עושה איתם".

"המנהיגים שלנו מלבים את הפחד"

חברת מלאנוקס מעסיקה עובדים במרכזים שונים ברחבי הארץ - יוקנעם, תל אביב, רעננה, קריית גת, תל חי וירושלים. בנוסף, היא מעסיקה כ-150 פלסטינים בגדה המערבית ובעזה. "חלק גדול מההייטק מתרכז בת"א. הרבה יותר קל לנהל את החברה כשרובה יושבת בבניין אחד, כפי שאפשר לראות בצ’ק פוינט, וגיל שויד הוא חבר מאוד טוב שלי. אנחנו עובדים בכל העולם. היה טוב יותר אם עוד חברות, למשל איירון סורס ואאוטבריין, היו יוצאות לפריפריה. זה משהו שצריך ללמוד לעשות, אבל פשוט צריך לקבל את ההחלטה שאתה יכול לעבוד באופן מבוזר".

ספר על המרכז פיתוח ברוואבי ועל העבודה המשותפת עם הפלסטינים.

"הכרתי את איש העסקים הפלסטיני בשאר אל-מסרי לפני כעשר שנים, ואז התחלנו לשתף פעולה. היום כבר יש לנו 150 עובדים ברוואבי, שכם, חברון וגם בעזה. אני חושב שאנחנו החברה היחידה שמעסיקה עובדים בעזה. יש שם אנשים מדהימים. לפני כמה חודשים הבאנו 60-70 אנשים מהגדה ליפו לעשות סיור, היו שם אנשים בני 25-30 שזאת הייתה הפעם הראשונה שהם ראו את הים. הם מתים מפחד מישראלים, ואנחנו מפחדים מהם. המנהיגים שלנו מלבים את הפחד אבל החלטנו שאנחנו רוצים לשבור את זה. אנחנו רואים את היחסים בין המהנדסים שעובדים ביחד - יש חיכוך חיובי. מדברים על כדורגל, על ילדים, ועל בדיחות. ככל שניצור את החיכוך החיובי בין העמים, דברים יותר טובים יקרו ונוריד את רמת הפחד. אנחנו לא פוליטיקאים אז לא נעשה שלום אבל אנחנו בהחלט יכולים להשפיע על דעת הקהל שתקרב אותו. הבאנו לרוואבי ארבע-חמש חברות ישראליות ועוד חברה אמריקאית גדולה".

מה בעצם התפקיד של חברה עסקית מול החברה (Society) שבה היא פועלת?

"הייתי בשבוע שעבר בארוחת ערב בקרן הון סיכון ודיברתי לפני המנכ"לים של הסטארט-אפים. עלה הנושא של אחריות חברתית ואני רואה סטארט-אפים שמתחילים לדאוג לחברה לפני שהם בעצמם רווחיים. אני חושב שקודם כל מנכ"ל צריך להיות הכי רווחי. אחרי שהחברה מתחילה להרוויח הרבה כסף אז ניתן לחשוב מה לעשות למען החברה. אם תעשה את זה קודם, אז לא תהיה בפוקוס של צמיחה ואם החברה לא תהיה בריאה, גם ככה לא תוכל לתרום לחברה". 

"וירוס הקורונה עשוי להוות בעבורנו הזדמנות"

חברת מלאנוקס מפתחת מוצרי תקשורת שמהווים בסיס להעברת כמויות אדירות של מידע במהירות גבוהה. המוצרים שלה מהווים חלק מהבסיס הטכנולוגי שעליו מריצים אלגוריתמים של בינה מלאכותית. לפני כשנה הודיעה חברת אנבידיה האמריקאית על רכישת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר. האישורים הרגולטוריים לעסקה עדיין לא התקבלו, ו-וולדמן ציין כי שתי החברות עדיין ממתינות לאישור של הרגולטור הסיני, האחרון שטרם נתן אישור.

בימים אלו מושפעת תעשיית הטכנולוגיה מווירוס הקורונה, הן בגלל הצרכנים הסיניים והן מכיוון שבסין ממוקמים מפעלי ייצור רבים. "לא נעים לי להגיד, אבל זה משפיע עלינו באופן חיובי. אנחנו תמיד מפחדים מבעיות כאלו מכיוון שהיה לנו את הצונאמי ביפן ונשרף לנו מפעל באסיה", אמר וולדמן. "לכן אנחנו תמיד מייצרים בולמי זעזועים מבחינת מלאים כדי שתהיה לנו רציפות באספקה. גם לפני ראש השנה הסיני אנחנו תמיד בונים מלאים כי אנחנו יודעים שיהיו בעיות - 25% מכוח העבודה הסיני לא חוזר לעבוד אחרי החג".

"יש לנו בסין הרבה ייצור והרבה לקוחות. יותר מ-25% מההכנסות שלנו באות מסין. יש לנו רק שני מפעלים שלא חזרו ל-100% והעברנו חלק מהם לאינדונזיה, הודו וטאיוואן. לא נפגע באספקה ללקוחות שלנו. מהצד השני, אנחנו רואים שדווקא הרבה גופים, גם בסין, נערכים לבנות חדרי מחשב כדי שיהיה אפשר ללמוד ולעבוד מהבית ואז צריך ענן יותר גדול. אנחנו רואים גידול בהזמנות כדי לבנות עננים יותר גדולים ויותר יעילים. בנוסף גם בונים מחשבי על כדי למצוא את החיסון לקורונה אז אולי אפילו קצת נהנה מהסיפור הזה".

***גילוי מלא. הראיון נערך על ידי עיתונאי "גלובס" עמרי זרחוביץ', במסגרת אירוע של ארגון הבוגרים של אוניברסיטת ת"א, ללא תמורה.